הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אהבה מקודשת בדם
 
גלעד שינדורף מספר על טקסי הזובור שעבר במהלך שירותו הצבאי, ומתבייש באלה שהעביר לצעירים ממנו. שיר הרעות
מאת גלעד שינדורף | 29.08.2012
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

כששמעתי לראשונה על מקרה ההתעללות שבגינו נעצרו עשרה מחיילי חטיבת כפיר, ברגע אחד חזרתי לשירותי הצבאי, ונזכרתי בטקסים שעברתי וגם באלה שעשיתי לאחרים. שמונה שנים עברו מאז, ועדיין, אלו הזיכרונות החזקים ביותר שנשארו לי מאותה תקופה. בראש רצות התמונות, כמו זו של היום בו קיבלתי את דרגת הסמל. אז הפלוגה כולה התאספה לכדי מעגל גדול, ואני, וכל אחד מבני המחזור שלי, נכנסתי בתורי למרכז כדי לקבל את ברכת הוותיקים - כאפה טובה על הגב כדי להיחשב לאחד מהם.

 

ותיקי הפלוגה עברו זה אחר זה והצליפו בנו בידיהם. כל אחד רק פעם אחת, כאילו שזה מתרץ את המעשה. בסוף השבוע יצאתי הביתה, ואת מבטה ההמום של אמי למראה שטפי הדם הרבים על גבי, לא אשכח אף פעם. הסברתי לה שהכול בסדר ושהיא יכולה לנתק את השיחה עם כרמלה מנשה. כי עכשיו אחרי שעברתי את זה, גם אני הפכתי לחלק מהמתעללים. אני זוכר היטב גם את מוצאי יום הכיפורים הראשון שלי בפלוגה מבצעית. מיד לאחר שהסתיים הצום, הלכתי לחמ"ל של המוצב שבו ישבו "אריות הפלוגה" החיילים הוותיקים ביותר, אלה שעל פי העגה הצבאית כבר גוררים את מקל הפז"מ על הרצפה.

 

אחד מהם, ספק בצחוק ספק בטיפשות, הניף את מקל הפז"מ לעבר פרצופי. כמובן, שלא הייתה לי כל זכות לגעת בו, אך שלחתי את ידי במטרה להגן על פניי, ובטעות נגעתי בקצהו. זקני השבט קראו מיד לחבריהם שלא נכחו במקום ודיווחו להם על הנעשה. כך מצאתי את עצמי מוקף בחבורת ילדים בני 21 שרצו נקמה. למזלי הרב, היה צדיק אחד בסדום שהציע לוותר לי, מאחר שרק עכשיו נגמר יום כיפור, הלוא הוא יום הסליחות. איזה מזל שרחמי שמיים נכמרו עליי או שמא הייתה זו חבורת ילדים שמחשיבים את עצמם לאלים.

טיפשים הם האנשים שמאמינים שטקסים משפילים יוצרים אחווה, רעות או חברות
תצלום: דובר צה"ל

בפלוגה מבצעית מהר מאוד מבינים שישנה היררכיה לפיה צריך להתנהג. ההבדל בין צעירים לוותיקים יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות. ישנן יחידות שבהן הוותיקים מקבלים יותר חופשות, עדיפות בבחירת עמדת השמירה וזמניה או את הזכות להחליט אם להשתתף במשימות. כמו כן, אפשר לעשות טקסי קבלה וחניכה ואפילו להוסיף משפט היתולי וחביב, אך לא חייבים להפוך לפושעים ולאבד צלם אנוש.כבר בעת השירות התביישתי במעשינו, והיום אני מתבייש יותר. הרי אין סיבה בעולם שמצדיקה פגיעה בכבודו, בגופו או בנפשו של אדם, ובוודאי לא כשמדובר בחבר לפלוגה או במי שמחר עלול לשכב לצידך בשדה הקרב, כשחייכם תלויים זה בזה.

 

טיפשים הם האנשים שמאמינים שטקסים משפילים יוצרים אחווה, רעות או חברות. שכן, כתוצאה מכך נגרמים דווקא השפלה וכאב פיזי ונפשי ונוצרת תחושה שישנו אדם שסך הכול נולד שנתיים לפניך, ולכן הוא רשאי לרמוס את כבודך ואת גופך. מי שמכם, חבורת ילדים עם נשק, לקבוע את דינו של חברכם ועל מה? על כך שנגע במקל פז"מ ושאל "עד מתי?" או סינן לעברכם "כמה עוד?". תעודת עניות ליחידה המופלאה בה אתם משרתים. לשמחתי הרבה שופטי השדה של יחידת כפיר נותנים את הדין בפני שופט אמיתי שבאמת זכאי למעמד שהוא נמצא בו.

 

בגדוד שלי היו שתי פלוגות מבצעיות. באחת מהן, נעצרו לפני שנתיים כמה חיילים שפגעו בגופו ובנפשו של "צעיר חצוף" ובשנייה, שאני שירתי בה, מעולם לא היה צורך בהתערבות המשטרה או במעצר חיילים. כשהפכנו ביום בהיר אחד לוותיקים, עשינו לחיילים החדשים טקס קבלה שכלל שתיית משקה שהורכב מקולה, חלב ויין פטישים. לא שמנו בכוס מסמרים או שברי זכוכית, לא השכבנו אותם על הרצפה והיכינו אותם. למרות זאת, כולם נהנו וצחקו ומעל הכול - הצעירים חשו שייכים ואנחנו זכינו בתחושת מחויבות להם וליחידה. זו הייתה מעין הרגשה של הורה גאה שעוזר לילדו הצעיר ללכת את צעדיו הראשונים.

 

בתמונה שעולה בראשי ברגעים אלה ממש, אני ויתר בני המחזור שלי, באחת מחופשות היחידה האחרונות בלילה, ישבנו במאהל גדול, והתנהל ויכוח בין חייל מהמחזור הראשון לאחר מהמחזור האחרון אם זה בסדר לצאת עם בת דודה מדרגה שנייה. הוויכוח התלהט, וברגע אחד הפך לקרב היאבקות תיאטרלי בין בני המחזור שלי, לחיילים הצעירים יותר, הנכדים שלנו. על הרצפה שכבו עשרות חיילים שעשו "ערימת ילדים" והצעירים הרביצו לוותיקים, אך בלי בעיטות, נשיכות או אגרופים. באותו רגע עברה בי תחושת אושר שקשה להסביר במילים. לא הייתי טוב יותר מאף אחד ואף אחד לא היה טוב ממני. אין הבדל בין צעיר לוותיק אלא יש רק כבוד הדדי שעליו מתבססת כל השותפות הזאת.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©