הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוציאים שורש
 
בתוך סצנת מועדוני הלילה בתל אביב, התרומם לו ליין מיוחד של מוסיקה עברית נטו מכל התקופות. שיר קומפני נפגשה עם כמה מיוצרי גל הנוסטלגיה המיוחד הזה, בו בנות רוקדות יחפות על הבר את שירי החלוצים
מאת שיר קומפני | 05.11.2012
 

 

 

דרושים לנו עוד כתבים וצלמים. כל הפרטים כאן

 

 

"זה ליין נטול פוזה, אין עוד מקום בתל אביב שאפשר להגיע אליו בסנדלי שורש", אומרת שירה (23), בליינית קבועה במסיבה העברית שנערכת כל שבוע ב"יהושוע". כבר כמה שנים קיים ליין מוסיקה ישראלית שמנגן רק בעברית וממלא מועדונים ופאבים. אין שם תקליטנים מגרמניה או מבלגיה וגם לא הפקות מארה"ב. אך ורק מסיבות עבריות שכולן כחול-לבן.

 

טל אביב ואורי רמתי חתומים על ראשיתו של הליין. כל אחד מהם תקלט בנפרד מוסיקה עברית בשלל מועדוני תל-אביב, עד שפנה אביב לרמתי והציע לו להתאחד. מאז, כבר ארבע שנים, הם ביחד מפיצים את אהבתם למוסיקה עברית לקהל. החיבור ביניהם מוצלח והם משלימים זה את זה. כשרמתי מתקלט, אביב דואג ללקוחות שכבר מזמן הפכו לחברים, וכשאביב על עמדת הדי.ג'יי, רמתי מקפיץ עוד כוסית עם הקהל, בשביל שיהיה שמח, כמובן. "מה שרואים כאן לא רואים בשום מקום אחר בעולם. אין באף מועדון בהולנד ערב שירים הולנדיים." אומר אורן אלקלעי, היחצ"ן של הליין הישראלי ומדגיש "בטח שלא באופן קבוע".

 

בניגוד למתחרים שאצלם מוסיקה ישראלית פירושה ים תיכונית ומדי פעם שיר מוכר מהרדיו, צמד התקליטנים עובד עם שירים מכל התקופות. להקות צבאיות, להיטים עכשוויים, מוסיקה ים תיכונית ואפילו טראנסים. רשימת ההשמעה מתוכננת מראש עם המון מחשבה, ותמיד יש מקום לבקשות מהקהל, אם כי הן צריכות להתאים לקצב, וברוב המקרים הן מתקבלות בגרסאות רמיקס או מתוך הופעה.

 

הפריצה התחילה במועדון "77" כשהתוכנית "כוכב נולד" הייתה בעיצומה וסללה את שובה של המוסיקה הישראלית לזרם המרכזי. לאחר מכן הם עבדו במועדונים כגון "פליישר" ו"מולדת" והמעריצים נשארו איתם. "הם מקצוענים. משלבים בדיוק מוחלט בין שירים ישנים לחדשים" אומר עידו, בן 27 משתתף קבוע בליין, ומוסיף: "הם תמיד מחדשים, אבל יש שירים שמסמלים את הליין וקובעים את האווירה. שבהם הקהל משתגע". כש"ג'סיקה" של אתניקס או "איפה הן הבחורות ההן" של יהורם גאון מתנגנים, הבנות רוקדות יחפות על הבר והבנים שותים צ'ייסר ערק.

מי שנכנס, מחבק ומנשק את כל אחד מהם. אביב (מימין) רמתי ואלקלעי, יום העצמאות
תצלום: מוטי בוגנים. תצלום לובי: זאב אומגה לוין

אני מכיר אנשים שהולכים למסיבות כל שבוע כבר ארבע שנים. בזכותם הפכנו לחבורה גדולה". הליין מתקיים במקומות עם אווירה ביתית שהם קטנים יחסית למועדונים התל אביביים, מה שגורם פעמים רבות לצפיפות ועומס. "זה חלק מתחושת הביחד שיוצר הליין" טוען אלקלעי. "מבחינתי, יחסי הציבור לא נגמרים בלהביא קהל אלא גם לדאוג שכולם נהנים וטוב להם" הוא מגדיר את תפקידו. זה מסביר למה כל מי שנכנס מתחיל את הערב בלתת חיבוק ונשיקה לכל אחד מהשלושה.

 

"פיצוץ!" צועק אחד המשתתפים שהוא קצת שיכור כשנשאל מה דעתו על ליין "חמישי עברי". "התחלתי לבוא לכאן בעקבות אורי וטל" הוא אומר ומתכוון ל"יהושוע" שמארח כיום את הליין. הרומן בין הצמד לעמית חג'בי, מבעלי המקום, התחיל עוד קודם, כשרמתי תקלט בימי חמישי מוסיקה עברית תחת הכותרת "בחזרה לרפת" והברמנים נהגו ללבוש סרבלי עבודה כמו בקיבוץ. יריית הפתיחה הייתה במסיבת רחוב לרגל יום העצמאות האחרון ומאז הליין מתקיים במקום בכל יום חמישי.

 

"זה מקום ביתי, שכונתי, שלא מתאים לפוזה שקיימת בהרבה מועדוני לילה בתל אביב" מגדיר חג'בי את המקום המצליח שקיים כבר שש שנים. "הליין ממצב את ימי חמישי כמסיבתיים, מתאים לאווירה הביתית ומושך קהל שאני רוצה שיחזור". הוא מקבל באהבה והמון פינוקים את הקהל הקבוע וצמד התקליטנים, אביב ורמתי שובה את ליבו. "לדעתי, גל השיבה למוסיקה ישראלית כבר עבר, עכשיו מגיע לכאן מי שבאמת אוהב את זה. טרנדי ועכשווי יש בכל מקום, זה לא מעניין. אני מעריך את הקהל שמתעניין גם בעבר שלו" הוא אומר.

 

בקהל של המסיבות, בין אם לקוחות חוזרים או חדשים מגוון גילאים מפתיע: מבוגרים, שהמוסיקה עבורם היא נוסטלגיה לימי הילדות, וצעירים, שמכירים את השירים מההורים. "אנשים מחפשים את הזיקה לארץ, השורשיות. זו השפה שלנו ולכן קל לכולם להתחבר" מסביר עידו את המגוון וחג'בי מוסיף: "מגיעים לכאן אנשים שהם קודם כל בני אדם. יש אפס סלקציה ולא נרשם פה שום מקרה אלימות".

 

בעולם שבו כולם עצמאים ורוצים להצליח לבד, זה מרגש לראות מאות אנשים שמחפשים דווקא להיות ביחד. התחושה החמה שכל המסייעים בדבר מנסים להעביר מאחדת אותם. אלקלעי אומר: "בקהל יש קצינים בקבע, סטודנטים, בנקאים ובעלי מקצועות חופשיים. האנשים שמגיעים אוהבים מוסיקה עברית. נקודה". כנראה שגם גאווה ישראלית לא חסרה כאן.

לא מתאים לפוזה שקיימת בהרבה מועדונים בתל אביב. רמתי מתקלט ב"יהושוע"
תצלום: שיר קומפני

משתתף קבוע בליין? אז כנראה שלפחות אחד מהשלושה חבר שלך בפייסבוק. שלושתם מפרסמים אירוע מושקע מדי שבוע. כבר מיום ראשון רמתי מקפיץ את כולם עם קישורים מ-YouTube לשירים שכבר עושים חשק לרקוד, וכמה שעות לפני הפתיחה, אביב מתוודה שהוא מתרגש. גם מסרון אישי הוא נוהל קבוע. כל מה שמהווה סמל ישראלי מתקבל באהבה. שילוב של תמונות וקטעים מסרטים כמו "אלכס חולה אהבה" ו"מציצים" הם חלק בלתי נפרד מהשיווק.

 

איגי וקסמן ואדם כבר התארחו בעמדת התקליטן. גם סי היימן ודודו זר פקדו את המסיבות. בחגיגות ארבע שנים לליין הופיעו ניר פרידמן ואורי בנאי עם הגיטרות. "לא משמיעים את האמנים שהם לא עכשוויים במסיבות של תל אביב, אולי רק ברדיו ביום העצמאות. אני זוכרת שנסעתי כל שישי עם חברים עד קיבוץ בצרה, כי לא היו מסיבות עבריות במרכז. עכשיו במרחק אוטובוס יש אחת כל שבוע" מספרת שירה.

 

החגים העבריים מהווים גם סיבה למסיבה. מנהלי הליין דואגים להפקות מושקעות בפורים ובסוכות, עם שירי חג המתאימים לאווירה. דוגמה לכך ניתן לראות במסיבת הרחוב שנערכה ביום העצמאות. "החוגגים רקדו הורה מעגלים על הכביש, וברקע הושמעה הקלטה של הכרזת העצמאות. רחוב בן יהודה היה מקושט בדגלי ישראל ובהמונים" מספרת שירה. שלא כמו מסיבות ישראליות אחרות שצצות כמו פטריות אחרי הגשם ונעלמות מהר יותר מהחורף הישראלי, הליין הזה חי וקיים והוא כאן כדי להישאר. רמתי, אביב ואלקלעי עובדים במטרה ליצור אווירה ביתית ומזמינה לכולם. הם עושים חיל ומספקים כל שבוע סיבה כל כך טובה לאהבה, כפי ששר אריק סיני.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אחלה מסיבות !!
ליאור 24.11.2012
 
 
2. אין על הליין הישראלי בחמישי
אילנית 19.12.2012
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©