הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עניין של הרגל
 
שיר קומפני חושבת שהאלבום החדש של יזהר אשדות הוא בינוני ברמתו, וכי השיר שעשה רעש עצום הוא בעצם תרגיל משובח בשיווק
מאת שיר קומפני | 23.10.2012
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

רובנו מודע ליחסי אהבה-שנאה שיש לבני המין האנושי עם רשת הפייסבוק. אנו יודעים שהיא רק חיקוי של המציאות, ורחוקה מלשקף אותה, ועדיין אנחנו מכורים כבדים. ההתמכרות היא כה גדולה, שברגעים מסוימים שוכחים את מה שכתוב בשורה למעלה, מוכנים למכור את נשמתנו בשביל לסחוט עוד לייק ולא זוכרים שמדובר רק בכפתור קטן. החיים הווירטואליים הם עניין של הרגל.   

 

ואם בהרגלים עסקינן, יזהר אשדות שיחרר לאחרונה כסינגל את שיר הנושא מהאלבום החדש שלו "עניין של הרגל", בו נזכרים שירות צבאי, חיילים והרבה הרגלים. מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, בחר לפרש את השיר כביקורת על התנהלות צה"ל נגד הפלשתינאים בשטחים הכבושים, והחליט לצנזר אותו. דובר צה"ל הביע תמיכה בהחלטה, ותחנות רדיו נוספות בחרו לנהוג באותה דרך. מה חדש? הסתייגות וחשש מהבעת דעה במדינת ישראל זה כבר עניין של הרגל.

 

אזרחי ישראל, שוחרי המוסיקה הישראלית, שמעו על ההחלטה ברדיו ובחרו בדרך הקצרה והברורה ביותר להביע את דעתם באמצעות פרסומים ברשת החברתית. רבים כעסו על אשדות ואמרו שחבל שהרס ופגע. אחרים קיללו, גידפו והשמיצו כל פיסת מידע הקשורה בו, והיו כאלה שבחרו להחזיר לו על ידי פרסום תמונות המציגות את צה"ל כהומני ורגיש. גם חרם בפייסבוק הפך להיות עניין של הרגל.

המוסיקה חדלה להיות יצירה שנתונה לפרשנות, והפכה לכלי נשק המכוון להסית ולפגוע
תצלום : צילום מסך מתוך הקליפ. תצלום לובי : Noa Cafri

התגובות הרבות ברשת מוכיחות שמשהו בתפיסה השתנה. כנראה שחופש הביטוי הוא כבר לא ערך עליון ומפסיק בנקודה שבה מושמעת בפרהסיה דעה שונה מדעת הרוב. כך גם המוסיקה, שלדעת אותם מגיבים, חדלה להיות יצירה רב גונית הנתונה לפרשנות, והפכה לכלי נשק המכוון להסית ולפגוע. בד בבד, כשגעשו הרשתות החברתיות משנאה, זכו הזמר ושירו ליחסי ציבור מעולים, כי גם שיווק נכון הוא עניין של הרגל.

 

את הטענה ליחסי הציבור ניתן לאשש באמצעות מספרים: ב-14 בספטמבר הופיע אשדות באמפי שוני ואירח את חבריו ל"תיסלם" האגדית. התמונות שהתפרסמו לאחר ההופעה קיבלו 30 לייקים ושלוש תגובות. חודש אחר כך, זכה פרסום של הזמר, בו הוא מודה לאלה שבחרו לפרגן לו למרות שצונזר, ביותר מ-250 תגובות ומספר דומה של לייקים. ואם זה לא מספיק, בקליפ הרשמי שעלה לדף שלו ב-You tube, צפו למעלה מ-80 אלף איש בחמישה ימים בלבד, ויש לו מעל 90 עמודי תגובות. על כל צפייה שכזו האמן מרוויח כחצי דולר. גם להרוויח כסף על חשבוננו זה עניין של הרגל.

 

לא חסרים אמנים שהשתמשו בדרך השלילה כדי להתפרסם ולהצליח. ליידי גאגא שותה מיץ של פרובוקציות לארוחת בוקר. אביב גפן בנה קריירה שלמה על חשבון דמות המשתמט, השנוא והשונה. מאיה בוסקילה בחרה לפצות על השתמטות משירות צבאי בגיוס מגוחך לשלושה חודשים שלווה בסיקור טלוויזיוני רחב. אז לא התקדמנו לשום מקום, וגם זה כבר עניין של הרגל.

 

נשארנו בדיוק באותה תדמית. הישראלי המכוער והפראייר שמנסה בכוח להוכיח את עמדתו. ברכותיי לאשדות, שבזכות טריק שיווקי זוכה להישאר בתודעה עם אלבום בינוני. ברור לי שהוא יזכה לכתבה של שלושה עמודים במוסף סוף שבוע באחד העיתונים. ההרגל להחרים אמן שמביע דעה השונה מדעת הרוב רק עוזר לו להעצים את התרגיל. זו לא המוסיקה שמפלגת אותנו, זו שנאת חינם שכבר מזמן הפכה להיות עניין של הרגל.

 

____________

 

 

מדחיקים ובוכים - שירה יצחקי חושבת שאם נתנתק מהדעות הקדומות, ונקשיב באמת למילים של "עניין של הרגל", נבין שהשיר מדבר על משהו שידענו מזמן, אבל התקשינו להודות בו

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
3 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כדור שלג
ronenbanana 26.10.2012
 
 
2. תודה
ir 26.10.2012
 
 
3. זה האישוש שלך?
רותם 01.11.2012
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©