הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כן מה שחשבנו
 
למרות שאינו מעריץ פופ מושבע, לירן עבדי הקשיב ל- Overexposed, האלבום החדש של מארון 5, ונהנה ממוסיקה מתקתקה, כיפית וקופצנית
מאת לירן עבדי | 06.09.2012
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק 

 

אולי זה יישמע תמים, אבל יש בי רצון מתמיד להיחשף לדברים חדשים ולו רק בגלל המחשבה שייצא מזה משהו טוב. את מארון 5, להקת הפופ-רוק האמריקאית, אני זוכר בעיקר לטובה מלהיטיה הגדולים והישנים. הבלדות הנעימות וקולו העדין של אדם לוין הסולן תמיד גרמו לי לחבב אותה.

 

לאחרונה שחררה הלהקה את האלבום הרביעי שלה Overexposed הכולל 12 רצועות. את הדיסק מלווים שני סינגלים המהווים שירי פופ קלאסיים שמדברים על היחסים בינו לבינה, כיאה למרבית שירי ההרכב. גם אם ייטחנו ויילעסו בשבועות הקרובים ברדיו וביוטיוב, הם עדיין מרגישים כמשב רוח רענן לאוזניים. הראשון שכבר הפך ללהיט, Payphone כולל שיתוף פעולה מעניין עם הראפר Wiz Khalifa.  ו-One More Night הפך באופן לא רגיל מוסיקת פופ עם אלקטרו-רגאיי. שניהם כבר הגיעו למקומות מכובדים במצעדי הפזמונים של ישראל ושל הבילבורד העולמי.

 

מרבית השירים לא מתרחקים מהכיוון המוסיקלי שמארון 5 בחרו ללכת בו, פופ במלוא תפארתו. ג'יימס ולנטיין הגיטריסט אף טען כי זהו האלבום הפופיסטי ביותר שלהם עד כה, והוא לא התבדח. שירים רבים נוטפים מהסגנון הדביק ועוסקים בקלישאות רבות הקשורות באהבה, על כל סוגיה: שהצליחה ואז אכזבה, שהתפספסה או שסתם הייתה מוזרה. המילים אומנם לא נכתבו בשפה מליצית, אך הן בהחלט משרתות את המטרה המוסיקלית.

עדיף להתייחס אליו כאל אלבום פופ-רוק. קרמייקל, ולנטיין, לוין, מאדן ופליין
תצלומים: האתר הרשמי של מארון 5

האלבום מלא בהבטחות ללהיטי קיץ ענקיים כמו Lucky Strike המסיבתי עם הפזמון הקליט ו- Tickets שמזכיר יותר מדי את Poker Face של ליידי גאגא, אבל עדיין נשמע כהצלחה בהתהוות. חובה גם לציין לטובה את החידוש של הלהקה ל-Kiss של פרינס, הכלול במהדורת הבונוס, שמוסיף זווית מרעננת, מבחינת אופן השירה וגם מבחינת הכלים שמנגנים בו.

 

בלדה אחרת שהבריקה באלבום היא Sad שנשמעת כאילו הוקלטה במופע אקוסטי פרטי של לוין וכוללת רק את קולו הנוגע המלווה בפסנתר. כדאי להסב אוזן קשבת גם ל-Beautiful Goodbye. זוהי בלדה מעט יותר קצבית, אבל היא שומרת על הנאמנות המקורית לרוח הלהקה.

 

למרות שאינני חובב מושבע של הסגנון, נהניתי להקשיב לאלבום. אומנם הבלדות עליהן ההרכב נוטה להתבסס ממעטות להופיע אך כשזה קורה, הן אינן מאכזבות כלל. תוסיפו למשוואה שירים כיפיים וקופצניים, מילים פשוטות וקליטות שבדרך כלל מצופות מהסגנון ותקבלו אלבום טוב ומומלץ למעריצי הלהקה, ובמיוחד לחובבי הפופ. אם תחליטו לנתק אותו במעט מהתדמית שנבנתה למארון 5 ולהתייחס אליו כאל אלבום פופ-רוק בלבד, הרי שמדובר באלבום מעולה שמקיים בדיוק את מה שהוא מבטיח.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©