הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כיכר תחריר - לא כאן
 
לאחר שבילתה את הקיץ שעבר ברוטשילד, שירה יצחקי הגיעה למסקנה שהמחאה לא מועילה. רק ההצבעה בבחירות
מאת שירה יצחקי | 24.08.2012
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

קיץ 2011 דעך לו, וביוני 2012 כבר נטעו שתילי אוהלים קטנים והפגינו בכיכר. ביולי, יחד עם מזג האוויר גם האווירה מתחממת, וכמו תסריט ידוע מראש, ועדת פלסנר מתפרקת בדיוק לקראת החודשים בהם צפויה להיות מחאה. החרדים מפגינים כדי לא להתגייס, החילונים קוראים לשוויון בנטל, הצעירים מתלוננים על יוקר המחיה והמבוגרים זועקים על הפנסיה.

 

אז רגע לפני שתולים בכיכר שלטים חדשים כמו "כאן רוטשילד פינת תחריר" אולי כדאי שנעצור לרגע ונחשוב. הרי כאן לא מצרים - אמנם לאזרחים יש את הכוח להפיל את השלטון, אבל במדינה דמוקרטית הוא לא נחוץ. ואם נסתכל לרגע על האביב הערבי, אולי ניזכר מה קרה מאז הפעם האחרונה שאזרחי ישראל עברו ליד ארון של ראש ממשלה שנרצח. לא הרבה, למען האמת.

 

זה לא שאני מתנגדת לרעיון שעומד מאחורי המחאה. הרי גם כשאסיים את לימודי התואר הראשון, אפילו שאני נחשבת לשנונה ויצירתית ואף מוכנה לעבוד קשה, קרוב לוודאי שארוויח שכר נמוך, אגור בשכירות רוב חיי, ואמשיך לקבל צווי מילואים כל ארבעה חודשים או לפחות עד שאלד את הילד הראשון. כל זה, כדי לתמוך כלכלית בחלק האחר והדי גדול של אזרחי המדינה, שלא עשה שום דבר ממה שאני עשיתי, וכדי לממן את היאכטה החדשה של טייקון כזה או אחר.

שירות למדינה הוא מס. וכמו כל מס אחר, כולנו צריכים לשלם אותו
תצלום: מורן חלפון

השירות הלאומי קיים בדיוק בשביל אלה שלא מעוניינים או יכולים להיכנס למערכת צבאית. כך הם יתרמו לקהילה בה הם חיים, בעיר בה גדלו ואולי גם בבית האבות בו ההורים שלהם יגורו בעוד כמה שנים. זה לא הרבה לתרום שנתיים או שלוש מהחיים ועוד כמה מיליונים עבור מדינת ישראל, סך הכול. זמן הוא באמת כסף, ושירות למדינה הוא מס. וכמו כל מס אחר, כולנו צריכים לשלם אותו.

 

אמנם עבר קצת זמן, אבל לבסוף הבנתי איך הדברים עובדים. הזכות הדמוקרטית היחידה שבאמת ניתנת למימוש, היא זכות ההצבעה. כי אנחנו יכולים להפגין כמה שנרצה ואיפה שנרצה, וגם אם נצעק חזק ככל האפשר, אין מי שיקשיב. זה אפילו לא נקרא להתפרץ לדלת פתוחה, כי הבית נטוש ולאף אחד לא אכפת שהתפרצנו. הכיסאות של חברי הכנסת מוגנים והם ימשיכו לכהן בממשלה, לסגור עסקאות מפוקפקות ועדיין לחזור הביתה במכונית השרד, שציבור הבוחרים שילם עבורה, רק כדי לראות בחדשות שיש הפגנה ואז להעביר לערוץ הסרטים.

 

אז בואו לא נפגין הקיץ הזה אלא נישאר בבית במזגן, נלך לים, נטייל בארץ ונמצה את הקיץ עד תום. כי היסטוריה עושים בחורף, כשהולכים לקלפי. בואו נצביע לא ברגליים אלא בקולות הבוחרים שלנו. בואו לא ניתן את השלטון למי שלא אכפת לו אלא נשמור אותו לנו, מעמד הביניים המרכזי שמחזיק את המדינה, עושה מילואים ומשלם מיסים, אך לא מקבל כלום בתמורה. המדינה היא שלנו ואנחנו יכולים לקחת אותה, אבל לא בכוח אלא בדמוקרטיה. כי כאן זה לא כיכר תחריר אלא רק שדרות רוטשילד.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©