הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלי סנדי
 
שתי מדינות, שתי מערכות בחירות שנקטעו, ושני מנהיגים שמנסים לספק הסברים. ענבר בר יהודה מצאה קווי דמיון בין בנימין נתניהו למושל ניו ג'רזי,
כריס כריסטי
מאת ענבר בר-יהודה | 10.12.2012
 
>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

חודש אחד מפריד בין שני אירועי ענק, שהעסיקו ועודם מעסיקים את התקשורת הישראלית ואזרחי המדינה: ראשית, מערכת בחירות מסעירה לנשיאות ארצות הברית, אשר נקטעה בעל כורחה על-ידי סופת ההוריקן סנדי, שהיכתה בחוף המזרחי של ארה"ב, באוקטובר האחרון. שנית, מערכת הקמפיינים שהחלה לקראת הבחירות לכנסת ה-19 שיתקיימו ב- 22 בינואר, 2013. אולם, גם היא נדחקה הצידה בעקבות ההחלטה לצאת למבצע "עמוד ענן" בעזה.

 

ההוריקן סנדי חתם את מערכת הבחירות הצמודה בין ברק אובמה לבין מיט רומני, כאשר תודתו הפומבית של מושל ניו-ג'רזי הרפובליקני, כריס כריסטי, הייתה ככל הנראה זו שחרצה את גורלו של רומני כמפסיד. כריסטי, שהנהיג את תושבי ניו-ג'רזי בזמן הסערה, על פניו שם את המשחק הפוליטי בצד, והודה לנשיא אובמה על העזרה שהעניק למחוז שלו. בדומה לו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הניח בצד את מערכת הבחירות הקרבה והחליט לפעול לטובת המדינה שלו. ואכן, המבצע הסיט את הזרקור החברתי-כלכלי מראשי המפלגות שלי יחימוביץ' (עבודה) ויאיר לפיד (יש עתיד) ואפילו מתמודד כמו שאול מופז (קדימה) הצליח להידחק לפינה חשוכה עוד יותר מזו שהיה בה קודם לכן.  

 

עדיין לא מוצאים את ההקשר? תחשבו על מצבו של כריסטי, שהואשם על-ידי חברי מפלגתו ותומכיו של רומני, בכך שגרם למפלה הפוליטית של ראש המפלגה הרפובליקנית. ולכן, כדי לשפר תדמיתו, יצא למסע הסברה פנים מפלגתי. אם לא די בך, לא מעט פרשנים טוענים כי מושל ניו ג'רזי בכלל בחר להשתמש במשבר סנדי כדי לקדם מטרות אישיות שלו. שכן,  אם רומני היה נבחר לנשיא, כריסטי היה אמור להיות זה שיתמודד מולו בבחירות הבאות על ראשות המפלגה.

תודתו הפומבית לאובמה הייתה זו שחרצה את גורלו של רומני כמפסיד. כריסטי
 תצלום: Bob Jagendorf

 נתניהו, בעזרת חבריו שר הביטחון, אהוד ברק, ושר החוץ, אביגדור ליברמן, יצא למבצע במטרה ברורה: הגנה על ישובי הדרום והחזרת כוח ההרתעה לישראל. אך כעת, כשהסתיים המבצע, ברק פרש, לפחות בינתיים, מהפוליטיקה, נתניהו וליברמן אמורים לספק הסברים. שכן, עצם החתימה על הפסקת האש היוותה הפניית עורף לתושבי הדרום, ולמצביעיו של נתניהו בכללותם. בדיוק כמו כריסטי, שבשיאה של הסערה מצא את עצמו טובע בתדמית רפובליקנית בעייתית.

 

בין אם כניסה יבשתית לעזה היא דבר טוב או לא, עצם העובדה שחלק נכבד מהעם מאוכזב מהחלטות הממשלה, לא משחקת לטובתו של נתניהו. בנוסף לכך, העובדה שמדובר בזמן קצר מאוד לפני הבחירות, גורמת לציבור להרגיש מרומה עוד יותר. וכך, על חשבון הציבור, נפתח  קמפיין ביטחוני כזה שדוחק הצידה את כל השאלות החברתיות שעניינו את הציבור בשנתיים האחרונות. המחסור בתמונת הניצחון מכאיב מאוד לציבור הישראלי - הוא לא מבין מדוע העורף הפך לחזית, איך חזרו הפיגועים לתל-אביב ולמה הוחזקו אנשי המילואים כמעט שבוע בשביל הפסקת אש לא מספקת, משל המתינו לאורגזמה שלא הגיעה.

 

"עמוד ענן" החזיר לזירה הפוליטית את השאלה הביטחונית, ויצר תמונה לפיה נתניהו וליברמן היו עסוקים בהצגת שריריהם טרם היציאה למבצע, ומנגד לקחו בחשבון כל תגובה בינלאומית כדי להימנע מיצירת תדמית שלילית. כעת נשארת שאלת הזיכרון של הציבור הישראלי. הרי בעוד שלכריסטי יש לפחות שלוש שנים על מנת לשפר את תדמיתו בקרב חברי המפלגה ותומכיה, בארץ יש להמתין מעט מאוד כדי לראות אם המצביעים יזכרו לנתניהו את אכזבתם או שמא כבר ניתן להכריז: "הו הה מי זה בא? ראש הממשלה הבא"?


 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©