הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נס בשבילנו, אסון בשבילם
 
לדעת רוזי חכמון, יש לכבד את זכותם של מי שרוצה לציין את קיומה של הנכבה בעצרת, ושבעצם זוהי שעתה היפה של הדמוקרטיה
מאת רוזי חכמון | 16.04.2013
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

לפני כמה ימים, גלשתי בפייסבוק וראיתי פרסום של בחור שהתלהם נגד קיום עצרת ליום הנכבה, שצפויה להתקיים גם השנה באוניברסיטת תל אביב. כבעלת דעות ימניות, חשתי רצון עז להביע תמיכה בבחור. הרי לא יכול להיות שבישראל תתקיים עצרת ליום שנוגד את הרעיון של הקמת מדינה יהודית. נורא כעסתי על העניין, ואז קיבלתי תגובה מאדם שאינני מכירה בטענה שאני בורה. "אני בורה? אראה לו מה זה!" חשבתי לעצמי, וניסיתי לשפוך את כל הידע שיש לי בנושא, אשר הסתכם בפחות ממשפט אחד. ואז נעצרתי. עברה דקה עד שהבנתי שהוא צודק. אני באמת בורה בנושא, וגם המעט שאני יודעת הוא מידע שנלקח מתגובות של אנשים, שלא בהכרח נחשבים למקור מהימן.

 

אז החלטתי שלפני שאני מגיבה ומביעה דעתי בנושאים שאינני בקיאה בהם, אקרא עליהם קצת. יום הנכבה הוא יום הזיכרון של חללי הערבים בארץ ישראל, שנהרגו במהלך מלחמת העצמאות ב-1948. כמו לנו, גם להם יש חללי מלחמה שעליהם הם מבקשים להתאבל. יש מתנגדים שטוענים כי זה נובע ממשמעות המילה נכבה שפירושה אסון, והרי קום מדינת ישראל היא נס לעם היהודי ולא אסון, ואיך יכול להיות שמישהו שחי במדינה הזאת יחשוב כך? אבל האסון הזה הוא לא שלנו אלא של ערביי ישראל שאיבדו את יקיריהם ואת בתיהם. נס בשבילנו - אסון בשבילם.

 

ביום העצמאות הקרוב נשמח על העובדה שהקמנו מדינה יהודית-דמוקרטית לתפארת, אך נשכח כי חלק מהרעיון של הדמוקרטיה הוא לתת לדעות המיעוט להישמע. גם אם מדובר בפעילי שמאל קיצוני. ולכן, עצרת בעלת אופי היסטורי-פוליטי יכולה להתקבל, כל עוד אין בה קריאות מפורשות להסתה או אלימות. אני בטוחה שציון יום הנכבה על ידי אזרחי המדינה הוא ללא ספק ביטוי מקומם, לא נעים ומתריס, אך דווקא במתן אפשרות לביטויים כאלו נבחנת דמוקרטיה.

 מרבית המתנגדים לקיומו של יום הנכבה לא טרחו לבדוק במה מדובר
 תצלום: Shy Halatzi, הפגנה לציון יום הנכבה

הדרך להתחזק כמדינה אינה מצריכה לטאטא את ההיסטוריה מתחת לשטיח או למנוע השמעת דעות שאינן מחזקות את המשטר. למרבית המתנגדים לקיומו של יום הנכבה אין אפילו אחוז אחד של ידע רלוונטי, ולפני שבוחרים עמדות על סמך פרסום בעיתון או המילה נכבה שלא מצלצלת טוב כמעט לאיש, ומקבלת מיד אסוציאציות שליליות - יש ללמוד על העניין. לא מעט סטיגמות ועלילות מספרות כי מדובר ביום של מהומות ברחובות, וניסיון לבצע פיגועי טרור. ואכן היו לא מעט ניסיונות לחדור למדינה כדי להתאבל בה, וגם פעילויות לא חוקיות אחרות. על אף שמדובר בחלק, אנחנו בוחרים להעניש את כלל האוכלוסיה, וכמו תמיד - נכשלים.

 

רובנו מונע מדעות קדומות כמעט באופן יומיומי. כשנוסעים בכביש אחרי מכונית איטית, עוקפים אותה ומביטים מהצד לראות את האישה הזקנה שגרמה לנו להזיז מעט את השרירים, ואז מגלים שזה בעצם בחור. או כשנמצאים במועדון ורוצים להניח את הכוס הריקה, אבל אין איפה, אז מושיטים אותה לבחור האתיופי הראשון בסביבה, בלי לדעת שהוא אחד מבעלי המקום. נדמה שעברנו את זה כבר פעם אחת או יותר. אבל הדעות הקדומות האלו תמיד יישארו איתנו, ומכאן האופק אינו ורוד. לא כל הערבים הם מחבלים, וישנם גם מחבלים יהודים כמו ברוך גולדשטיין ועמי פופר. אומנם השכיחות היא שונה, אבל חשבתם פעם שאולי עצם העובדה שאנחנו מאשימים כל הזמן אנשים מסוימים בגלל הדעות הקדומות, היא שנותנת להם לגיטימציה להתנהג כך?

 

נכון שחיים פה ערבים ישראלים ששונאים אותנו, ואולי מאחלים לנו דברים לא חיוביים במיוחד. אך מה שיפה בדמוקרטיה היא שכל זה כלל לא משנה. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר סובלניים, ולזכור כי לכל אזרח ישנה זכות לחופש הביטוי. ואם מבחינתם הקמת המדינה שלנו היא אסון - בבקשה להם. אם ננסה מדי שנה להשתיקם, אין זה אומר שהם לא ישמיעו את קולם. אנחנו צריכים להעניק להם את זכותם, ואולי אם נעשה זאת - יהיה כאן הרבה יותר טוב. לנו וגם להם.

 

אפשר להביע דעה נגד ראש הממשלה, ויותר מזה, אפשר להביע דעה נגד חיילי צה"ל שמגינים עלינו. לא חסרים במדינה אזרחים בעלי דעות שמאלניות קיצוניות, אבל חוץ מלהיות שנואים על ידי הרוב, הם עדיין יכולים לבטא את אשר על ליבם. כי זו זכותם. כל אזרח שמאמין בחופש הביטוי, חייב להבין כי הוא צריך לתת במה גם לדעות שאינן מוצאות חן בעיניו. גם יוזף גבלס, בניטו מוסוליני וג'וזף סטאלין היו בעד חופש ביטוי רק של דעות אשר מצאו חן בעיניהם. אנחנו לא באמת רוצים להיות כאלה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. הארת את עיניי
יונתן 16.04.2013
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©