הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איפה דוקטור דוליטל כשצריך אותו
 
מה עובר בראש של טבחית מתחילה כשהמצרכים לא משתפים פעולה. פגישה קשה עם תפוח אדמה
מאת לירן בן יעקב | 22.11.2007
 

מה יהיה הסוף, מר תפוח אדמה?
תצלום: SXC
"אני לא יודעת מה לעשות איתך!" צווחתי בעודי מכה בשיש בחוזקה (ולא התחשבתי בעובדה שהוא קשה). עמדתי שפופה ומיואשת מעל קרש החיתוך כשהשותף שלי קפץ בבהלה מחדרו והביט בי מודאג. אולי כי לא היה סביבי אף אחד, גם לא הנייד.

עניתי לו בלי ששאל "הוא לא מדבר איתי, הוא לא אומר לי מה הוא רוצה, אני לא מצליחה להגיע לשום מקום איתו!"

עכשיו הוא כבר באמת התאפק לשאול על מי, לכל השדים, אני מדברת, שהרי הוא לא ראה בזמן האחרון גבר שנכנס לחדרי, וזה ממש ניכר בעווית בזווית פיו. עדיין, שום מילה (תודה מאמי).

"התפוח אדמה", עניתי, "התפוח אדמה הזה".

"הכל נעשה" המשכתי, "הכל משעמם, אני רוצה שיחדש לי, והוא לא אומר לי מה לעשות איתו". ממש מחסום אמנותי.

"מה?" בטון זהיר השותף סוף סוף הרשה לעצמו.

הוא צדק, הייתי מחוייבת להסביר.

ככה זה עם טבחים, בהיתקלות עם חומר גלם אנחנו נתקפים החלטות מצפוניות והרות גורל. שורת השיר "...ומה אני אשאיר אחרי, האם אשאיר איזה דבר..." מזמזמת בראש. השיחה האחרונה שבה אמרו לי "הוא עושה את הכרוב קצת אחרת, וזה משגע" מהדהדת במוחי כמו איום על חיי. כן, גם חוקי זכויות היוצרים צצים לפעמים.

אני חייבת להתמודד. כל כך הרבה תלוי באותה מנה. ברור לי שאם לא כל האורחים נשענים אחורנית הרוסים מהנאה, ולפחות מחצית ממצמצים בשפתיים אחרי הביס הראשון, פלוס אחד שיסמיק מהקינוח, נכשלתי.

זה האוכל שלי, זו הדרך שלי, זו הפרשנות שלי.

בפועל, אותו חומר גלם, מתיישב לו בניחותה על נדנדה בין האונה השמאלית לימנית, וסופג את החיצים מכל הכיוונים - אבל הוא אדיש.

אני מחכה שהוא יענה לי, יגיד לי מה לעשות איתו. כלום.

"לא יכולה להמשיך במערכת יחסים הזאת" אני לוחשת לו ברצינות, (השותף שוקל להזמין אמבולנס לגהה, ולא בא לי טוב אשפוז).

ואז, כשהרעיון מגיע - גמרנו (אה, סליחה, סיימנו).

עם עיניים מבריקות וזריקת אדרנלין אני מתקינה ארוחה שאין שנייה לה. (אנחת רווחה).

כטבחית מתחילה, סטאז'יונרית, באחריותי היה להכין את מרק היום, המרכיב העיקרי היה גמבה, ואני הייתי מבולבלת. הסו-שף שלי אמר לי פעם: "תחשבי של מי הגמבה רוצה להיות חברה, וזה יבוא לך" , עכשיו אני מבינה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©