הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
או שיבחרו בשבילכם
 
דקה לפני שהולכים לקלפי, כתבי "הזיקית" מציעים שתחשבו טוב טוב איך אתם רוצים לראות את ארבע השנים הקרובות. פרויקט
מאת כתבי הזיקית | 21.01.2013
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

מהופנטת מכמות הקולות. יחימוביץ'
 

רב פרצופית> ליסה בון טוענת ששלי יחימוביץ' לא יכולה להיות חלופה אמיתית לליכוד ביתנו, ומדגימה איך היא מתחנפת לכולם


"המחאה החברתית שייכת לציבור" הייתה תגובתה של שלי יחימוביץ' לגבי אי תמיכתה במחאת האוהלים בקיץ 2011. אולם כשנפתחה מערכת הבחירות, מיהרה מפלגת העבודה לצאת בקמפיין שבמרכזו שלטי המחאה. כנראה שלהפגין הזדהות עם מאות אלפי האנשים שמילאו את הרחובות בדרישה לצדק חברתי נראה לגברת יחימוביץ' ציני, אך שליפת השלטים לעשיית הון פוליטי וגריפת מנדטים זו פעולה לגיטימית. יחימוביץ' כל הזמן אומרת כי העבודה מעולם לא הייתה מפלגת שמאל, כאילו שעצם המילה שמאל משמעותה קללה. מי שמעורה בפוליטיקה המדינית לא נופל בפח כל כך מהר.

 

 

 

מסתיר את הרבנים הקיצונים. בנט
 

בנות - לכו ישר הביתה > מפלגת "הבית היהודי" מסתתרת מאחורי תדמית ליברלית, יהודית מתקדמת, אך מדובר ברשימת אנשים בעלי דעות חשוכות. יואב כהן מסביר למה לא כדאי לכם להכניס אותה לכנסת


לכל מערכת בחירות יש את הכוכב שלה או במילים אחרות מפלגת הנישה שמצליחה באופן חד פעמי לגרוף כמויות של מנדטים מעבר למצופה. כמובן שבבחירות שאחרי, היא נעלמת או חוזרת למקומה הטבעי. הפעם מסתמן שהכוכב של הבחירות הקרובות עומדת להיות "הבית היהודי" כשבראשה בנט. אבל בשונה ממפלגות נישה אחרות העלייה המטאורית שלה בסקרים מדאיגה אותי מאוד.

 

 

לא שווה פתק. נתניהו
 

המון כישלונות> זו הפעם הראשונה שאילן ארנון מגיע לקלפי לאחר שגיבש דעה פוליטית, והוא כבר יודע שהצמד החדש הליכוד-ביתנו לא יקבל את הקול שלו


ההחלטה שאני לא מצביע לליכוד ביתנו הייתה הבחירה הפוליטית הראשונה, העצמאית והמשמעותית שעשיתי בחיי. בבחירות הראשונות שבהם הייתי בעל זכות הצבעה, לא הבנתי דבר בפוליטיקה, למי מצביעים ולמה. עובדה זו הובילה אותי לשים פתק לבן, רק כי רציתי להרגיש איך זה להצביע. בשנת 2009 כבר הבנתי שאין מנוס, ואני צריך לעצב את זהותי הפוליטית. התייעצתי עם הוריי, וכך יצא ששמתי בקלפי את מה שאמר לי מורי ורבי.

 

 

 

מנסה לרצות את כולם. לבני
 

מבולבלים? גם אנחנו> דנה שטרן טוענת כי התנועה בראשות ציפי לבני חפה מכיוון אידאולוגי, וכי אי אפשר לבסס מפלגה רק על התרסה נגד נתניהו

 

למרות שיום הבחירות קרב ובא, נראה שמפלגת התנועה עדיין לא בטוחה בעמדותיה, וחמור מכך - לא ברור את מי היא מייצגת. אפילו ציפי לבני, שעומדת בראשה לא מספקת החלטיות. "אני באה ממקום שהוגדר ימין, ולא עברתי לשום מקום" טענה בראיון לאתר האינטרנט "וואלה" וזמן קצר לאחר מכן ציינה שההגדרה של שמאל או ימין כלל לא רלוונטית. גם אני לא בעד תיוגים, אבל לציבור הבוחרים חשוב לדעת באילו עמדות היא תומכת.

 

 

 

"לא רוצה להיות ח"כ בשביל הכסף". שלח
 

בלי שמאל ימין> עקב תחושת המיאוס של הציבור מהמערכת הקיימת נוצרה הפוליטיקה החדשה. יואב כהן ושיר קומפני דיברו עם נציגיה בבחירות הקרובות, וניסו להבין לאן פניה

 

לצד ההתעסקות באחוז המתלבטים, הפך נושא הפוליטיקה החדשה לחלק בלתי נפרד מהבחירות הקרובות. המושג ששגור בפיהם של מפלגות חדשות כמו יש עתיד ו-ארץ חדשה מעלה שאלות רבות. ביניהן, מהי הפוליטיקה החדשה? האם היא באמת מביאה איתה משהו שלא היה קודם או שאולי זו עוד מניפולציה. "קיים מיאוס במערכת הקיימת, שכן היא לא נותנת תשובה לאזרח" אומר עפר שלח, עיתונאי לשעבר שנמצא במקום השישי ברשימת יש עתיד. 

 

 

 

כלב השמירה כבר לא נושך
 

לשכב עם האויב> שירה יצחקי חושבת שמעבר של עיתונאים לפוליטיקה הוא ניצול ציני של מעמדם בקרב הציבור

 

אופנה היא עניין משתנה. עכשיו יש בחירות, ולכן זה נורא אופנתי לרוץ לפוליטיקה. אני לחלוטין בעד - דמוקרטיה המושתתת על שלטון העם, על אזרחים שמחליטים שהם רוצים לשנות ומנסים להיכנס לכנסת. יותר מכך, אני תמיד הראשונה להגיד שאם זה נראה לך מקולקל, נסה לתקן. ואם לא ניסית לתקן אל תתלונן. ואכן דרך הפוליטיקה ניתן לשנות ולתקן מבפנים דברים רבים. אבל רגע לפני שלובשים את החליפה, ויוצאים להצטלם עם תינוקות, אנחנו צריכים לשאול מיהו אותו אדם שרץ לפוליטיקה ולמה.

 

 

 

לא חשוב מי מוביל בסקרים
 

לכו לבחור > אחוזי ההצבעה הנמוכים מציגים תמונת שווא של נבחרי העם. אילן ארנון קורא לכולם ללכת להצביע, כדי שהמשטר שלנו באמת יהיה דמוקרטי

 

"דמוקרטיה היא צורת משטר, שבה שותפים האזרחים בקביעת השלטון. שותפות זו נעשית קודם כל בפעולת הבחירות. תפקידה המהותי של הדמוקרטיה הוא להבטיח את שמירת זכויותיהם של כלל אזרחיה ותושביה". כך כתוב באתר משרד החינוך. בעודי בא לכתוב טור הנוגע לאחוזי ההצבעה הנמוכים, נתקלתי בשאלה פילוסופית. מצד אחד, דמוקרטיה הינה שיטה בה העם קובע מי הם האנשים העומדים בראשה.

 

 

 

למה שנחלק את המדינה שלנו?
 

לא ריאלית > אביטל לוי מבקשת שלא נקנה את האשליה שמוכרת מרצ הדוגלת בהסכם שלום אמיתי עם הפלסטינים


זו הפעם השנייה בחיי שאני מצביעה, והאמת היא שעד היום הנושא הזה לא ממש העסיק אותי. מה שרוב משפחתי בחרה, בחרתי גם אני. היום, אני מספיק בוגרת כדי להבין עד כמה חשוב לבחור נכון, על מנת שהמדינה תמשיך להתקיים. לכן חקרתי את המדיניות שמציעה כל אחת מהמפלגות, וסיננתי את המועמדים שהיו הכי פחות רציונליים בעיניי. מרצ תפסה את המקום המכובד בראש הרשימה. המפלגה מגדירה את עצמה כיהודית-ערבית וסוציאל דמוקרטית, ושואפת לחזרה לגבולות הקו הירוק.

 

 

 

תופעה מרנינה במיוחד. אמסלם
 

חלומות באספמיה> יונתן אגרוקר בוחר את רשימת השרים המושלמת לממשלה הבאה. נתניהו עדיין שם, כל השאר כבר לא

 

לאחר מבול של התקפות כמעט מכל מפלגה קיימת, גם בסקרים הכי פחות מחמיאים, הציבור מאמין שנתניהו ראוי לתפקיד. ציפי לבני נטולת כריזמה ושלי יחימוביץ', חסרת ניסיון, על אף הפופולאריות שצברה בתחום החברתי, ותצטרך להוכיח את עצמה בקדנציה הקרובה. לנתניהו אין תיקים פליליים. ובמדינה שלנו זהו אינו דבר של מה בכך. בנוסף, הוא שולט ביד רמה בכל הנחרז עם המילה ביטחון. ארבע השנים האחרונות לוו בשקט יחסי, וב"עמוד ענן" יושמו הלקחים מהמבצעים הקודמים. בתחום הזה נתניהו מפגין כישורים ראויים.

  

 

 

יוזמה של אנשים איכותיים. רוזנטל
 

אל תהרגו את השליח> במציאות בה פוליטיקאים מככבים במדורי הפלילים, אבי עמש חושב שדווקא העיתונאים שרצים לכנסת יכולים באמת ליצור פוליטיקה חדשה

 

 

נהירתם של עיתונאים לזירה הפוליטית מעוררת שאלות רבות, והרבה ביקורת. כשמביטים על הרשימות של מספר לא מבוטל של מפלגות מגלים עיתונאים שנמצאים במקומות גבוהים. הטענות השליליות שעומדות כנגד המעבר שלהם לפוליטיקה לא מובנות ואינן ברורות. הרי אותם אנשים החזיקו בעמדות מפתח בתקשורת הישראלית, עבדו והשקיעו מזמנם ומרצם כדי להתקדם ועברו לפוליטיקה על מנת לנסות לשנות. מבפנים. 

 

 

הרגשתי כאילו סוף העולם הגיע. יציב
 

אולי אבדה תקוותנו> אחרי שהיה פעיל במפלגת העבודה, דן יציב מאוכזב קשות מהפוליטיקה בכלל, ולכן ההצבעה שלו היא על טהרת הנוסטלגיה. מתן, בנו, מנסה להבין

 

"בעבר, פוליטיקאים היו אנשים הגונים וישרים יותר, בעיקר במפלגת העבודה. היום הם משתמשים בכסף של הממשל לטובתם הפרטית, וחייהם של שרי הממשלה מאוד ראוותנים" אומר לי אבי בן ה-76, דן יציב, בתשובה לשאלה מדוע לא המשיך בפעילות הפוליטית בה עסק עוד מהתקופה שבה היה נער בתנועת "הנוער העובד". בשנים האחרונות, קרו המון דברים בפוליטיקה הישראלית שאכזבו אותו. גם בתוך מפלגת העבודה שבה הוא תומך. 

 

 

 

להניח לכדורגל ולכדורסל. לפיד
 

להדליק את הלפיד> הגיע הזמן שלספורט הישראלי יהיה שר ראוי המכיר בחשיבותו. הכתובת המתבקשת היא יו"ר יש עתיד, המפלגה היחידה שהתייחסה לכך ברצינות במצעה

 

ארבע שנים חלפו מאז החלה לימור לבנת לכהן בתפקיד שרת התרבות והספורט, ודבר לא השתנה. מלבד החדווה בה הצטלמה עם ספורטאים אולימפיים, וחריפות הנאומים על האלימות בכדורגל, היא לא קידמה את הספורט בישראל. שכן, בקדנציה שלה לא נעשה אף שינוי מהותי שניתן להגדירו כהצלחה או כפעולה שמהווה בסיס לעתיד טוב יותר. מי שכן יכול לשפר את המציאות הספורטיבית הוא יאיר לפיד, יו"ר מפלגת יש עתיד.

 

 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©