הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחכים לז'וזה
 
סגנון ההגנה של מוריניו נכשל בריאל מדריד, למרות שבאנגליה ובאיטליה עבד מצוין. עכשיו הגיע הזמן שיבחר בין לונדון למילאנו
מאת עילם מילוא | 05.01.2013
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

הוא נחת בריאל מדריד בתור המאמן הטוב באירופה, אבל הגיע הזמן שיעמוד מול המצלמות ויודה בכישלונו. ז'וזה מוריניו הגיע לספרד בקול תרועה רמה כדי להפוך את ריאל מדריד לקבוצה הטובה ביותר בליגה הספרדית ובאירופה כולה, אך לצערו, הפנטזיה הזו רחוקה מאוד מהמציאות. ההגמוניה בליגה הראשונה בספרד נשארה של ברצלונה, והפורטוגלי חייב להמשיך לתחנה הבאה בקריירת האימון שלו.

 

מוריניו אומנם הצליח בכל קבוצה בה קיבל את המושכות, ולכן כשחתם בריאל מדריד, בקיץ 2010, נראה היה שמדובר באופציה הנכונה עבור ה"בלאנקוס". סקירה מהירה על קריירת האימון שלו מוכיחה שמדובר במאמן ענק. כשאימן את פורטו בעונות 2001/02-2003/04, הוא זכה איתה בשתי אליפויות פורטוגל (אחת מהן הייתה חלק מטרבל עם זכייה בגביע פורטוגל ובגביע אופ"א) ובליגת האלופות, כנגד כל הסיכויים. באנגליה, בעונות 2005/06- 2004/05, תחת ניהולו המעיק של רומן אברמוביץ', הוא זכה עם צ'לסי בשתי אליפויות אנגליה, כשהראשונה הגיעה לאחר 50 שנה של יובש. אחרי צ'לסי, עבר לאיטליה, שם אימן את אינטר מילאן בעונות 2008/09-2009/10, כשבזו האחרונה זכה עימה בטרבל היסטורי.

 

אחרי שורת הצלחות שכזו, כל בעל בית היה חולם על האפשרות שה"מיוחד" יעמוד על הקווים של קבוצתו. אבל החלומות שהיו במדריד נגוזו, והפורטוגלי נכשל שם מכל הבחינות. בזירה התקשורתית, הוא הפך את ריאל מדריד לקבוצה שנואה ושחצנית, וגרוע מכך, הוא לא הצליח להתמודד מול ברצלונה, שנחשבת לאחת הקבוצות הטובות בכל הזמנים, אם לא הטובה מכולן.

אוהדי ריאל מדריד לא יפרגנו למשחק לא מלהיב, גם על חשבון אליפות. רונאלדיניו
תצלום: Flickr, Rafael Amando Deras. תצלום לובי: יוליה נוביקובה

ברצלונה אומנם נשחקה מעט בעונה שעברה, ואיפשרה לריאל מדריד לזכות באליפות ספרד, אבל הסדר שב על כנו מהר מאוד. נראה שבסך הכול היה מדובר בתקלה קטנה במכונה הקטאלונית, שכבר העונה חזרה לעבוד בפול גז. ספק אם טיטו וילאנובה, מאמנה של ברצלונה, האמין שעונתו הראשונה על הקווים תעבור בצורה כל כך חלקה, ללא אף יריבה משמעותית בדרך לתואר. גם בפרמטר האחרון שבו עדיין התרחש קרב צמוד בין שתי הקבוצות - ובהשוואות הבלתי פוסקות בין ליאונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו - ברור שברצלונה ניצחה. מסי הוא הטוב בעולם.

 

אם בכל זאת נשיא ריאל מדריד ויועציו היו משקיעים מחשבה מעמיקה טרם הבאתו של ה"מיוחד" למדריד, לא מן הנמנע שהמסקנה הייתה שהחיבור הזה פשוט חסר סיכוי. בכל הקבוצות שבהן הצליח הפורטוגלי להביא תארים, העקרונות שלפיהם בחר לעבוד היו תמיד של כוח, סדר וארגון במערך הקבוצה. אך אצל ריאל מדריד הסיפור היה מוכרח להיות שונה. הרי, שלא כמו בצ'לסי ובאינטר, אוהדיה לא יכולים להתמודד עם משחק הגנה אובססיבי במשך 90 דקות, אפילו אם מדובר בשיטה שתביא לניצחון. המשחק בין אינטר של מוריניו לברצלונה, בשלב חצי הגמר של ליגת האלופות בעונת 2009/10, הוא דוגמה בולטת לכך.

 

במשחק הראשון שנערך בסן סירו, הציגה הקבוצה האיטלקית משחק יוצא מגדר הרגיל וניצחה בתוצאה המפתיעה 1:3. אך בגומלין הסיפור היה שונה: מוריניו הגיע מוכן עם מערך טקטי הגנתי, כשכל שחקניו עמדו על כר הדשא במטרה ברורה להתגונן. ספק גדול אם אוהדיה של ריאל היו מקבלים סגנון משחק כזה. הקהל במדריד אוהב ומבין כדורגל, ולכן לא מסוגל לפרגן לסגנון משחק שאינו רומנטי ומלהיב, גם אם הוא עשוי להעניק להם תואר. משחקה של ריאל מדריד נגד ברצלונה בעונת 2005/06, הוא הוכחה מצוינת לכך.

 

ברצלונה, בהנהגתו של רונאלדיניו הברזילאי, הגיעה למשחק חוץ בסנטיאגו ברנבאו, כשהיא אמורה להתמודד מול סוללת הכוכבים של ריאל מדריד, שכללה אז שמות כמו איקר קסיאס, דיוויד בקהאם, רונאלדו (הברזילאי) ורוברטו קרלוס. ברצלונה הביסה את ריאל בתוצאה 0:3 עם שני שערים שעליהם היה חתום רונאלדיניו, כתוצאה מיכולת אישית מבריקה. לאחר כיבוש השער האחרון, כל חובבי הכדורגל באירופה זכו לראות מחזה נדיר בנוף הכדורגל ביבשת, ואוהדי ריאל מדריד הוכיחו שמדובר בקהל מזן אחר. אז, חלק נכבד מהם הניח לרגע בצד את היריבות הגדולה בין הקבוצות, עמד ומחא כפיים לרונאלדיניו ויתר שחקני ברצלונה על תצוגת הכדורגל המרהיבה.

 

כעת, כל שנשאר למוריניו הוא לנסות ולסיים את העונה הנוכחית בצורה הטובה ביותר: עם הפרש הגיוני מברצלונה בליגה הספרדית, ואולי עם זכייה בגביע הספרדי או זה היוקרתי של ליגת האלופות. אך עם או בלי תואר, מוריניו יהיה חייב להיפרד מהקבוצה המעוטרת בספרד בתום העונה, ולהמשיך למועדון אחר. הליגות שבהן הוא מסוגל לפרוח, הן אלו שעשו אותו למאמן כזה מצליח, האנגלית או האיטלקית. שם, הטכניקה והיצירתיות באות פחות לידי ביטוי, והקבוצות המאורגנות והחזקות שמוריניו אוהב להרכיב יוכלו להצליח, ללא עוינות מצדו של הקהל. אז, לונדון או מילאנו, מי מהן מחכה לו? 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©