הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רטרו אמיתי
 
מה עוד צריכה רווקה תל אביבית לבקש כשיש בר שהוא גם אינטימי וגם נוצץ, שלא לדבר על ברמן שווה. ערב מושלם
מאת אלי מאור | 24.11.2007
 

יום שישי הגיע, ופרפרי הבטן מודיעים לי שהעיר מחכה לי ואין לה זמן מיותר. נקישות נעלי העקב ומשב הבושם שלי מסמנים לנמצאים בבית שאני יוצאת, ולא ידוע מתי אחזור. אני נכנסת לאוטו, מדליקה את הווינסטון לייט שלי ומחליטה להגיח לרחוב מאוד עמוס בסצינה התל-אביבית –לילינבלום. ממש בקצה רחוב לילינבלום פינת אלנבי מצאתי את אחד הברים היותר סקסיים בעיר – "המאדאם". כמה עובדות יבשות: "המאדאם" נפתח לפני קצת יותר משנה, והוא למעשה תולדה של מערכת יחסים תל-אביבית בליינית בין קובי נדיב - ברמן מוכר בחיי הלילה, וטל כהן - צלם פלילים לשעבר בעיתון "ידיעות אחרונות". הם בעלי המקום.

לא יכולתי שלא לשים לב לקהל המגוון שפקד את המקום: עיתונאים, צלמים, אנשי לילה מוכרים, סלבריטאים ותל-אביביים בני 25 ומעלה שבאים להשכיח את צרותיהם בטיפה המרה, ולהיערך לקראת עוד שבוע קדחתני. אני יושבת על הבר, מחייכת לברמן החתיך, ומזמינה כוס וודקה עם סודה ליים. תוך דקות אני מוצאת את עצמי רגועה, ולא בגלל הוודקה או צלילי המוסיקה שמתנגנים ברקע. אולי כי אנשים התעוררו סוף סוף והבינו שמגה-ברים זה פשוט פאסה. אין כמו הקטן והאינטימי שגורם לך להיות בטוחה שכשתיכנסי כולם יראו אותך, וכשתצאי כולם ירגישו שהלכת. נקודת מבט של רווקה, מה לעשות, צריך לחשוב גם על זה.

מרגישה כמו מאדאם אמיתית
תצלום: יח''צ

המקום מעוצב עד לפרט האחרון בסגנון רטרו אמיתי. לרגע חשבתי שאני בבית של סבתי הפולנייה, למרות שריח של נפטלין לא היה שם, רק של פיק-אפ רציני. וכמו בכל בר, כשהשעון מתחיל לזוז והאלכוהול בדם, הגברים יוצאים מהקונכייה ולובשים מדים לקראת הצייד. ואנחנו, האיילות המפוחדות, רק מקוות לא ליפול ברשת מהר מדי, להיות עירניות לסיכונים הרלוונטיים וכמובן - לקוות שהצייד יעשה לנו שיחת טלפון יום אחרי.

אבל עם כל האווירה הסקסית, מה שבאמת החסיר פעימה מלבי היתה המוסיקה. לא עוד פליי-ליסט ממוחשב או מוסיקה האוסית מציקה, אלא די ג'יי בעמדה מדוגמת שמתקלט שירים שאפשר לצרוח איתם, לדעת את המילים וגם לרקוד. שנות ה-80, ה-90, מוסיקה עכשווית והפתעות מעניינות. בשיא הערב יש קצת יוונית, ואפשר לשמוע צלחות נשברות, לא כי הטבח פישל. זאת האווירה. ולקראת סוף הערב יש שנסונים צרפתיים וישראלי ישן, שחותמים את הלילה באווירה מיוחדת.

בעודי מתרגשת מהמוסיקה, הברמן הבחין בהנאה שלי ופירגן לי בצ'ייסר ג'יימסון און-דה-האוס לעיצוב האישיות. האווירה נכנסת עד לכפות רגליי ואני מוצאת את עצמי רוקדת ומטיילת במקום. ואז הבחנתי בסלון. היו בו ספות פרחוניות, שולחן מראה ותמונות מיוחדות של צלם ישראלי. המקום גם נותן במה לאמנים, דבר שמעורר כבוד אמיתי. אז הערב שלי הגיע לסיומו, השעון מראה שהגיע הזמן ללכת, אפילו הברמן מפהק. אני יוצאת, אומרת "שלום" ו"תודה על אירוח מקסים" ומרגישה בלב קצת כמו מאדאם אמיתית.

מאדאם | לילינבלום 43 פינת אלנבי, תל אביב

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
3 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כתיבה מעולה !!!
הכריש 13.12.2007
 
 
2. אני ראשון!!!!!!!!!!?
אביב דינור 15.12.2007
 
 
3. אהבתי!
חגית 17.12.2007
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©