הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הפתעה מהסרטים
 
הסרט הקצר "איה" שמוקרן בהצלחה בבית קולנוע למרות אורכו, הלהיב את מורן ברגמן. היא נסחפה יחד עם הקהל בסערת הרגשות, ורצה לספר
מאת מורן ברגמן | 07.12.2012
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

נדיר שאנשים שנכנסים מנמל התעופה בן גוריון או יוצאים ממנו במהירות ישימו לב לבלוני הילדים שנעצרו מתחת לתקרה. אך לא יוצרי הסרט "איה" מיכל ברזיס ועודד בן נון, שלקחו החלטה אמיצה ופתחו אותו באופן מיוחד עם התמונות הללו. הסרט סיקרן אותי עוד כשנודע לי עליו ברשת החברתית, למרות שאף אחד מחבריי לא טרח להזכירו. היות שאורכו קצר מהרגיל (40 דקות) והוא איננו עונה על הסטנדרטים של סרט באורך מלא, הוא לא הוקרן בבתי הקולנוע הגדולים והמסחריים. אין בכך כל פלא, מכיוון שלרוב מוקרנים בהם סרטים שטחיים וחסרי ליבה ומשמעות אנושית אמיתית.

 

לעומתם, "לב" הוא בית קולנוע שמטרתו למשוך את תשומת ליבם של הצופים לסרטים אותנטיים וחכמים הרבה יותר, בניגוד למגמה הרווחת. גם הפעם הוא בחר בחוכמה כשהחליט להקרין את "איה" הייחודי, הן מבחינת הפורמט שלו והן מבחינת תוכנו המפתיע. הדמות הראשית היא איה (שרה אדלר) המחכה לאדם שינחת מטיסה. אין אנו יודעים מיהו ומהי סיבת ההמתנה. רצה הגורל ואחד מנהגי המוניות בשדה התעופה מבקש ממנה להחליף אותו לכמה דקות ונותן לה שלט עליו כתוב Mr.  Overby. על אף היותה נבוכה ומהוססת, היא מחליטה לקחת על עצמה את המשימה, ככל הנראה ביודעין שהיא תשנה את יומה כליל. 

 

כמתוכנן, לבסוף מגיע האיש ששמו רשום על השלט (אולריך תומסן) שופט בחבר השופטים של מרכז מוסיקה בירושלים. רק שאז איה נסחפת וממשיכה כאילו היא הנהגת שלו. מאותו רגע, מתחיל המסע המשותף של שניהם. Mr. Overby  מתנהג כנוסע רגיל, הוא נחמד ומסביר פנים, אך מעדיף לא ליצור קירבה יתרה כמקובל באינטראקציה בין נהג לנוסע. אך בדיוק כשהוא חובש אוזניות על מנת להאזין לקטע מוסיקלי עליו יצטרך לכתוב ביקורת בהמשך, היא עוצרת אותו ומכתיבה מחדש את כללי המשחק. רוב הסרט המבריק מתרחש דווקא בנסיעה שהייתה יכולה להתנהל באופן ריק מתוכן, אך שלא כצפוי, נרקמת מערכת יחסים עמוקה ואינטימית בין איה ל-Mr. Overby , שמעלה חיוך על פני הצופים

קרוב לוודאי שפסיכולוגים היו מגדירים אותה כבעלת בעיות רגשיות. אדלר ותומסן
תצלומים: צילומי מסך

לאחר בהייה ארוכה של דקה-שתיים בכתוביות הסיום ושבוע של תהיות הגעתי לתובנות על הסרט. הוא עוסק באישה שקיבלה, כנראה בשלב מוקדם מדי, החלטות. קרוב לוודאי שפסיכולוגים היו מגדירים אותה כבעלת בעיות רגשיות. ברזיס ובן נון דווקא התמקדו בעניין הזה באומץ, והציגו פן מעניין של בחורה שתחושת קירבה לזרים חזקה אצלה יותר מלאנשים שאמורים להיות קרובים אליה יותר מכול. הצופים עדים רק ליום בחייה של איה, אך יכולים לנחש כיצד הם נראים. השאלה שמטרידה היא אם היא לכאורה כל כך מאושרת ויש לה הכול, מדוע היא נואשת כל כך ליצור קירבה עם זר?


יש הטוענים ש"איה" פותח בפנינו עידן חדש שבו סרטים קצרים הם חלק מההוויה הקולנועית. למרות אורכו (40 דקות) הוא מספר סיפור עמוק שמעורר מחשבה להרבה יותר מכך, וזה הרי המדד מספר אחת לסרט איכותי וטוב באמת. באופן אירוני, גאונותו של הסרט באה לידי ביטוי דווקא בשל תקציבו ואורכו המינימלים. יוצריו למעשה, מוכיחים שאין צורך בהרבה יותר מזה כדי לעשות קולנוע מצוין. התסריט מדויק להפליא, הבימוי מתוכנן היטב, המשחק אותנטי באופן מופתי וצובט את הלב והמוסיקה עוטפת היטב את כל אלה יחדיו.
 
ברזיס ובן נון לא חשבו לרגע על מושגים כמו רייטינג, שובר קופות או להיט אלא חיפשו להוציא לאור סרט אותנטי על מציאות החיים והבדידות שמרגישים דווקא האנשים שלמראית עין יש להם הכול. "איה" מוכיח שסרט קולנוע יכול להיות הדבר הכי טוב שקרה לכם לאחרונה במינימום תקציב וזמן, אך במקסימום תשומת לב, עומק ובעיקר אהבה למשהו קרוב, בגובה העיניים, שלקוח מהחיים עצמם. לא פלא שקהל הצופים בוהה במסך גם לאחר תום הסרט. הרי "איה" הוא מראה לחיים שלנו. האם בכך שיש לנו בהכרח מה שאנו צריכים יש לנו גם את מה שאנחנו רוצים. או שאולי בעצם אנו ממשיכים בחיפושנו האינסופי בכל יום מחדש?

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. קצר וקולע
מאיה 08.12.2012
 
 
2. רצוי לעשות תחקיר קצר לפני כתיבת כתבה
ורדה 11.12.2012
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©