הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הכי רחוק שאפשר
 
כדי שההישגים של עמית עברי, גל נבו ויעקב טומרקין בבריכה באולימפיאדת לונדון יהפכו למדליות באולימפיאדת ריו 2016, שחר שטיינפלד מציע לבצע שינויים בענף השחייה בישראל
מאת שחר שטיינפלד | 24.08.2012
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

ענף הכדורגל הישראלי במשבר עמוק, הכדורסל מצוי בביקורת מתמדת על שיטת המשחקים בליגת העל ואופן ניהולו וגם הטניס לא משגשג מזה תקופה ארוכה. לעומתם, ישנו ענף אחד שבשקט מספק תוצאות, ומביא המון גאווה לספורט הישראלי - שחייה. הדבר הכואב ביותר הוא נושא התמיכה הכספית בו והשיווק שלו. הרי בלעדיהם הוא לא יוכל להתפתח ולהתרומם לרמות הגבוהות בעולם. באולימפיאדת לונדון נראה שלמרות חוסר ההשקעה, התחיל השינוי המיוחל. אולי בזו הבאה, בריו דה ז'נרו, ברזיל, 2016.

 

לא מעט שחיינים ושחייניות ישראלים זכו במדליות במשחקי אסיה, ובאליפויות אירופה, והגיעו למקומות מכובדים באליפויות העולם לאורך ההיסטוריה של הענף. רק לפני שלושה חודשים באליפות אירופה זכתה נבחרת ישראל בשחייה בארבע מדליות ארד ומדליית זהב אחת. לראשונה מזה שנים רבות, מתפתח בענף דור נפלא שעם הכוונה נכונה ותנאים מתאימים יוכל להמשיך להגיע לשיאים חדשים, ואולי אף לזכות במדליה אולימפית.

 

אלא שבמקביל להישגים הספורטיביים יש לעבוד על לא מעט בעיות בתודעת הענף בקרב חובבי הספורט בארץ. אחת מהן היא  אופן הסיקור התקשורתי. כמו בשאר הענפים האולימפיים, הוא מסוקר באופן דל  ביותר. אומנם זוהי לא תופעה חדשה, אבל תמיכה, סיקור והבלטה בעיתונות הספורט בצורה יומיומית, ולא רק כשהנבחרת משתתפת בתחרויות בינלאומיות יכולה להועיל מאוד. האידיאל הוא כמובן הנפח הגדול שמקבלים הכדורגל והכדורסל. רק אז יהיה סיכוי גבוה שספונסרים ישקיעו בו, ויובילו למיתוגו כענף פופולרי.

ההשקעה הכספית תביא לפיתוח תשתיות מתאימות לשיפור תנאי השחיינים.

ההישגים יגיעו כשיהיו תנאי אימון ראויים. הבריכה האולימפית במכון וינגייט
תצלומים: ויקיפדיה, BASWIM ו - יח"צ מכון וינגייט

בישראל 2012 אין בריכה אולימפית, דבר המונע מהם להתאמן בתנאים תחרותיים, ופוגע באופן ישיר בהישגיהם בתחרויות הבינלאומיות. באפריל 2013 אמורה להיפתח בריכה אולימפית במכון וינגייט, בעלות של 86 מיליון שקלים, אבל הפרויקט מלווה בבעיות קשות של בזבוז משאבים ומשברים שנמשכים למעלה משש שנים. הבעיה היא שכדי להגיע להישגים יש צורך בהקמת כמה כאלו. כשיהיו יותר ערים עם בריכות אולימפיות ותנאי אימון ראויים.

 

לאחר הקמת התשתיות ובמקביל לסיקור התקשורתי, השלב הבא הוא מיתוג. כדי להפוך את ענף השחייה לפופולרי יש למתג אותו בצורה הטובה ביותר. השחייה עצמה, ללא שום קשר לענף התחרותי, מטפחת את הבריאות והכושר הגופני בין אם באופן מקצועי או חובבני. לכן, ברגע שהענף ימותג, בין היתר, בדרך זו, יהיה ניתן למשוך אליו ילדים ובני נוער, ובכך ליצור דורות של שחיינים ושחייניות שיגיעו להישגים עתידיים בתחרויות בינלאומיות.

 

באולימפיאדת לונדון השחייה הייתה הענף בו ייצגו את ישראל מספר הספורטאים הרב ביותר - שישה: חמישה שחיינים ושחיינית אחת (אם לא לוקחים בחשבון את נבחרת ההתעמלות האמנותית). עיניים רבות נישאו אל הבריכה האולימפית כשהם קפצו למים, ושלושה הגיעו לשיא קצה יכולתם: גל נבו העפיל לחצי גמר במשחה ל-200 מטר מעורב אישי ועמית עברי ויעקב טומרקין עשו היסטוריה כשהעפילו לחצי הגמר ולגמר בהתאמה.

 

עברי היא השחיינית הישראלית הראשונה בהיסטוריה שהעפילה למעמד, כשעשתה זאת במשחה ל-200 מטר מעורב אישי. טומרקין העפיל לגמר במשחה ה-200 מטר גב, לראשונה מאז שעשה זאת איתן אורבך באולימפיאדת סינדי 2000, במשחה ל-100 מטר גב. אומנם, אף אחד לא זכה במדליה, שכן, אי  אפשר היה לגרד את השחיינים הכרישים, בעיקר מארה"ב, ומשאר מדינות העולם. אולם, מה שבטוח הוא שאם השינוי המתבקש בענף יתבצע, באולימפיאדה הבאה, בריו דה ז'נרו, שחיין או שחיינית יזכו לפחות במדליה אחת.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©