הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עם התחתונים ביד
 
אחרי שנפל קורבן לגניבות בחו"ל, אילן ארנון מזהיר מפני שאננות, וממליץ לישון כשעין אחת פקוחה
מאת אילן ארנון | 24.03.2013
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

הכלל השלישי למטייל בחו"ל, מיד לאחר "תעשה חיים" ו"תשמור על עצמך" הוא "תשמור על הציוד שלך". אני יכול להעיד שכאשר נגנב לך ציוד בחו"ל, זה ישירות משפיע על כלל מספר אחד. עם זאת, יצא לי לחשוב לא מעט באיזו מידה עליי להיות חרד לציוד שלי. הרי ככל שאשגיח עליו יותר, כך יפחת הסיכוי שיאונה לו משהו רע. מצד שני, עיסוק אובססיבי בו יכול לגרוע רבות מהנאת הטיול. אז בחרתי לא להיות חרד ואכלתי אותה פעמיים.

 

הסיפור הראשון התרחש בסנטיאגו, בירת צ'ילה. שלושה חודשים של טיול כבר עברו, והדריכות נגד גניבות הספיקה לדעוך. וכך, הגענו חבורה של מטיילים ישראלים לתחנת האוטובוס בעיר, והנחנו את התיקים הגדולים שלנו בשורה על אחד הקירות בתחנה ההומה. כמו שאר החבר'ה, ניצלתי את ההמתנה כדי ללכת לשירותים ולקנות אוכל, בזמן שאחת הבנות נשארה להשגיח. כשחזרתי ראשון למקום, ראיתי חבורת סקייטרים נשענת על הקיר בקרבתנו. לא ברור איך לא נדלקה אצלנו נורה אדומה באותו רגע. צחקנו על החבורה הלא ברורה שהתיישבה לידינו, ללא שום חשד שמשהו עומד לקרות. אך כשלקחנו את התיקים הגדולים בדרכנו לאוטובוס, נפל האסימון. הסקייטרים העבירו בשקט את התיק שלי, שהיה הקיצוני בשורה, מאחורי גבם עד שהאחרון יצא איתו. 1-0 לגנבים מחו"ל.

 

במקרה אחר, לאחר שלושה שבועות של טיול בתאילנד, נסעתי באוטובוס לילי לבנגקוק. כבר במונית בדרך לתחנה, סיפרה אחת הישראליות שבאו איתנו כי שמעה על גנבים ששמים גז מרדים בפתחי האוורור באוטובוס, ובזמן שהתיירים ישנים - גונבים להם את כל הציוד. באותו רגע, זה לא נשמע לי אמין ולא קניתי את הסיפור המופרך, אך כשהגעתי לבנגקוק התעוררתי משינה עמוקה וגיליתי שנעלמו לי 8,000 באט השווים לאלף שקל. לא ייאמן. 2-0.

התעוררתי משינה עמוקה וגיליתי שנעלמו לי בערך אלף שקל. אוטובוס בבנקוק
תצלום : Ilya Plekhanov

גניבות מתיירים זו תופעה שכיחה מאוד, במיוחד בקרב מטיילים צעירים שמסתובבים ברחבי העולם כשכל רכושם על גבם, בתוך המוצ'ילה. שיטות הפעולה של הגנבים נעות בין תחכום לאלימות, ולא תמיד יש מה לעשות נגדן. אך בעזרת נקיטת אמצעי זהירת פשוטים, ניתן לפחות להקטין את הסיכוי. חוץ מהעובדה שאני לא חכם גדול, ושעדיף לא לנסוע באוטובוס הלילה לבנגקוק, שני הסיפורים הללו מלמדים שאסור להיות אדיש לתופעה. חברתי, למשל, שמרה על כספה קרוב אליה ויצאה עם כל ממונה. בעוד שאני, שהייתי שאנן ולא האמנתי שמישהו יצליח להוציא משהו מהתיק שנמצא בין הרגליים - יצאתי בשן ועין, ונשארתי עם התחתונים ביד.

 

אומנם זה לא נעים כשגונבים לך ציוד, אבל חשוב לא לצאת מפרופורציות. אנחנו לא אוהבים לצאת קטנים, והתחושה היא של פגיעה באגו, אך במידה שנופלים קורבן לגניבה, יש לזכור שאנחנו לא הראשונים ובטח לא האחרונים. זה לא שווה את הרס הטיול, קשה ככל שזה נשמע.

 

התאוששתי מהר מאוד מהאירועים והגניבה כמעט שלא השפיעה על מהלך הטיול שלי. אבל כזה אני ולא הייתי ממליץ לאחרים להיות זחוחים כמוני. מנגד, לא צריך להיות כמו אלה שגם בחוף הים לא נפרדים מהתיק הגדול שעל גבם. כל אחד צריך להחליט מהי נקודת האיזון שלו, ולזכור שהסיטואציה הלא נעימה, כשגונבים לך את הציוד, מנצחת את תחושת השחרור של להיות ללא דאגות. אז תשתדלו לשמור על הדברים שלכם. זה משתלם. למרות שאני חייב להודות שהרווחתי שני סיפורים לא רעים בכלל.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©