הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טראשיות במיטבה
 
ערב של שחרור ופורענות? יש מקום נוטף סליזיות באמצע תל אביב
מאת עדי שמש | 24.11.2007
 

המשקה שלפני ב''קריסטל''
תצלום: דניאל רייז
להגיע לאזור זה די מתסכל כי עד שמצאתי חנייה נפחתי את נשמתי (עדי תיזמנה 40 דקות ב"יגיע כפיים") והחניות המסודרות כבר לא זולות כל כך בימינו (30 שקלים) אבל במזל מצאתי חנייה מסודרת, וכך הזדחלתי לאיטי לכיוון ה"קריסטל".

תור ארוך משתרך שם בחוץ ליד הסלקטורית. מהסיבה הפשוטה - הבחורה מסתמכת על הטעם שלה במראה חיצוני כדי להחליט אם להכניס. כך 100 איש מצאו את עצמם בחוץ מתחננים על נפשם, ולמרות שהם אמרו לה שהמקומות הוזמנו, זה לקח לפחות חצי שעה.

אבל, ותמיד יש אבל, אני שמחה שזה המקום הראשון שבאמת דבק בהחלטה להגביל את הגיל. בכניסה יש שלט בו כתוב שבנות נכנסות מגיל 23 ובנים מגיל 27. כך אף אחד לא יכול לשנות את הגילאים על דעת עצמו, ויתרה מכך - להוציא את עניין הסלקטורית החיונית - זהו מקרה קלאסי של מקום שמכבד את עצמו, ולא מכניס כל אחד.

שתי קומות יש למקום להציע והן מאוכלסות באנשים שלא מפסיקים לגעת (כנראה נפלתי על לילה כזה) אבל האווירה הייתה חמה במיוחד עד כדי ארוטית. סליזי היא המילה המתאימה.

האנשים אכן נראו כאילו נבחרו בפינצטה והמוזיקה עשתה את העבודה בצורה מעולה - מהרגע שהגעתי לא הפסקתי לרקוד. מצאתי את עצמי בקומה השנייה בה יש לאונג' בר עם ספות, ואפשר לנוח בכיף (או להתמזמז עם מישהו, כל אחד ומה שהוא מוצא לנכון עם כמות אלכוהול מתאימה בדם).

מבחר האלכוהול על הבר היה מרשים במיוחד. כל הסוגים, כל הטעמים ובמחירים נוחים לכיס. הישיבה על הבר שמכיל 35 מקומות של כסאות גבוהים גם היא פתח לפלרטוטים מזדמנים (או לפחות תפריט סושי לאוהבי המנצ'יז).

לאחר שני דרינקים החלטתי לבדוק מה קורה בגזרת השירותים, והאמת? קצת התאכזבתי יש שירותים לבנות ולבנים בנפרד, אך הרבה בנות מצאו את עצמן נכנסות לשירותי הבנים ולא כדי ליהנות, מפאת חוסר תאים. מה גם שהמקום קטן ולכן מונע איחודים מסוימים.

המוזיקה, לעומת זאת, עשתה שמח. בלי לשים לב קיפצנו בשיר של שון פול (when you gonna give it out to me) דרך everybody המגניב של מרטין סולוויג ועד שירים שאני אפילו לא יודעת את שמם בגלל חדשנותם. וכך חברי, מצאתי את עצמי מתפרעת על המעקה עם משקה ביד, נהנית מהמקום ומהאווירה ולא מוחקת את החיוך לרגע.

קריסטל לאונג' בר, ריב"ל 18, תל אביב.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©