הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גארסיה יתקן
 
שחקני נבחרת ישראל בכדורגל צריכים את מאמן מכבי תל אביב כדי להעפיל למונדיאל או ליורו
מאת שחר שטיינפלד | 13.04.2013
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

השופט שרק לסיום. מחצית מקמפיין מונדיאל 2014 עברה. נבחרת ישראל בכדורגל ניצחה 0:2 את צפון אירלנד במשחק חוץ קשה בבלפאסט, והשאירה את חלום ההעפלה למונדיאל בברזיל חי וקיים. אך הסיכוי לעלות שלב הוא תיאורטי בלבד. שכן, בשני המשחקים המכריעים שנותרו נגד רוסיה ופורטוגל בחוץ, יהיה כמעט בלתי אפשרי להשיג ניצחונות. גם שני משחקי הבית נגד אזרבייג'ן וצפון אירלנד לא צפויים להיות קלילים. אז מה כן יכול לשנות את פניה של הנבחרת, כך שבקמפיין הבא, כבר בשלב זהה, סיכויי העפלתה לטורניר בינלאומי יהיו גדולים יותר? התשובה: מינויו של מאמן מכבי תל אביב אוסקר גארסיה למאמן הנבחרת.

 

בסיום המשחק נגד צפון אירלנד, כחולי המדים ומאמנם אלי גוטמן, חגגו כאילו הבטיחו את מקומם במונדיאל, וגרמו לי להרגיש קצת מוזר. כאוהד הנבחרת, אני שמח אחרי כל ניצחון, בעיקר לאחר כאלו שמשאירים לה סיכוי להעפיל לטורניר בינלאומי. אך הפעם ההרגשה קצת חמוצה. לאחר שני המשחקים נגד פורטוגל וצפון אירלנד המסקנה ברורה: ניצול המצבים של הנבחרת הוא בין הטובים באירופה, אך השיטה, הדרך וצורת המשחק לא השתנו במאומה. לולא ההברקה של ליאור רפאלוב על הדשא הקפוא בבלפאסט, הסימפוניה הכחולה-לבנה הייתה ממשיכה לנגן את צלילי הכישלון, והחלום הגדול להעפיל למונדיאל היה נמוג עם קמפיין שאינו רלוונטי בחצי הדרך.

 

ב-43 שנים, כל מסע של הנבחרת לעבר טורניר גדול מתחיל בציפיות גבוהות, ומסתיים בכישלון חרוץ. כל שינוי שנעשה במטרה להעפיל לטורנירים עלה בתוהו: חילופי מאמנים, שחקנים וצוות מקצועי, אירוח המשחקים הביתיים באצטדיון בלומפילד הצפוף והחם במקום ברמת גן הגדול והקר, והפחתת ציפיותיהם של עיתונאי הספורט. כל אלה לא סייעו עד כה, והעובדה בולטת: השחקנים הישראלים אינם טובים מספיק כדי להתמודד עם מקביליהם המשחקים בנבחרות המובילות באירופה. עברה של מכבי תל אביב בעשור האחרון דומה לזה של הנבחרת ב-43 השנים האחרונות.

לולא הניצחון בבלפאסט, הסימפוניה בכחול לבן הייתה מנגנת שוב צלילי כישלון. גוטמן
צילומי מסך

גם בקבוצה הצהובה נעשו מהלכים לשפר את יכולתה המקצועית. אך הכתובת הייתה על הקיר, וכל שינוי שנעשה בנבחרת, כמו  במכבי, המשיך את קודמו וכשל. בלי לבחוש יתר על המידה בתיבת המחמאות הראויה למכבי תל אביב של העונה, צוות האימון הספרדי הוא שעשה את ההבדל, וגרם לקבוצה הבוגרת של המועדון לצעוד לעבר האליפות, לאחר עשר שנות בצורת, ועוד בסטייל. הצוות, כשגארסיה בראשו, התווה דרך אירופאית המתבטאת בכושר של השחקנים, בטקטיקה, בשקט תעשייתי, בניהול נכון ובהיררכיה.

 

התוצאות נגד פורטוגל וצפון אירלנד לא משקפות את המציאות. שחקני הנבחרת לא מספיק טובים בשביל להתמודד ברמות הגבוהות של נבחרות אירופה בפרט, ונגד נבחרות משאר יבשות העולם בכלל. ביוון, אירלנד, שווייץ וסלובניה עשו זאת לפנינו, כי אצלם קיים הבסיס ההתחלתי שמצוי בתרבות ספורט שמעולם לא הייתה קיימת בישראל. גארסיה הוכיח העונה שהוא יכול להשלים את החסר בנוגע להחדרת תרבות ורצינות לענף, וזו תוביל לשיפור אצל הכדורגלן הישראלי בדבר התפישה והמחשבה.

 

על בכירי ההתאחדות להפנים שאם ההצלחה לא תגיע בקמפיין הזה, שינוי הצוות המקצועי בנבחרת חייב להיות קיצוני ויסודי. ובשביל להגיע ליורו 2016, יש להפעיל את כל המשאבים הדרושים על מנת למשוך את גארסיה וצוותו לנבחרת. כך, באותה השיטה והדרך שהנחיל במכבי, ניתן יהיה לבנות בסיס מקצועי ראוי לקמפיינים הבאים, והוא יוביל את הנבחרת לטורנירים גדולים. אולי כך יוכל גרסיה לתקן את מה שניסו לבנות מאמן הנבחרת בתחילת שנות האלפיים, ריצ'ארד מולר נילסן, וגוטמן - אך פספסו בדקה התשעים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©