הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צונאמי כפול
 
הסצנות הקשות ב"הבלתי אפשרי" תרמו להנאתה הגדולה של מרי רבין מהסרט. קולות הבכי שעלו מהקהל (גם הגברי) מספרים על חוויה עזה במיוחד
מאת מרי רבין | 27.01.2013
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

לפני כמה שבועות יצא "הבלתי אפשרי" או בשמו השני "הסרט שגורם לכולם להתעלף". ואכן אני מזהירה מראש שהוא לא לבעלי לב חלש וממליצה בחום לבחורים לא לראות אותו עם בת הזוג אלא אם אין להם בעיה להפסיד חצי ממנו, ולשמש כתף מנחמת.

 

 

התסריט קורע הלב מספר על משפחה בת חמש נפשות: ההורים הנרי (יואן מקגרגור) איש עסקים העובד ביפן ומריה (נעמי ווטס) רופאה שפרשה ממקצועה כדי להיות אימא במשרה מלאה ושלושת ילדיהם לוקאס (תום הולנד) תומאס (סמואל ג'וסלין) וסיימון (אוקלי פנדרגאסט). הם מגיעים לתאילנד לחופשה כדי לברוח מהמציאות היומיומית. אלא שהיא נקטעת על ידי הצונאמי, שכזכור פקד את תאילנד וסביבתו ב-2004.

 

 

"הבלתי אפשרי" נפתח בכתובית המסבירה שהוא מבוסס על סיפור אמיתי. אמנם בסיפור המקורי מדובר במשפחה ספרדית, אבל כנראה שמשום שההפקה ידעה שסרט באנגלית יצליח יותר הוחלט לשנות במעט את האמת, ולעסוק במשפחה בריטית ממוצעת. כשמופיעה ההכרזה, ובעיקר כשידוע לנו מראש שהסיפור אישי ומבוסס על אירוע טרגי, כישורי הביקורת מנוטרלים ואנחנו מתקשים לבקר או לתת חוות דעת כיצד היינו מתנהגים. הרי אין לשפוט אדם בשעת צרה. זווית הראייה שלנו משתנה, ופעמים רבות הרגש גובר על השכל. אפשר להגיד שקולות הבכי, שנשמעו כל ההקרנה באולם, לא היו רק של בחורות.

הבמאי הצליח לשלב בין סצנות שונות של מתח, דרמה ואהבה. סצנת הצונאמי
תצלומים : צילומי מסך

האפקטים בסרט כל כך אפקטיביים שהצופה מרגיש ממש בתוך הצונאמי, ומי לא מפחד מזה? או שזו רק אני? הצילומים לא קלים בכלל, מבחינה פיזית ונפשית והשחקנים היו צריכים להיכנס לדמויות עם כל הלב. אם היה לי קשה לצפות בחלק מהסצנות, אז איני רוצה לדעת איך זה לשחק בהן.

 

מהצופים לא נחסך אף מחזה קשה, שכן הסרט מכיל סצנות עם דם ואיברים קטועים. הגבלת גיל הצפייה מ-14 ומעלה מוצדקת לגמרי, שכן חבל שהוא יהפוך לסיוט לילדים שלא יכולים לעכל עלילה שכזו, כשהייעוד שלו הוא הרבה מעבר לכך. מסרים רבים מועברים בו, כשהבולט ביותר הוא ששום דבר לא יכול לשבור משפחה מאוחדת, גם אם היא עוברת המון טלטלות בדרך.

 

למרות זאת לא מובנת לי כוונתו של הבמאי הספרדי, חואן אנטוניו באיונה. האם הוא רצה להפחיד את הצופים ולתת הרגשה שכל חלום יכול להסתיים באסון או שהוא פשוט רצה להסב את תשומת הלב לסיפור הטרגי הספציפי הזה? בכל מקרה, הוא בהחלט הצליח לשלב בין סצנות שונות של מתח, דרמה ואהבה. כך ששם הסרט "הבלתי אפשרי" בהחלט תואם לתוצאה הסופית.

 

יש לציין שבסוף, כשכתוביות הסיום כבר רצות על המסך, ומוסיקת רקע מתנגנת, מופיעות תמונות המציגות את האנשים עליהם מבוסס הסרט, כולל כמה משפטים על המוצאות אותם לאחר המפגע. רוב הצופים נוטה להידחף לכיוון היציאה, ולפספס את החלק הלא פחות חשוב הזה. הרי כשמדובר בסרט המבוסס על סיפור אמיתי, כנראה שאין אדם אחד בקהל שלא רוצה לדעת מה קרה עם הדמויות במציאות.

 

בסך הכול "הבלתי אפשרי" מרגש, וגרם לי לחוויה סוחפת ומדהימה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©