הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לגור איתו
 
לקח לה הרבה זמן להבין שלחיות עם החבר עולה סכום בלתי אפשרי. אז בינתיים מיטל פרדו מקטרת, חוסכת ומייחלת לזמנים טובים יותר
מאת מיטל פרדו | 22.04.2013
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

הבועה שחייתי בה התנפצה לפני חצי שנה. הנאיביות התגלתה במלוא עוצמתה והבכי התפרץ. כל זה קרה רק בגלל שביקשתי לעבור דירה, לגור עם החבר שלי ולפתח עצמאות. הגיע הזמן לא? וכך, מבקשה תמימה לחלוטין הגעתי למצב בו אני חוקרת את שוק הנדל"ן, מקללת כל פוליטיקאי שקיים, ומנסה להיכנס לכנסת, לעשות שינוי. אלו היו ימים מעצבנים שבהם הבנתי שהעולם אינו כפי שדמיינתי, בו אי אפשר לעבור לגור ביחד וגם ללמוד תוך כדי - בלתי אפשרי. הכול יקר וקשה, אף אחד לא מושיט יד ובטח לא המדינה. ואם אין הורים עשירים שיכולים לממן, אתה אבוד בתוך עולם שבו צריך לעבוד קשה בשביל להתקיים.

 

הכל התחיל כשבאתי לחבר שלי ואמרתי לו בהתלהבות "יאללה, בוא נעבור דירה!". הוא כמובן צחק לי בפנים, ואמר שאני חיה בסרט. התעצבנתי, ושלחתי אותו לחפש תירוץ אחר, ושלא יגיד לי שהכל עניין של כסף, כולם מסתדרים ואין שום סיבה שגם אנחנו לא. וכשאני מתעצבנת, אני גם לא מסכימה להקשיב. כשנרגעתי, החבר ואני פתחנו מחשב ומחשבון וחיפשנו דירות כמעט בכל אתר אפשרי. המחירים בראשון לציון היו יקרים מדי, ועברנו בהדרגתיות לבת ים, חולון, רחובות ויבנה, אבל כל המחירים היו יקרים ללא פרופורציה. הבתים הזולים היו אלו שגודלם קטן ומבייש את התואר יחידת דיור, והבתים שהיו בגודל לגיטימי היו כמובן יותר יקרים.

 

בשלב זה עוד הייתי אופטימית: "שכר הדירה לא כזה נורא, אפשר להסתדר עם זה, אנחנו מרוויחים בסדר", אמרתי. החבר העלה על שפתיו גיחוך, אבל זרם איתי. התחלנו להקליק במחשבון, ועל כל ספרה שלחצנו תמימותי אבדה ועצביי עלו. חישבנו את שכר הדירה, הארנונה, החשמל, חשבון הגז, הקניות, הרכב והביטוח. ובסופו של דבר הצג הראה לנו את המספר 10,000. הייתי בהלם, ולקח לי זמן עד שהבנתי שזה נכון. הרי אנחנו מרוויחים ביחד אולי חצי מהסכום, ככה זה כשאתה סטודנט, אז איך לעזאזל אנחנו אמורים להצליח?

התחלנו להקליק במחשבון, ועל כל ספרה שלחצנו תמימותי אבדה ועצביי עלו
תצלום: מאל בנאוליאל. תצלום לובי: צחי סרפיאן

לא התייאשתי. הייתי בטוחה שהגזמנו. הלכתי לחברים, ביררתי מה קורה אצלם. נכנסתי להם לחשבונות והתעצבנתי עוד יותר כשגיליתי שככה זה אצל כולם. אז התחלתי לשאול את השאלות שהייתי צריכה לשאול מזמן. להתעניין בדברים שלא עניינו אותי, ולנחות לתוך המציאות האכזרית. כזו שבה הכל קשה. אנשים גרים ברחובות, ילדים מתחננים לפת לחם, וזוגות צעירים צריכים לחסוך כל שקל כדי להתחיל את חייהם. ואיך באמת זוג מתחיל את החיים האלו?

 

בשביל לעבוד בעבודה נורמלית שמכניסה משכורת סבירה, אנחנו חייבים ללמוד, כי איך אני אהיה פקידה אם אין לי מינימום תואר שני. וכשאנחנו לומדים, מוציאים לנו את המיץ עד שמסיימים את התואר, כי כולנו יודעים שסטודנטים לא באמת חיים. אז בטח שלא לעבור לדירה נורמלית, ולהיות עצמאים. עם מערכת שעות מטורפת, כמות עבודות לא נורמלית ושכר לימודים לא הגיוני בעליל של 30 אלף שקל, אי אפשר לחיות ובטח לא להתפרנס בכבוד. ואם אנחנו חייבים ללמוד, אנחנו חייבים לשלם. ישנם כאלה שזכו להיוולד להורים שעוזרים להם, נותנים להם מכונית, כסף לבזבוזים, אוכל ובעיקר לימודים. ומה עושים אלו שלא זכו? עובדים כמו חמורים ימים ולילות, מכסים את המינוס, ומחכים למלגות שאולי יצילו, וגם זה אחרי אינספור התחננויות למוסדות השונים.

 

אז גם ללמוד, גם לעבוד וגם לעבור דירה? הצחקתם אותי. אין דבר כזה, לא עכשיו ולא לעולם. בטח לא כשכל כמה ימים מחירי הדירות עולים, מחירי הלחם והקוטג' בשמיים ובעצם כל מצרך ושירות רק ממשיך לעלות ולעלות. אין נסיגה בכלום, ואני גם לא רואה אותה מגיעה. כנראה שאני אצטרך לחכות לסוף התואר כדי למצוא עבודה שבה אוכל להרוויח מספיק כדי לעבור דירה, לקנות לי אוכל, ושלא לדבר על לצאת לאיזה סיבוב מדי פעם. בתקווה שהממשלה החדשה תואיל בטובה לעשות משהו למעננו הצעירים. אבל נראה לי שהתשובה ידועה מראש, והדבר היחיד שיגרום לי לעבור דירה זאת אני בעצמי. עם עוד כמה שנים של עבודה קשה, הרגע הזה יגיע.

 

ובינתיים, אפשר להגיד שזכיתי. זכיתי במשפחה של החבר שלי שגרה בבית גדול, ומאפשרת לנו לגור יחד בלי לתת לי להרגיש נדחפת או מעיקה, בעצמאות מוחלטת, בקומה נפרדת שגורמת לנו להרגיש לפעמים כאילו אין אף אחד בסביבה. משפחה שאני מאחלת לכל זוג בתחילת דרכו. אז לזוגות שיכולים לגור בינתיים עם ההורים, אני ממליצה לחסוך כמה שיותר, מספיק ליום שבו נוכל לפרוש כנפיים ולעוף.

 

בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©