הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנה יפה של הרס עצמי
 
ראובן עובד צריך להאשים רק את עצמו בכישלון הקריירה שלו בישראל ולא את התקשורת כאן, כפי שעשה בראיון ל"ספורט הארץ". אלירן ברנשטיין מציע לו להניח למשקעי העבר
מאת אלירן ברנשטיין | 24.08.2012
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

ראובן עובד, אולי הכישרון הכי גדול שגדל במועדון מכבי תל אביב בכדורגל, הגיע לרגע השיא בקריירה שלו עוד לפני שמלאו לו 20, כשהיה שותף לזכייה באליפות המדינה במדי הקבוצה בעונת 2002/03. כמעט עשר שנים עברו ועובד, ששיחק בעונה האחרונה בליגה השלישית באוסטריה, בקבוצת ג.א.ק גראצר, הצהיר בראיון ל"ספורט הארץ" שהוא לא מעוניין לחזור לישראל, אפילו לא לביקור. זה לא משנה, כי גם בלי ההצהרה הזו, נראה שלאחר שיפרוש ממשחק פעיל, הוא ייעלם ממפת הכדורגל בארץ ובעולם.

 

כדורגל הוא משחק שמתחיל במגרש השכונתי, שם ניתן למצוא שחקן אחד או שניים לפחות ברמה אחת מעל לכל השאר. נהוג לכנות את אלו הכישרוניים, מחונני הכדורגל כאילו הם נולדו עם הכדור לרגליהם. עובד מתאים להגדרה הזו. אבל לאורך השנים התברר כי הכישרון שלו אינו מספיק כדי להצליח. לאחר עונת האליפות עם מכבי תל אביב החלה הצניחה שלו. הוא נזרק מהקבוצה, ככל הנראה עקב בעיות משמעת וחוסר רצינות והשקעה, ובהמשך מקבוצות נוספות: הפועל חיפה, הפועל תל אביב, מכבי נתניה, בני סכנין, הפועל פתח תקווה והכח עמידר רמת גן.

הטענה כי התקשורת הרסה לעובד את הקריירה היא מגוחכת. פאנל "יציע העיתונות"
תצלומים: האתר הרשמי של מכבי חיפה ו- צילום מסך

רק בבני יהודה, שם שיחק בעונות 2005/06 ו-2006/07 הציג יכולת טובה, שגרמה לו להצטרף להפועל תל אביב. אולם, גם שם הוא כשל. עובד התראיין בתחילת יוני למשה בוקר ממוסף הספורט של "הארץ", תקף את התקשורת בארץ וטען שהיא הרסה לו את הקריירה. זו טענה מגוחכת. נראה שהוא שכח את הקבוצות בהן השאיר חותם ונזרק עקב בעיות משמעת. אין עשן בלי אש. לפחות הוא לא מתיימר להיות טלית שכולה תכלת ומודה שהוא מבלה בין משחקים. כתבי הספורט והפרשנים בארץ ביקרו אותו על כך, ובאוסטריה לא.

 

הוא טוען ששם לא נהוג לחטט בחייהם האישיים של שחקני הכדורגל כמו בארץ. מצד שני אולי פשוט התקשורת שם לא מתעניינת בשחקני הליגה השלישית.עובד גם אמר בראיון שאינו מחשיב עצמו ישראלי אלא אוסטרי. אפשר להבין את הכעס שלו כלפי התקשורת בארץ, שלטענתו רמסה את הקריירה שלו, ומנעה ממנו להתקדם. אך הוא צריך לשים את העבר מאחוריו ולשכוח, במיוחד עכשיו כשנראה שהוא מצליח לשקם את הקריירה שלו. כי בישראל מגיעה לעובד הזדמנות נוספת, אם לא על כר הדשא אז אולי על החול בכדורגל חופים או על הפרקט בכדורגל אולמות, ומשם למשרה של מאמן או פרשן.

 

גתה אמר פעם שבעל הרצון החזק מעצב את עולמו במו ידיו. עובד צריך לשים מאחוריו את משקעי העבר, ולהתרכז בהווה ובעתיד. כישרון זה מרכיב חשוב אבל הרצינות, המחויבות והרצון להצליח חשובים אפילו יותר. אבל הוא זוכר את העבר ונראה שזה יפגע בו לאחר שיפרוש ממשחק פעיל. כי אם לא יחזור לישראל, הוא לא יעמוד על הקווים כמאמן קבוצת כדורגל ולא יישב באולפן מאחורי המיקרופון. הוא והכישרון שלו ייעלמו, ועל כך הוא יוכל להאשים רק את עצמו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מסכימה
שיר 06.11.2012
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©