הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הזדמנות אחרונה
 
את להקת כוורת כולם אוהבים. היא מצליחה לעשות מוסיקה טובה ולשמח את הקהל. אמיר אלון הזדרז לקנות כרטיס להופעת האיחוד, והוא בהחלט מצפה לאנרגיות טובות
מאת אמיר אלון | 19.05.2013
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

למקום העבודה שלי במסעדה בתל אביב מגיעים לפעמים אנשי תקשורת, דוגמניות ואנשי ספורט. זה לא ריגש אותי יותר מדי עד שלפני כמה שבועות נכנס יוני רכטר. עמדתי דום והתרגשתי כמו ילד, אגדה נכנסת למסעדה. ההבדל בין רכטר לשאר המפורסמים והמוסיקאים של ימינו היא העובדה שאין שני לו, אין לו יורש. הסגנון שלו מאוד ייחודי: רמה גבוהה של ג'אז רוק קלאסי שלאט לאט נעלם. בתור אחד שגדל על הכבש השישה עשר, אריק איינשטיין וכוורת, הרגשתי שאני נמצא ליד יוצר שכנראה כבר לא נראה כמוהו מצליח בארץ.

 

ההרגשה הזאת מלווה הרבה ממעריצי כוורת, שהציפו את משרדי הכרטיסים וחטפו אותם כמו אלכוהול בבר חופשי. אחרי 15 שנה היא חוזרת לאיחוד אחרון. זה התחיל בשלוש הופעות בפסטיבל ישראל בירושלים כשמארגני הפסטיבל פנו לחברי הלהקה בבקשה להתאחד לציון 40 שנה. לאחר ש-18 אלף כרטיסים נמכרו תוך שעות ספורות, דבר שעוד לא קרה בארץ, הוכרז על שתי הופעות נוספות בפארק הירקון, ביום שאחרי.

 

למי מכם שלא מזדהה עם ההערצה המוגזמת ללהקה שכבר לא פעילה כמעט 40 שנה, אני אנסה להסביר. פעם הייתה פה סצנת רוקנרול אמיתית, ואני לא מתכוון לשנות ה-90 עם להקת "איפה הילד?" אסף אמדורסקי, דנה ברגר וירמי קפלן. אלא לשנות ה-60 וה-70 שבהן שלטו להקות כמו החלונות הגבוהים, שבלול, בנזין והצ'רצ'ילים, שהושפעו מתור הזהב של הרוקנרול באמריקה וידעו לשלב את זה עם ארץ ישראל החדשה. הן שמרו על השפה העברית ועדיין נשמעו מגניבים וחדשים. זאת הייתה תקופה שלהשיג תקליט מקורי של הביטלס או לד זפלין היה נדיר ואפשרי רק על ידי מעטים.

הרוקנרול באמריקה בשילוב ארץ ישראל החדשה. אולארצ'יק וקלפטר בהופעה
תצלום : מתוך חדשות ערוץ 2. תצלום לובי : מתוך "ערב טוב עם גיא פינס"

עידן שבו כל המוסיקאים המוכשרים היו מופיעים באולמי התעמלות של בתי ספר, במוצבים צבאיים ובמועדונים. האמנים היו חייבים לעניין את הקהל, לנגן ולשיר ברמה גבוהה והכי חשוב לתת שואו. לא היה פייסבוק או יוטיוב שיעבירו את הבשורה אלא רק תגובות נלהבות של הקהל. כשרצו לראות את הלהקות היו חייבים לצאת מהבית ולקנות כרטיס. מאז עברנו לתקופת זמרי הריאליטי למיניהם, בה מכניסים את השירים לגלגל"צ כדי שיצליחו ואיפשהו על הדרך רובנו שכח מה זה אומר ליהנות ממוסיקה או מלהקה בהופעה חיה.

 

אז מה גורם לכולם לרוץ ולרכוש כרטיסים להופעת האיחוד של להקה שפעלה שלוש שנים וחצי, הוציאה שלושה אלבומים וסיימה את דרכה בשנות ה-70 עם מופע שלא בדיוק מילא אולמות? האם זאת המוסיקה המקורית עם הניחוח האמריקאי שנעלמה מהארץ כמעט לחלוטין? האם אלו חברי הלהקה, דני סנדרסון, רכטר, אלון אולארצ'יק, יצחק קלפטר (צ'רצ'יל) גידי גוב, אפרים שמיר ומאיר פניגשטיין, שהפכו לשם דבר בכל מה שקשור במוסיקה, בטלוויזיה ובבידור? האם זה בגלל שמדובר באיחוד האחרון וההזדמנות האחרונה לראות את אחת הלהקות המיתולוגיות בארץ? האם כל מי שקנה כרטיס ראה פעם הופעה של כוורת או מכיר יותר מכמה שירים?

 

התשובות הן כן, כן, ולא. אני בטוח שלא כל מי שקנה כרטיס יודע בדיוק לאיזו הופעה הוא הולך או שהוא אי פעם ראה חלק מהמערכונים של כוורת שהם הציגו באמצע ההופעות. מה שיפה הוא שזה בכלל לא משנה. ידוע לכל שמדובר בחבורה מוכשרת שיודעת לעשות מוסיקה, ולשמח את כל מי שיושב בקהל, מילדים קטנים ועד למבוגרים. כולם יכולים להזדהות עם המוסיקה. וזה מה שנדיר בהרכב: כולם אוהבים אותם בלי להיות פופוליסטים וזולים אלא רק בגלל שהם נהנים מהמוסיקה שלהם. אני מאוד מקווה שהאיחוד לא יהיה ציון דרך שלילי בחייה של הלהקה. ראיתי את קלפטר מנגן לפני כמה שנים, למרות מצבו הבריאותי הרעוע, והוא לא שכח כלום. אותו דבר לגבי השאר.

 

אני במיוחד נהנה מזה ששירים של כוורת לא מפסיקים להתנגן ברדיו. הגרסה המעולה של מרסדס בנד ל"ביום ובלילה" רק מוכיחה לנו כמה המוסיקה הזאת איכותית. אז אחרי שכמעט נשארתי בלי כרטיס לכוורת הודיעו על ההופעה השנייה בפארק הירקון, וכמובן שהסתערתי על משרד הכרטיסים. אני גם חייב לציין שמחירי הכרטיסים קצת מופקעים וקשה מאוד לסטודנטים ולחיילים, שהם הדור שיכול להרים להקה לגבהים אחרים, לקנות אותם. בכל זאת, אני אהיה שם בשבעה ביולי ואצפה לאנרגיות מיוחדות, גם מהקהל וגם מהחבר'ה הטובים על הבימה. חבל רק שזאת תהיה הפעם האחרונה שלהם ביחד שם. אבל כמו כל הגדולים באמת, אם פרשת ועדיין רוצים שתחזור, זה אומר שפרשת בזמן.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מחוייב לתקן אי דיוק קטן ההופעה ב7.8
אמיר אלון 20.05.2013
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©