הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניקוי ראש
 
התנתקות בת שבוע בכפר נופש על אי יווני עזרה לדנה ברודר להירגע משנה לחוצה, וסיפקה את הפנטזיה לחופשה הבאה
מאת דנה ברודר | 24.09.2012
 

העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

הזמנו את הנופש ליוון שלושה חודשים מראש. פסיכולוגים סבורים שהציפייה משיגה כמעט אותו אפקט רגשי, אך אני חולקת על הטענה הזו. הימים שעברו עד לתאריך היעד בספטמבר היו קשים מנשוא כי נאלצתי לעבור את כל חודשי הקיץ הישראלי המייגעים, כשעמוד הפייסבוק שלי התמלא אט אט בתמונות מחופשות מפתות של חבריי. בסוף היום הגיע - המזוודה התמלאה בשמלות קיציות, בגדי ים וכפכפים - וירח הדבש שלי התחיל אחרי שנה וחצי של נישואים. הגיע הזמן לא?

 

לפורמט הידוע של טיול בחוץ לארץ שמור בליבי מקום מיוחד של כבוד. לנחות בעיר זרה, ללמוד את הקצב שלה, להכיר את המאכלים, לראות את המראות וכמובן לבדוק את החנויות שהיא מציעה. זה טיול שמאופיין באינטנסיביות שנובעת מהדחף להספיק כמה שיותר, ושיכולה להיות קצת מתישה. כשהחלטתי לנסוע לחופשה שונה, חיפשתי בדיוק את ההפך. רציתי להתמסר לשלווה ולניקוי הראש באופן מוחלט.

 

הפלגנו באונייה אל אי מבודד ביוון בשם אדיפסוס כשמסביבנו רק ים והרים. כשהגענו אל הרציף שמוביל אל כפר הנופש גרגולימנו, אותו ראיתי אלפי פעמים בתמונות באינטרנט, כבר חיכו לנו נציגי המקום עם כוסות משקה אלכוהולי צונן. אחרי סיור קצר בבית המלון ובכפר, שוחררנו לדרכנו. בהתחלה לא ידענו מה לעשות עם כל השפע הזה, והסתכלנו המומים זה על זו. לקח לנו כמה שעות עד ששכחנו לגמרי מאיפה באנו ומה עשינו לפני ששגרה של אושר ובטלה השתלטה עלינו. הוגשו אינספור ארוחות ביום ואנחנו לא סירבנו לאף אחת מהן, ובטח שלא ויתרנו על הקינוחים. הבר היה פתוח  והציע משקאות ופינוקים לכל דורש כל הזמן. 

לקראת סוף החופשה התחלתי להרגיש גם שינוי נפשי. אדיפסוס, יוון
תצלומים: דנה ברודר

ביומיים הראשונים של שבוע החופשה רבצנו על חוף הים כשרוב הזמן התנוחה ששלטה הייתה של בטן-גב כשמדי פעם אחד מאיתנו מחליט להעביר עמוד נוסף בספר שלו. הים היה קריר ורגוע מאוד. הפעולה הקשה ביותר שביצענו הייתה קפיצה קלה לתוך המים להצטננות, וחזרה למיטת השיזוף, כדי להתייבש תחת השמש החמה בעיניים עצומות וראש ריק ממחשבות. אחרי יומיים של בטלה מוחלטת החלטנו לנסות כמה מהפעילויות שמציע כפר הנופש. נרשמנו לשיעור טרפז מעופף, ומהר מאוד הבנו שלאחר תרגול קצר, אנחנו הבאים בתור לטפס ולנסות לעוף בכוחות עצמנו. למרות שהמתקן היה מאובטח הפעם הראשונה הייתה מעוררת אימה. הטיפוס היה מייגע וכשהגעתי למעלה הייתי מוכנה לוותר ולרדת דרך הסולם במקום לקפוץ. לבסוף, הקפיצה הייתה די מהנה, אבל למחרת נתפסו לי השרירים באיברים שאפילו לא ידעתי על קיומם.

 

למדתי להשיט סירת מפרש בים היווני המרהיב. כאן פחדתי קצת פחות ונהניתי מאוד. זאת ללא ספק חוויה שאשמח לחזור עליה. השתתפנו גם בשיעורי טניס וחץ וקשת שהיו כיפיים. ומעבר לכל הפעילויות הספורטיביות, מצאנו את עצמנו נשאבים לשגרה של ריקודי שורות משעשעים ומופעי ערב קלילים. כפר הנופש מאפשר לכל אחד לאזן בין כמות הפעילות לבטלה המועדפת עליו.

 

רק לקראת סוף החופשה התחלתי להרגיש גם שינוי נפשי. הרגיעה והניתוק לפעמים הכרחיים כדי לקחת את החיים בפרופורציה. הגעתי לנופש לאחר תקופה לא קלה של מבחנים וחיפוש עבודה מורט עצבים שעד כה לא העלה תוצאות. אך בשלב מסוים במהלך החופשה התחלתי לפתח זוויות ראייה חיובית ושלווה יותר לגבי העתיד שאומרת שהכול יבוא על מקומו בשלום בקרוב. נפרדתי מהאי היווני בלב כואב, אבל עם אופטימיות נינוחה בלב, וכמובן עם תקווה לחזור לשם מתישהו בקרוב.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©