הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלתי אפשרי
 
יונתן אגרוקר חושב שיש לשנות את חלוקת התקציב של ההשכלה הגבוהה כך שכו-לם יוכלו ליהנות ממנו במידה שווה
מאת יונתן אגרוקר | 30.12.2012
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

מדינת ישראל מצטיינת בהנהגת מדיניות של אי שוויון, בין היתר, בנגישות להשכלה גבוהה ועל ידי כך מעמיקה  את הפערים החברתיים. בעוד שהשכבה הגבוהה יכולה לשלוח את ילדיה לאוניברסיטה ולשלם 12,000 שקל בשנה, הבינונית נאלצת להתמודד עם תשלום גבוה בהרבה מהמקובל. ומה בנוגע לשכבה הנמוכה? לרוב הפרטים בה ניגשים  לקורס מקצועי שמחירו יקר  ולכן הם משלמים הכי הרבה. כדי לקדם שוויון חברתי וכלכלי המדינה צריכה לתמוך בשכבה החלשה, אבל כאן המצב הפוך: מקדמים את השכבה הגבוהה על חשבון החלשה.

 

תופעה ברוכה שקרתה בעשורים האחרונים הינה הופעתן של המכללות האקדמיות כפטריות אחרי הגשם, שהנגישו את ההשכלה לציבור, והגדילו את כמות הסטודנטים. המועצה להשכלה גבוהה, שבמסגרתה פועלת הוועדה לתכנון ותקצוב, אחראית על חלוקת התקציב לאוניברסיטאות ולמכללות, ומשפיעה באופן ישיר על שכר הלימוד של הסטודנט. לצד אוניברסיטאות בהן הסטודנט משלם שכר לימוד של 12,000 שקל בשנה, סטודנטים במכללות מתוקצבות משלמים סכום דומה. אך מקומות אלו סובלים מתת תקצוב ולכן השירותים שמקבלים הסטודנטים מהן הם מעטים, לעומת אלו שבאוניברסיטאות.

 פערים שמתרחבים ושימוש באפליה הם הנוסחה ההפוכה למדינה שרוצה להתקדם
תצלומים: sxc

סטודנטים הבוחרים ללמוד במכללות פרטיות שנחשבות יותר נאלצים לשלם 30,000 שקל בשנה. כנראה שחברי הוועדה האחראית על התקציב דואגים לילדיהם ולאלו של המשפחות שלהם, שישלמו שכר מסובסד, ויקבלו רמת חינוך גבוהה יותר. בעצם נראה שאין להם כל רצון שאזרחים ממעמד נמוך יותר יצמצמו את הפער. יש מי שלא פונים ללימודים אקדמאיים מסיבות שונות  אלא ללימודים מקצועיים שיסייעו להם להתקדם בחייהם. אך קורסים מקצועיים הם מאוד יקרים, ודורשים כסף רב שלאוכלוסייה הזו אין. ראוי לציין כי המדינה מממנת חלק מהם אך ההיצע דל והקורסים ברמה נמוכה.

 

מדיניות האי שוויון הזו חייבת להשתנות. הפתרון אינו מצריך הגדלה של התקציב הקיים אלא שינוי אופן החלוקה שלו. במקום שהמדינה תסבסד רק את האוניברסיטאות וחלק מהמכללות היא תדאג לכולם באופן שווה. שכר הלימוד לא יהיה מסובסד וכך יישאר עודף כסף בקופה. כמו כן, המימון הדרוש לצורכי מחקר, פיתוח וכדומה יישאר על כנו. כל אזרח שסיים את שירותו הצבאי ונמצא בשנות העשרים לחייו יהיה זכאי לקופון בערך של  60,000 שקל, שבהם יוכל להשתמש לטובת לימודים אקדמאיים או לרכישת מקצוע.

 

הסטודנטים יוכלו לבחור את מוסד הלימודים המועדף עליהם, מה שייצור תחרות רבה יותר בין המוסדות ויעלה את הן את רמת הלימודים ואת איכות ההוראה. עם זאת, השינוי יעודד צעירים לרכוש השכלה גבוהה יותר, ולהתמקצע בתחומי העניין שלהם. שוויון הזדמנויות בחינוך הוא אבן דרך לקראת חברה שוויונית יותר. אזרחים מלומדים הם נכס למדינה שרוצה להתפתח ולהתקדם. פערים שמתרחבים ושימוש באפליה הם הנוסחה ההפוכה בדיוק. ללמוד באוניברסיטה ולקבל מימון מהמדינה זה הדבר הנכון רק כשכולם מתחילים מנקודת פתיחה זהה, מאפס. חייבים לשנות את השיטה, ויפה שעה אחת קודם.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כל הכבוד
דודי 30.12.2012
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©