הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הכול בראש שלה
 
מה לעשות? אור טוביה שונאת התחלות כי היא לא אוהבת חוסר ודאות. החיים מתחת לשמיכה
מאת אור טוביה | 19.05.2013
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

ישנם ימים שבהם אני לא מוצאת סיבה טובה לצאת מהמיטה. כאלה שמרוב בלבול, עדיף להימנע בהם ממחשבה, כי להתמודד עם המציאות נהיה קצת גדול עליי. אבל למה? הרי הכול היה טוב עד לפני דקה, והיה סוף שבוע מהמם עם החברות והמשפחה וגם איתו. כמעט מהמם, ליתר דיוק.

 

כל מי שנכנס למשהו חדש בחיים עובר תקופת הסתגלות, כך למדתי בשיעור פסיכולוגיה. בין אם מדובר בשירות הצבאי, במוסד לימודי, מקום עבודה, עיר מגורים חדשה וכמובן - מערכת יחסים רומנטית. ההתחלה תמיד מלווה בהרבה התרגשות, פרפרים בבטן, ציפייה ליום החדש ובהייה ממושכת בארון הבגדים בניסיון להיראות סקסית בטירוף, מיוחדת וסטייליסטית, אבל בלי להגזים. איך שלושתם יכולים להשתלב? רק אלוהים יודע. התחלה חדשה מלווה בחיוך אידיוטי שמתפשט על הפרצוף בכל פעם שאת מקבלת הודעה, אך גם בחוסר ודאות.

 

בתור חולת שליטה, מיותר לציין שיש לי בעיה עם התחלות, בדיוק בגלל חוסר הוודאות. השעה 16:30 ואחרי שביליתי חצי מהשבת שלי במיטה, במטבח או במקלחת, הרגשתי שהעניינים יוצאים משליטה. "אור, אל תתקשרי, לא משנה מה קורה" אמרתי לעצמי לפני שנת הצהריים, אך כשהתעוררתי כעבור שעה והוא עדיין לא התקשר - הסרטים התחילו לרוץ בראש. ואז הבנתי שזה נגמר ועליי להשלים עם המצב ומעכשיו כבר מיותר לצאת מהמיטה, כי אין בשביל מה.

מעכשיו כבר מיותר לצאת מהמיטה, כי אין בשביל מה
תצלום : sxc. תצלום לובי : Flickr, Chantel Baggley

אני מודה, קשה לי נורא להתמודד עם חוסר ודאות שמוביל לחוסר שקט שמוביל לחוסר רצון לחיות. גם אם עד לפני רגע היה כמעט מושלם, אני עדיין לא מרגישה בטוחה במקום הזה של קשר חדש, כשכל הטוב והרע בחבילה אחת. כל שיחת טלפון חשובה ויכולה להטות את הכף, ואם רק אתמול שאלתי את עצמי למה מגיע לי כל הטוב הזה, הרי שעכשיו השאלה היא למה מגיע לי לסבול? האם אין נוסחת קסם שתריץ את הזמן שלושה חודשים קדימה, עד לרגע בו נצא מההגדרה המעט בעייתית של "זוג חדש".

 

ואז החוסר ודאות מנצח את השליטה העצמית, ולפני שאני קוברת את עצמי עם הסרטים שלי באופן סופי, ולא יוצאת מהמיטה לנצח - אני מתקשרת אליו.

 

"הכול בסדר?" אני שואלת.

"כן, הכול מצוין" הוא משיב.

התוכניות נשארות כפי שהיו, והערב הגדול שתוכנן עוד לפנינו.

"קרה משהו?" אני מנסה בכל זאת לדלות מידע.

"לא. לא קרה כלום מותק" הוא עונה, שלו לחלוטין. בזמן שבמוח שלי מתחוללת סערה, הוא מצא זמן להירגע בטבע. "אז אדבר איתך כשאני חוזר לעיר" הוא אומר.

 

ואני מנתקת, יודעת שהבלבול הזה קיים רק בראש שלי, ואני זאת שמשגעת את עצמי. ואם ככה, אז למה אני עדיין לא מרימה את עצמי מהמיטה ונשארת עם טעם מר בפה?

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©