הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
להשלים את החסר
 
דייגו פורלאן מוביל את נבחרת פורטוגל לגמר, ואנדרס אינייסטה מעלה את נבחרת יוון לפחות לשלב חצי הגמר. גלעד שינדורף מסכם את טורניר יורו 2012 מזווית קצת אחרת
מאת גלעד שינדורף | 03.08.2012
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

טורניר אליפות אירופה בכדורגל, יורו 2012, הסתיים. היה נפלא, דרמטי, מרגש ומהנה, ועל זה כמעט שאין עוררין. עכשיו, הגיע שלב הסיכומים, כשהדרך הטובה ביותר לכך היא לא לבדוק את שאלת המוצא - אז מה היה לנו? אלא דווקא לשאול מה לא היה לנו? או יותר נכון, מה לא היה לנבחרות שהגיעו לשלבי הנוק-אאוט המכריעים ולכן הפסידו בהם, ואיזה שחקן יכול היה לשפר ולחזק כל נבחרת כזו.

 

אתחיל בנבחרת צ'כיה, שהודחה בשלב רבע הגמר. למרות שקשה להצביע על המיקום המדויק במגרש בו הייתה צריכה להתחזק, לא מדובר בנבחרת מושלמת אלא בבינונית שהייתה זקוקה לנס כדי להגיע לגמר. הצ'כים, שהציגו משחק פתוח והתקפי, בהחלט יכלו להיעזר בחלוץ חזק ופיסי, מישהו שדומה ביכולותיו לחלוץ נבחרת שוודיה, זלאטן איברהימוביץ'. שכן, למרות שנבחרתו לא העפילה משלב הבתים ביורו, איברהימוביץ' הוכיח שוב כמה קשה לשחקני ההגנה להתמודד עם הפיסיות והכוח שלו. ואם להוסיף לכך את יתרון הגובה שיש לשחקני נבחרת צ'כיה על שאר הנבחרות ביורו, סביר להניח כי היו מובקעים לזכותה שערים נוספים שיכלו לקדם אותה לשלב גבוה יותר.

 

אפשר לומר שנבחרת יוון עשתה את שלה ביורו 2012. היא העפילה לשלב רבע הגמר כשהשאירה מאחוריה נבחרות לא פחות טובות ממנה, כמו רוסיה ופולין, אחת מהנבחרות שאירחו את הטורניר. למרות זכייתה בגביע אירופה ב-2004 ולמרות שלחלוץ הנבחרת, גאורגיוס סמראס כן יש מושג בכדורגל, קשה לראות כיצד נבחרת אפורה שכזו יכולה להגיע שוב עד הגמר ואף לזכות בו. עם זאת, היוונים עדיין יודעים לבנות הגנה קשוחה. בסגנון משחק כזה, של התקפות מתפרצות, לו היוונים היו מתחזקים בקשר איכותי נוסף שיחזיק את הכדור במרכז המגרש ויוריד את הלחץ מחוליית ההגנה, הם יכלו להגיע רחוק יותר בטורניר יורו 2012. הלהטוטן הגדול ביותר שיכול להיכנס לתפקיד הוא קשר נבחרת ספרד, אנדרס אינייסטה.

שחקן מנוסה, צנוע, עם יכולות כמעט מושלמות. דייגו פורלאן
תצלומים: Football.ua, Ilya Khokhlovq ו - Flickr, Jimmy Baikovicius

אנגליה וצרפת, הן שתי נבחרות גדולות לשעבר, שבהווה נחשבות לדי משעממות מבחינת סגנון המשחק של שחקניהן. אומנם שתיהן העפילו לשלב רבע הגמר, אך בכול זאת, מדובר בנבחרות בהן יש בעיות של בלבול רב  וחוסר סדר בקרב השחקנים על המגרש. הבעיות האלו יכולות להיפתר רק על ידי שילוב שחקנים ותיקים שיחזקו את חבריהם המפוזרים. למרות שלצרפת ולאנגליה היו כמה שחקנים מנוסים בסגליהן לטורניר, כמו פרנק למפארד וג'ון טרי (אנגליה) או פרנק ריברי (צרפת) הם לא הצליחו לעשות את הסדר הנכון על המגרש. לעומתם, לו שחקנים כמו פול סקולס וריו פרדיננד, שכבר פרשו מהנבחרת האנגלית (פרדיננד פרש בתחילת היורו עקב אי זימונו לסגל הנבחרת) או קרלס פויול הספרדי (שנפצע, ולכן לא השתתף ביורו), היו משולבים בסגל הנבחרות, היה להן סיכוי גבוה יותר להעפיל לפחות עוד שלב אחד, לחצי הגמר.

 

אחת ההפתעות הגדולות בטורניר הייתה נבחרת פורטוגל שהוכיחה שאינה נופלת מהנבחרות הגדולות ביבשת. עם חוליית הגנה קשוחה ושחקנים מוכשרים מלאי אמביציה ומחויבות לאוהדיהם, לא היה חסר הרבה כדי שפורטוגל תעבור את ספרד בחצי הגמר, תעפיל לגמר ותזכה בגביע. ובכל זאת, עדיין היה חסר לה שחקן מנוסה, צנוע, בעל יכולת מסירה גבוהה, ומישהו שיעבוד קשה כדי שהכוכב הגדול של הנבחרת, כריסטיאנו רונאלדו, יוכל לכבוש כמה שיותר. לשחקן הזה קוראים דייגו פורלאן. החלוץ הנפלא של נבחרת אורוגוואי, הוא מעל הכול צנוע, אך גם בעל יכולת מסירה, כידרור, ובעיטה כמעט מושלמות.

 

מאמן נבחרת גרמניה, יואכים לב, הוא מאמן מצוין שהעמיד נבחרת נפלאה ומוכשרת, שהגיעה עד לחצי גמר אליפות אירופה. אבל לב עשה כמה טעויות גורליות שככל הנראה עלו לו ולגרמניה בהפסד לנבחרת איטליה, ובאי העפלה לגמר. כי כאשר נותנים למריו גומז לשחק רק מחצית אחת, מחליפים אותו במירוסלב קלוזה, ולא פותחים עם שניהם בחוד ההתקפה, וכאשר מסוט אוזיל לא מציג יכולת טובה, התוצאה היא חגיגות ברחבי איטליה. בגרמניה, לא היה צריך לשלב שחקן נוסף כדי  שהנבחרת תגיע לגמר אלא רק להחליף את לב במאמן אחר, כמו פפ גווארדיולה או ז'וזה מוריניו. כי מערך מוזר כמו זה שהעמיד לב בחצי הגמר, לא קובעים למשחק גורלי במעמד חצי גמר אליפות אירופה. ואכן, היה זה מערך שחרץ את גורלה של נבחרת גרמניה בטורניר הנוכחי.

 

נבחרת איטליה היקרה, מה עוד אפשר להוסיף לאחר מה שהצגת ביורו? אוהדים צבעוניים, נבחרת מפתיעה, מאמן נפלא והיסטוריה מפוארת שכמעט חזרה על עצמה. במילים אחרות, שוב הצלחת לחמם את הלב. לפני שהתחיל הטורניר, חשבתי שצריך להחליף חצי מסגל השחקנים שזומן אליו. אבל,  לאחר ההישג הנפלא וההעפלה לגמר, הייתי מוסיף לסגל רק שחקן אחד - דידייה דרוגבה. החלוץ מחוף השנהב בהחלט היה מוסיף מחץ להתקפה האיטלקית, לצד או במקום מריו באלוטלי, כי גם הוא צריך לנוח לפעמים. הרי לאיטליה יש הכול: הגנה, קישור, התקפה, שוער נפלא ושחקנים עם נשמה מחויבות. ועם חיזוק נוסף בחוליית ההתקפה, אולי הספרדים היו מפסידים בגמר.

 

ועכשיו לאלופת אירופה, נבחרת ספרד. על אף שנראה מיותר להוסיף לה שחקן שישדרג אותה, יש מקום אחד בו לפחות עד הגמר, הספרדים היו חלשים. בלי להמעיט בערכם של החלוצים הספרדים, במהלך כל שלבי הטורניר, הנבחרת יכלה להיות משכנעת יותר, כפי שהייתה אם למשל היה משחק בסגל הנבחרת, חלוץ נבחרת ארגנטינה, גונזאלו היגוואין. סביר להניח שאז משחקים נוספים של הספרדים היו מסתיימים בניצחונות מוחצים, כמו זה שהושג בגמר נגד נבחרת איטליה. טורניר יורו 2012 היה נפלא, דרמטי, מרגש ומהנה, ועל זה כמעט שאין עוררין. עכשיו, תארו מה תהיה הרמה המקצועית בעוד שנתיים, במונדיאל 2014, אם לנבחרות שהגיעו לשלבים המכריעים ביורו יתווספו השחקנים שהיו חסרים להן בטורניר הנוכחי. אני כבר לא יכול לחכות.  

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©