הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לפאר, לשבח ולקלס
 
למרות שהסיקור העיתונאי סביב ניצחונותיה של בית"ר ירושלים העונה נראה מוגזם, הוא ישתלם בטווח הרחוק לענף הכדורגל כולו
מאת גלעד שינדורף | 30.11.2012
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

בית"ר ירושלים בכדורגל חיה ונושמת. כך ניתן לקבוע לאחר שלושה ניצחונות רצופים, ביניהם הניצחון הגדול (2:3) על היריבה המושבעת הפועל תל אביב. לרוב, אני אוטם את אוזניי למשמע הפרשן השלישי שחוזר על האיחולים והביקורת החיובית שהוא וחבריו, בדרך כלל, מרעיפים על קבוצות כדורגל שמנצחות שלוש פעמים ברציפות. וכך גם היה בקרנבל התקשורתי סביב תחייתה, כביכול, של בית"ר ירושלים. החגיגה הזו מוגזמת, ואף ממעיטה מערך ההישגים האחרונים שהביאו שחקניו של אלי כהן על ידי לחימה קשה ומשחק כדורגל מצוין. עם זאת, הסיקור החיובי הבלתי פוסק שהם מקבלים מגיע להם, וחייב להימשך כדי להעלות את הרמה המקצועית בליגת העל.

 

אינני אוהד בית"ר ירושלים, ופעמים רבות התביישתי במעשי האלימות שביצעו חלק מאוהדיה. למרות זאת, היא תופסת מקום בליבי, כחובב הענף, בעיקר לאור החשיבות העצומה שיש לקבוצה בליגת העל מבחינת העניין בליגה. לעיתים נראה שהסיקור התקשורתי סביבה יוצא מפרופורציות ולא רק לפני משחקיה נגד הפועל תל אביב ואחריהם. סיקור כזה הוא מיותר, שכן כשהעונה עוד לא התחילה, כשמתפרסם לוח המשחקים, אוהדי הקבוצה מסמנים בעיגול אדום גדול את מה שמכונה משחקי העונה עבורם.

התקשורת מציעה פרס בדמות פרסום למנצח. קובי מויאל (בלבן) עם אייל גולסה
תצלום: האתר הרשמי של מכבי חיפה

בלי לזלזל בזכייתה של עירוני קריית שמונה באליפות המדינה, המשחק בינה למכבי תל אביב או מכבי חיפה לעולם לא יהיה דומה לזה שבין מכבי תל אביב או מכבי חיפה לבית"ר ירושלים. היריבויות הוותיקות, אלה שנמצאות ביציעים כבר עשרות שנים, הן שהופכות את המשחקים למיוחדים, למשחקי עונה. גם בלי ההקצנה התקשורתית, נראה שהמפגש בין בית"ר ירושלים לשנואת ליבה, הפועל תל אביב, היה מתנהל בדיוק אותו הדבר, מבחינת העניין, המתח, הדרמה וכמות הצופים.

 

הרי לאוהדים הירושלמיים לא באמת משנה מה נאמר על קובי מויאל בשבוע שלפני המשחק או אם חן עזריאל התאקלם בקבוצה לאחר שחזר ממכבי חיפה. למרביתם יש סדין אדום מול העיניים, כששחקני הפועל תל אביב עולים לדשא, ולפעמים זה כל מה שצריך כדי שמשחק פשוט יהפוך למאבק מעניין. לעיתונות הספורט יש כוח עצום בהשפעתה על יכולת הקבוצות בליגת העל. הרי אף שחקן לא אוהב להפסיד, ובוודאי לא לעיניי כל. לכן, כשהיא מהללת את המנצח, כל כדורגלן, מאמן ובעל מועדון רוצה גם הוא להיות במקום שממנו אפשר להתקדם לרמות מודעות גבוהות יותר בקרב הקהל. היא מציעה פרס בדמות פרסום למנצח, ובכך דוחפת לתחרותיות ולהישגיות.

 

ספק גדול אם ישנו אוהד כדורגל ישראלי שישמח לראות את בית"ר ירושלים מתפרקת או יורדת לליגה הלאומית. חובבי הענף בארץ בכלל, ואוהדי הקבוצות הגדולות בפרט, יעדיפו שהיריבה תהיה בית"ר ירושלים מתוך ידיעה שבלעדיה זה יהיה, כנראה, סתם עוד משחק. בגלל התחרותיות, הקהל, האווירה והצבע שסביבו. נראה שבבית"ר ירושלים, במיוחד העונה, השחקנים חולמים להצליח ולהביא את קבוצתם למקום גבוה יותר בו היא ראויה להיות. וכשההצלחה נושאת פרי בדמות משוב חיובי המצב הופך טוב יותר. כי גם אם הוא מעט מוגזם, הוא עדיין משתלם.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©