הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תנו לבכות בשקט
 
עלייתה הצפויה של הטלנובלה "אניגמה" העניקה לענבל שטרית, שמאסה בתוכניות הריאליטי, זיק של תקווה להתרגש שוב מול מסך הטלוויזיה
מאת ענבל שטרית | 08.05.2013
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

המילה איכות כבר מזמן הפכה לגסה בקרב היוצרים בטלוויזיה הישראלית, אבל אם כבר תכנים בידוריים סוחטי דמעות, אז לפחות שיהיו חלק מהיצירה המקומית. בקרוב נצטרך להכין את הטישו ולפנות זמן פנוי מדי יום כי בחודשים אלה נערכים צילומים לטלנובלה  שצפויה לעלות במהלך השנה בערוץ ויוה ב-YES. לכל אלה שכבר מיהרו להספיד את הטלנובלות הישראליות, אחרי שנים של רגיעה וקצב לב תקין יחסית - הגיע הזמן שנחזור להתרגש מול המסך.

 

הטלנובלה החדשה "אניגמה" בכיכובם של עפר שכטר ועדי הימלבלוי, מתארת את סיפורו של צייר קומיקס שאיבד את זיכרונו ונכנס לתרדמת בעקבות תאונה. לאחר ההתאוששות (איך לא) הוא מתאהב בבת עשירים וכותב קומיקס מצליח לבני נוער, אך מחליט שעל מנת ליצור אמנות בוגרת יותר, עליו למצוא את מי שהוא היה לפני התאונה. לכאורה, זה נשמע כמו עוד סיפור נדוש וסוחט דמעות כיאה לתכנים מהסוגה המלודרמטית, אך אולי מדובר גם בזיק של תקווה ליצירה מקורית חדשה, שלמדה והסיקה מסקנות מאחרות. העובדה כי מישהו החליט שיש ליצור תוכן שכזה, מעידה על איזשהו צורך שיש לספקו בקרב הקהל. ואם הוא גם יכול להציל את מצבם של כמה שחקנים שנשארו השנה מחוסרי עבודה - מה טוב.

הטקסטים לא מתוחכמים אך הם נוגעים בסוגיות חברתיות משמעותיות. טלנובלה בע"מ
תצלומי מסך מתוך טלנובלה בע"מ

הביקורת הרווחת על כך שביצירה הטלוויזיונית הישראלית יש עלייה משמעותית בכמות התכנים הבידוריים על חשבון האיכותיים (תחקירים, סדרות דוקומנטריות ועוד) היא נכונה, ומספיק להעיף מבט חטוף בלוח השידורים בשביל לאשש אותה. אך מרבית הטלנובלות הישראליות הן יוצאות דופן. "רמת אביב ג'" "האלופה" "טלנובלה בע"מ" ואחרות אמנם לא התאפיינו בטקסטים מתוחכמים, אך הן נגעו בסוגיות חברתיות המעסיקות את הציבור כמו הומוסקסואליות, דת, צבא ומין בקרב בני נוער.

 

לכן ישנה אפשרות, שדווקא הן תוכלנה לגעת במקומות הכואבים, ולעזור לנו להפנים כמה דברים לגבי החיים כאן, ולא באמצעות תוכניות הריאליטי המאוסות. יכול להיות שהגיע הזמן לפנות לקהל בשפתו הפשוטה ובגובה העיניים. הניסיון החוזר לחדש בפורמטים מתוחכמים ומפתיעים וברעיונות גרנדיוזיים, גרמו לי רק להתגעגע יותר לשעה הפשוטה מול הטלוויזיה, בה לא צריך לסמס לאף אחד או להיכנס לאפליקציה אלא רק לבהות במסך, ולהתרפק כשברקע היבבות שלי. אולי הקהל הישראלי דווקא מחפש את המקום הפשוט והמרגש של דרמה לא מסובכת מדי, עם תוכן לא חד וללא זוכה שהופך למיליונר בתום העונה.

 

מספידי הטלנובלות שיחסו אותן לזמנים עברו, וניסו לחפש אותן בדמויות ריאליסטיות בזוויות דוקומנטרית, צריכים לעצור ולהבין שמה שהקהל באמת רוצה זה שיתנו לו לבכות בשקט. לכל מי שהצהירו כי תוכניות המציאות הן טלנובלות בצורה הפוסט מודרנית שלהן, כדאי שיחשבו שוב. ככל שהם מפריזים וממחזרים את הסוגה הלעוסה, אנו מתרפקים יותר על הימים בהם גילינו שהדמות המרשעת היא בעצם האח האובד והאומלל של זו שהתאהבנו בה כבר בפרק הראשון. 

 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©