הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהיד לפה
 
הגיע הזמן שנבין שיכולת העמידה שלנו כמדינה אינה יכול להסתמך רק על הצבא. הסכנה האמיתית היא האדישות מול ממדי העוני. עוד מעט יהיה מאוחר
מאת סוזי שוחמי | 24.11.2007
 

יש שיגידו שזו המציאות אשר נגזר עלינו לחיות בה ושאין לנו ברירה אחרת. אבל דעה זו בעייתית, משום שאם לא נדאג לחוסן הפנימי שלנו - לא תישאר לנו מדינה להגן עליה. בישראל, מאז ומתמיד היו סוגיות פוליטיות-מדיניות דחופות ובוערות בראש סדר היום. בגלל חשיבותן, נדחקו הצידה המון נושאים חברתיים חשובים לא פחות, הקובעים את יכולת העמידה של המדינה. אנחנו עסוקים בלעמוד על המשמר ובלנסות להגן על עצמנו מכל הסכנות שאורבות מבחוץ, עד שלפעמים אנחנו שוכחים להסתכל פנימה.

ישראל היא אחת המדינות המערביות בעלת שיעור העוני הגבוה ביותר. העוני באוכלוסייה הכללית בישראל טיפס בשנים האחרונות למימדים מדאיגים שלא ניתן להתעלם מהם. דו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי, חשף תמונה קשה מנשוא.

הנה כמה נתונים: המספר הכולל של העניים בארץ נאמד ב-1.6 מיליון איש (24% מכלל האוכלוסייה), כל ילד שלישי עני, ישנם 738,000 ילדים עניים. הדו"ח מצביע גם על מגמת התרחבות ממדי העוני וגם על העמקת הפערים וההכנסה.

בעמידה על משמר המולדת אנחנו שוכחים להביט פנימה
תצלום: SXC

פרסום דו"ח העוני בכל שנה הופך להיות חגיגה תקשורתית של הביטוח הלאומי והפוליטיקאים. נדמה, שהמוסד לביטוח לאומי עסוק כל השנה בהכנת דו"ח מפורט, המלא בטבלאות מרשימות וגרפים עם התפלגויות ואחוזים, במקום לעשות את העבודה שלו - טיפול באוכלוסיות החלשות. עם זאת, הביטוח הלאומי הוא רק קבלן הביצוע של הממשלה.

עם יציאת הדו"ח, הפוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית מופיעים בכל כלי התקשורת, מדברים על חשיבותו, על הקיצוצים בקצבאות ומטילים את האשמה זה בזה. למרות זאת, רק 38 חברי כנסת ובהם 3 שרים טרחו ובאו לדיון המיוחד שקיימה הממשלה בדו"ח העוני. כלומר, רק שליש מחברי הכנסת התעניינו בעובדה שמספר המשפחות העניות הוא 403,000 (20.5% מהאוכלוסייה).

המצב החברתי הוא שכולנו רואים בטלוויזיה כתבות עצובות שמציגות אנשים זקנים שלא יכולים להרשות לעצמם להתחמם בחורף או משפחות שיושבת סביב השולחן בערב חג ואין להן מה לאכול. כשאנחנו רואים את אותן כתבות - עצוב לנו לכמה דקות אבל זה עובר, אנחנו שוכחים וממשיכים הלאה. אבל אסור להמשיך להיות אדישים. אנו חייבים להתעורר ולהבין שקיימים בחוץ אנשים שהם אותן דמויות שראינו על מסך הטלוויזיה ובזמן שאנו מספיקים לשכוח אותם, הם ממשיכים להיות רעבים.

הטיפול בעוני אינו באמצעות סטטיסטיקות וכותרות פופוליסטיות. כל מי שרואה עצמו מודאג מהמצב החברתי בישראל צריך לקרוא את דו"ח העוני ולעשות מעשה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. תכל'ס ככה זה כש...
אדון תחת לחץ 16.12.2007
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©