הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ההתמכרות מובטחת
 
עם תחילת העונה החדשה של "חטופים" הישראלית ו"הומלנד" האמריקאית - ענבר בר-יהודה משווה
מאת ענבר בר-יהודה | 09.11.2012
 

 

דרושים לנו עוד כתבים וצלמים. כל הפרטים כאן

 

 

"חטופים" עלתה לראשונה לפני שנתיים בשידורי קשת בערוץ 2, ונראתה כמו פנטזיה פראית ומציאות כואבת בו זמנית. כשהחטוף שלנו, גלעד שליט, היה עדיין בשבי, העיסוק בטראומה נראה לעיתים כמו חיטוט בפצע הפתוח. לאחרונה עלו העונות השניות, של הישראלית ו"הומלנד" הגרסה האמריקאית. יש בהן מן הדומה - זוויות צילום, עיצוב דמויות, אפקטים שונים ומאחורי שתיהן עומד היוצר גידי רף. אך למעשה, למעט גרעין עלילתי זהה שעוסק בחזרת החטופים לארצם, כשאחד מהם עובר לעבוד בשירות חוטפיו, קווי הדמיון בין העלילות מועטים ביותר.

 

ההבדלים העלילתיים מתחילים עוד בעונות הראשונות - בזמן שבישראלית העיסוק המרכזי הוא במערכת היחסים בין החטופים נמרוד קליין (יורם טולדנו) אורי זך (ישי גולן) ועמיאל בן-חורין (אסי כהן) לבני משפחותיהם ואילו מערכת היחסים המשנית היא ביניהם לאנשי המוסד והצבא. מנגד, מערכת היחסים העיקרית בגרסה האמריקאית היא בין קצינת ה-CIA קרי מתיסון (קלייר דיינס) לחייל החוזר ניקולס ברודי (דמיאן לואיס) ואילו המשנית מתרכזת בהתמודדות של משפחתו עם שובו והשינוי שחל בו.

 

גם הסיום של העונות הראשונות שונה במהותו. "חטופים" נגמרת בשאלה פתוחה - האם יכול להיות שבן-חורין לא מת אלא עבר לעבוד בעבור חוטפיו, בעוד שב"הומלנד" נותרת השאלה אם ברודי יתהפך, ויחזור להיות נאמן לארצו. העונות השניות, שמתחילות מתוך שתי תהיות שונות, מצליחות לרתק את הצופה למסך. דיינס מתמודדת עם העובדה שאף אחד אינו מאמין לה, ומנסה להסדיר את נפשה המעורערת. לעומת הגילוי כי בן-חורין חי חיים כפולים עם בתו של ראש הארגון האחראי לחטיפתו.

 

הסדרה חושפת בהדרגה את האמת, בלי ספויילרים ורמזים מיותרים. הומלנד
תצלומים: צילום מסך

למרות ששתי עלילות מרתקות עם דמויות שדורשות את תשומת לב הצופה, שום דבר אינו מושלם. בעלילה הישראלית בולטת במיוחד ההתעקשות לנסות לייצר קונפליקט ידוע מראש על ידי חיבור אחד החטופים או בני משפחותיהם עם אנשי המוסד והצבא. אם בעונה הראשונה זו הייתה תפנית נחמדה ואפילו מפתיעה, הרי שבשנייה הקשר שנוצר בין יעל בן-חורין (עדי עזרוני) אחותו של עמיאל, לינון (יונתן עוזיאל) מרגיש מאולץ. דמותה כל כך ענוגה ונוגעת ללב שמצד אחד הצופה ממש רוצה לראותה מתאהבת, נפתחת ומאושרת ומצד שני הציפייה לקונפליקט בינה לינון, שיתפוצץ ברגע שהיא תגלה על אחיה, מונעת ממנו לצלול באושר לתוך העלילה.

 

מעבר לכך, הפקת "חטופים" מתעקשת לשתול רמזים, ולא בעדינות. אומנם כל עלילת מתח טובה בנויה על רמזים וניחושים, אבל כבר בפרקים הראשונים של העונה השנייה הצופה חושד כי בן-חורין יופעל בסופו של דבר על ידי סוכן המוסד ד"ר זאב קפלן. החשד הוא כמעט ודאי, שהרי חייב להיות סוף טוב, החייל החזק והגיבור חייב להישאר כזה, ולכן בהכרח יצטרך לפעול בשביל המדינה שלו.

 

"הומלנד", לעומת זאת, ממשיכה להצטיין, וגם לאחר שגרפה שני פרסי "גלובוס הזהב" וארבעה פרסי "אמי" אין הרבה דברים רעים להגיד עליה. העלילה מתחילה באי ידיעה לגבי ברודי, שכבר הפך לפוליטיקאי. עדיין לא ידוע אם הוא ממשיך לעבוד עבור אל קעידה או שמא חזר לדרך הישר. הסדרה חושפת בהדרגה את האמת, בלי ספויילרים ורמזים מיותרים.

 

נראה ששתי הגרסאות ניבאו את העתיד. בין אם זה קליין שהפך למפורסם כדוגמת גלעד שליט או ברודי שמינף את מעמדו וסיפורו האישי לכיוון הפוליטי, כמו נועם שליט. רמזים או לא, אין ספק ש"חטופים" היא אחת הסדרות הטובות והאיכותיות ביותר שנעשו בטלוויזיה הישראלית בשנים האחרונות. והגרסה האמריקאית מעניינת ולו רק כדי לעשות את השוואה הראשונית. אחרי זה, ההתמכרות מובטחת. 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©