הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ככה לא בונים מחאה
 
אבי עמש חושב שהמחאה החברתית של קיץ 2012 צריכה להגיע מהשכבות החלשות, ושאת המנהיגים הנוכחיים יש להחליף במי שמוכן לסבול כדי להשיג את המטרה
מאת אבי עמש | 27.08.2012
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


עבור רבים הקיץ מסמל את התקופה הנעימה ביותר בשנה, בה את מקומם של הבגדים המסורבלים תופסים מכנסיים קצרים וגופיה אוורירית, ילדים קטנים נהנים מארטיק בטעם לימון, ורבים נדבקים זה לזה בהופעה של שלמה ארצי בקיסריה. אך מתברר שלקיץ הישראלי יש סממן זיהוי חדש "המחאה החברתית" - בה לוקחים חלק כאלה שהקיץ כנראה מעביר אותם על דעתם, וגורם להם לחשוב שהנהירה ההמונית שלהם אל הרחובות, באמת תוביל לשינוי. אך בפועל, מדובר בלא יותר מרומן קייצי חולף. הרי בעוד חודשיים, עם תחילתה של תקופת החגים ואחרי שהחבר'ה משדרות רוטשילד ישחררו מעט קיטור, סביר להניח שהם יקפלו את האוהלים ויחזרו לביתם. כי זה מה שקרה בקיץ שעבר.

 

להזכירכם, מאז, לא קרה שום שינוי משמעותי. המחיה עדיין יקרה ושום חבר כנסת לא הוביל לחקיקה בנושאים שעלו רק לפני שנה. אך אין זה פלא, כי ככה זה כשאין מנהיגים אמיתיים למחאה אלא רק כמה צעירים תוססים שמתיימרים להיות כאלה. למשל, דפני ליף, סתיו שפיר ושאר חבריהם המגניבים, שכנראה בטוחים שהמחאה היא בעצם אדם שמנהיג את עצמו. הם כל כך לא מבינים מה הם עושים, שגם אם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו ישאל אותם - מה הם רוצים, הם יגמגמו מולו ויצעקו "העם דורש צדק חברתי".

 

אל ליף ושפיר נוספו השנה כמה חברים, שככל הנראה רוצים גם כן לטעום מהעוגה התקשורתית. וכך נוצר מצב, בו קיבלנו חבורה צעירה וקופצנית, שאינה מבינה מה קורה סביבה. נדמה שאותה חבורה, חושבת שהדרך המתאימה ביותר להוציא את התסכול שלה היא השחתה של סניף בנק מרכזי בלב תל אביב. אך השאלה היא למה זה טוב? הם צריכים להבין שמחאה איננה רומן קצר שמסמל את "עונת התפוזים" אלא מאבק אמיתי וממושך, שצריך לכלול השבתה כללית של המשק.

יש להתאגד תחת מנהיג אחד שיודע מה הוא רוצה ולא יתקפל כשיהיה קר בחוץ
תצלום: מושיקו אופיר

הרי אפשר לוותר על האנרכיה ולארגן מחאה אמיתית, שגם עשויה להביא לשינוי משמעותי: לצאת מהדירות השכורות ולחזור לבית של ההורים, לנטוש את הבנקים ולמשוך משם את מרבית הכספים, לארגן חרם צרכנים על חברות שגובות מחירים מופקעים על מוצרים בסיסיים, ולהפסיק לשלם על דלק, ולנסוע בתחבורה ציבורית. זה אולי לא נוח, ודורש יותר הקרבה, אבל ככה באמת מוחים. כי כמו שזה נראה עכשיו, המחאה החברתית של 2012 היא רק ניסיון ציני למחות. שכן, בפועל אלה הלוקחים בה חלק לא משיגים כלום מלבד הוצאת קיטור - היום על סניף של בנק הפועלים, ומחר על תחנת דלק של סונול.

 

בגלל מנהיגים לא מנוסים, שרק מעוניינים לתפוס טרמפ על השכבות החלשות המחאה האמיתית לא יוצאת לפועל. שכן, הם פוגעים בניסיונות המאבק שלשמו הם יצאו לרחובות. אמנם הם אלה שהתחילו את המהלך, אבל הגיע הזמן שילכו מעט הצידה ויתנו למישהו ראוי יותר להוביל. הרי אף אחד לא באמת יודע מה המניעים שלהם, ואיך מהילדה הנחמדה של קיץ 2011, הפכה ליף לבחורה שנעצרת על ידי משטרת ישראל. אולי זה חלק מהטרנד החדש של להיות מחאתי - לצאת לרחוב, לצעוק ולשבור, במקום לחשוב מה אפשר וצריך לעשות כדי לשנות.

 

מנהיגי המחאה הנוכחיים אינם יודעים מהו קושי אמיתי ומה פירוש של לשרוד בכל מחיר בישראל, שמזמן כבר לא פועלת כמדינת רווחה. המחאה צריכה להגיע מהשכבות החלשות, והן אלו שצריכות להוביל. כלומר, יש להתאגד תחת מנהיג אחד שיודע בדיוק מה המטרה אותה הוא רוצה להשיג ולא יתקפל כשיהיה קר בחוץ. מישהו שיעשה את הדברים לא כי הם מצטלמים טוב או מביאים לו פרסום אלא כדי לשנות באמת. צריך מנהיג שיתמסר למאבק באופן מוחלט, כמו במהפכות הגדולות לאורך ההיסטוריה, ברוסיה ובצרפת, שם לא פחדו או חיכו שיהיה קיץ כדי לצאת לרחובות, והשתמשו בכל האמצעים הדרושים להשגת המטרה.

 

אך מה שייתכן שלא רוצים שנדע או נבין, הוא שבעצם ליף ויתר חבריה המכנים את עצמם מעמד הביניים הם לא יותר מגירסה חדשה של הממשלה המכהנת. מדובר באותם מוחות, אך עם פרצופים שונים. גם הם דוגלים בקפיטליזם החזירי של ראש הממשלה וגם הם לא מאמינים במדינת רווחה ולא רוצים לחזור אליה. גם הם רוצים להיות חברים של טייקונים כמו דוד תשובה ונוחי דנקנר, והמחאה שלהם היא נגד העובדה שהם נותרו מחוץ לקומבינה, ולא מעבר לכך. אותם אנשים לא באמת יביאו שינוי אלא הם רק שחקנים בתוכנית מציאות חדשה שנקראת מדינת ישראל, כשהמטרה היא לא להיות מודחים משדרות רוטשילד והאי התל אביבי.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©