הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אין עוד יחידה כזאת
 
איך ייתכן שכוח טייגר מחיל השריון, שהגן על רמת הגולן בהצלחה מדהימה במלחמת יום הכיפורים, נשאר אנונימי? שחר שטיינפלד בודק את תחושות הלוחמים 40 שנה אחרי
מאת שחר שטיינפלד | 11.06.2013
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

"אם אנחנו לא היינו עוצרים במארב לילה את הכוח האוגדתי, רמת הגולן הייתה נופלת" טוען אורי סגל (61) מפקד מחלקה 1 בכוח טייגר, הפלוגה המבצעית של חטיבה 7, שהיא מקרה קלאסי לסיפור שלא סופר במלחמת יום הכיפורים. מדובר בפלוגה היחידה שלחימתה לא פסקה לרגע, בלי תכנונים וללא זמן למחשבה. "היינו הפלוגה המבצעית של החטיבה. עוד לא הספקנו לקבל משימה אחת וכבר קיבלנו את השנייה" מתאר סגל את שטף המבצעים שביצעו במהלך ארבעת ימי הבלימה הראשונים בזמן כה קצר ובכאוס גדול.

 

כוח טייגר של חיל השריון מנה שבעה טנקים בלבד, אבל הצליח לחסל חטיבה סורית שלמה בקרב על עמק הבכא, במה שהסתמן כאחת הפעולות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על השליטה ברמת הגולן. הכוח יצר מהלך מבריק שמנע מהאויב לנצח במלחמה. יתרה מכך, הוא נותר שלם. אם פעולה צבאית כזו הייתה מתרחשת כיום, סביר להניח שכלי התקשורת לא היו מתעלמים מכך ומשבחים את ההישג יוצא הדופן. אבל אז הסיפור היה שונה. הבימה הגדולה ניתנה למג"ד המעוטר אביגדור קהלני שעד היום שמו מתנוסס מעל הקרב הגדול בעמק הבכא, בעוד שלוחמי כוח טייגר נשארו מאחור.

 

"היינו גורם מאוד משפיע בכמה רמות. הפלוגה עבדה בצורה מקצועית שאין לה אח ורע במלחמת יום כיפור" מתגאה רוני לפבר (59) מפקד מחלקה 3. "זו הפלוגה היחידה בצה"ל שהייתה בלחימה עקובה מדם ויצאה בלי נפגעים. לא הייתה יחידה כזאת. זו מקצוענות של המ"פ ברמה הכי גבוהה שיש". הפלוגה הצטיינה בכך בזכות מפקדה, מאיר זמיר, שלימים נחשב לאישיות שנויה במחלוקת, כשהואשם במעורבות בסחר באיברים. הוא הפתיע ביכולת המנהיגות, הפיקוד ובעיקר בטקטיקה המלחמתית שניהל. ביטויה הגדול ביותר היה במארב המבריק של כח טייגר, שבו באמצעות שבעה טנקים בודדים חוסלה חטיבת שריון סורית, שמנתה לא פחות מ-60 טנקים.

אם פעולה צבאית כזו הייתה מתרחשת היום, כלי התקשורת לא היו מתעלמים ממנה
תמונה קבוצתית של חברי הפלוגה

"את המארב הזה מלמדים עד היום בפורט נוקס, בסיס שריון בארה"ב" מדגיש לפבר עם חיוך ובחזה מתוח כטווס. "הוא היה גורם מאוד משפיע על כל הגזרה הצפונית של רמת הגולן. אם אנחנו לא היינו מצליחים לעצור אותם שם, כל חטיבה 7 הייתה מתרסקת". "בשעה 1:00 קיבלנו פקודה לנוע דרומה, שיש כוח שנע צפונה וחייבים לעצור אותו" נזכר סגל. כששאלנו כמה כלים נמצאים שם, אמרו לנו שמוכרחים לעצור אותם. הבנו שמדובר במספר גדול". במהלך טקטי צבאי מבריק העמיד זמיר שבעה טנקים בזווית של 90 מעלות, המתין לכניסת הכוח ובהינף יד הורה לפתוח באש. "ברגע שניתנה הפקודה, הדלקתי זרקור, והתחלנו לירות בלי הכרה. טיווחנו אותם כמו במטווח ברווזים, הם לא הבינו מאיפה זה בא" מוסיף סגל ולא שוכח אף פרט, מהדלקת הזרקור ועד לשובל העשן האחרון של הטנק הסורי החרוך.

 

כל הנתונים המרשימים הללו, שלא בכדי מסופרות בבסיסי השריון המכובדים ביותר, עדיין לא גרמו לכוח טייגר להימנות בשורה אחת עם קהלני ורבים אחרים. "ניסיתי לחשוב על זה לקראת הפגישה שלנו, למה הדברים האלה קרו. אני חושב שהסיבה המרכזית היא קודם כל זמיר. הוא היה קצין שלא נחשב לחלק מהקצפת והשמנת של השריון. הוא לא נסיך ולא בוגר פנימייה צבאית. הרבה קצינים קודמו לפניו. לפי אמות המידה אז, הוא נחשב לפחות איכותי משאר המפקדים" מסביר סגל.

 

"מצד שני, אם קהלני היה מאזכר קצת מעבר לשורה, ונותן בימה גם לכוח טייגר לצד גדוד 77, לא היו רעש ומהומה" כועס סגל.  "כושר המנהיגות שגילה קהלני בנקודת זמן מסוימת, שהייתה כמעט נקודת שבירה בעמק הבכא, זה משהו שאני כקצין וכלוחם שעבר את כל הדרך הזו, לא יכול שלא להעריך. הבעיה שלי היא שהוא העלים את כל האחרים. הרי הוא עמד שם, והסתכל עם הפנים מזרחה ולימינו עמדתי אני, ועמד כל כוח טייגר, והוא בקושי מציין את זה בספרו 'עוז 77'. הוא כל הזמן טען שהוא מדבר בשם הגדוד שלו". גם לאחר 40 שנה, שטף דבריו של המ"פ מבטא את הכאב על הפגיעה בפלוגה.

את המארב הזה מלמדים עד היום בפורט נוקס, בסיס השריון האמריקאי המפורסם
מפגש של חברי הפלוגה בביתו של זמיר

הקטנת הראש של קהלני לא נעלמה מעיני רבים. "התפקיד שלו הוא לא לפאר אחרים, הוא סיפר את מה שהיה מהצד שלו. לא שאני מצדיק אותו אבל זה טבעי, הוא לא יתחיל לספר מה כוח טייגר עשה" מסביר מנגד שלומי קדוש, התותחן של הטנק של סגן מפקד הכוח. "האווירה במדינה אחרי המלחמה הייתה גרועה מאוד, הרבה יותר מאחרי מלחמת לבנון השנייה. הייתה אווירה של מחדל ענק, והצבא נחשב להכי גרוע שיכול להיות. מעבר לכך, אחרי כישלון כמו מלחמה כזו  קשה לדבר על גיבורים" הוא מנתח.

 

ולפבר ממשיך את הקו של קדוש "לא היו לקהלני מהלכים מבריקים כמג"ד, אבל המנהיגות שלו הייתה מדהימה, הוא באמת עשה מלחמה בלתי רגילה". אך מסתמן כי הסיפור הגדול העומד מאחורי הסיקור התקשורתי והמיקום של קהלני בראש המלחמה נבע בעיקר מאישיותו של זמיר, מפקד הפלוגה. הן בגלל שלא היה בקליקה העליונה בפיקוד השריון, הן בגלל צניעותו, ובעיקר בגלל מהלך אחד שמשקף יותר מכל את גדולתו, כך מסביר זאת סגל: זמיר סירב לקבל את הצל"ש שרצו לתת לו במשך שנה. הוא קיבל את עיטור העוז כשהיה צריך לקבל את עיטור הגבורה הגבוה יותר. הוא לא רצה לקחת את הקרדיט לעצמו אלא לתת אותו לכל הפלוגה, כי הוא טען שזה לא מעשה של אדם אחד אלא יצירת מופת של פלוגה שלמה". רק לאחר שנה של ויכוחים קיבל זמיר את העיטור עם היענות לדרישתו לציין את הכוח בתוכו.

 

"לאחר המלחמה שמו לב שיש פלוגה אחת שנשארה שלמה, כשכל היתר נשאו עמם פצועים והרוגים. לא יכלו להכיל את זה. אז במקום להעלות אותה על נס, שזה בעצם הסיפור הכי יפה של הלחימה, השאירו אותנו מאחור. הבעיה הייתה כמות המפקדים שנפגעה, שהיו שייכים לקליקה שאנשיה חיפו זה על זו וקידמו את עצמם. זה לא נתן לפלוגה להתרומם" מדגים  סגל איך דפקו מסמר נוסף בארון של טייגר. "בראייה כוללת מדובר בחבורה מופלאה. כל אחד בגלל החלק האישי שלו, אבל בעיקר בזכותו של זמיר. לא מדובר בעוד סתם פלוגה. היינו מאוחדים, ממושמעים, ובעיקר היינו זה בשביל זה בכל מצב, בגלל זה בכל מקום שהייתה בעיה ידעו שאפשר לסמוך על טייגר" מנסח לפבר אמירה עיקשת וברורה לכל הספקנים.

 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
5 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. dont ever forget meir zamir
uri dardikman 15.09.2013
 
דרדיקמן, יש לי תמונות שלך
ישאל חיון 15.09.2013
 
photoes
uri dardikman 08.07.2014
 
meir zamir
uri dardikman 08.07.2014
 
 
2. Tempora mutantur
לוחם בפלוגת טייגר 15.09.2013
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©