הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרויקט קלאסיקה / תפילת בוקר קטנה
 
מפגש הזוי עם חבורה של תושבי קוויבק במיאמי, הזכיר לגיל מטוס למה הוא אוהב כל כך את האלבום Teaser and the Firecat של קאט סטיבנס
מאת גיל מטוס | 26.11.2007
 

הרבה אנשים מעקמים פרצוף כשמזכירים את השם קאט סטיבנס, כאילו מישהו אמר מילה גסה. תחילה חשבתי שזה בגלל כל סיפור ההתאסלמות שלו, אך מהר מאוד נוכחתי לדעת שזה מעבר לכך. מתברר שאנשים רבים תופסים את המוסיקה שלו כ-די קיטשית. עכשיו אפשר לנסות ולהתווכח על כך, אך התשובה כנראה תהיה זהה לתשובה לשאלה: כושי ומוסלמי קופצים מגג של בניין,  מי יגיע ראשון לקרקע?

קיטשית או לא, המוסיקה שלו פשוט טובה. נכון שלפעמים היא קצת נאיבית, אבל זה מה שמשביח אותה. אז אל תאמינו למוכרי דיסקים סנובים שמרימים את האף גבוה, וחושבים שיש להם שלוש אוזניים, כי המוסיקה של סטיבנס היא לאנשים שאוהבים מוסיקה, ולא לאנשים שאוהבים את הרעיון שהם אוהבים מוסיקה.

האלבום Tea for The Tillerman  שיצא ב-1970, נחשב לפסגת היצירה שלו, אך גם לזה שסיפק חומר טוב לציניקנים שלא הצליחו להתמודד עם שירים כמו Sad Lisa, Father & Son, Wild World ועוד. אך לטעמי האלבום Teaser and the Firecat שיצא שנה אחרי, הוא המוצלח והמאוזן ביותר של סטיבנס.

החתול יוסוף אז והיום
 

לפני שנתיים בערך ביקרתי במיאמי. כשחזרתי מהים לחדר, עצרה אותי חבורה של קוויבקים מבוגרים שהתלהבו מזה שאני נושא עימי גיטרה. אחרי שהבנתי שלא אוכל להיכנס לחדר לפני שאנגן להם משהו, התיישבתי והוצאתי את הגיטרה מהקייס. כמובן שכל הסיפור היה די מביך, כי מדובר בחבורה של עשרה אנשים שכל אחד מהם יכול היה להיות אבא או סבא שלי.

בזמן שכיוונתי את הגיטרה, ניסיתי לחשוב מה אפשר לנגן לחבר'ה האלה כדי שיניחו לי. פתחתי בשיר שקשה לא לפגוע איתו, הוא כמו ג'וקר, לא משנה מתי תשלוף אותו, זה ירגיע את המצב: Hotel California. מאוס, טחון, נדוש וכל מילה רעה שאתם חושבים עליה עכשיו תתקבל בברכה, אבל זה עשה את העבודה, והחבר'ה היו מבסוטים. מבלי ששמתי לב כבר הייתה לי פחית בירה ביד, כוסית יין, והרגשה שאני יכול לקבל עוד הרבה כאלו. המשכתי לנגן את מיטב שנות השישים מכל מיני דפים מקומטים שהדפסתי לפני הנסיעה, עד שהגענו לקאט סטיבנס.

לא הייתי בטוח אם זה יצליח, אבל החבר'ה היו מאושרים, ואני אפילו התחלתי ליהנות מכל הסיפור. כשהגענו לשיר Morning Has Broken הרגשתי את תחושת העילוי הזו שמוסיקה טובה מביאה אליה. לרגע הסתכלתי על כל הסיטואציה ההזויה הזו מהצד. הנה אני יושב פה עם חבורה של מבוגרים מקוויבק שמדברים לידי בצרפתית, אנחנו לא מצליחים לנהל שיחה שוטפת עם האנגלית העילגת שלהם והעילגת קצת פחות שלי, מחר או מחרתיים כל אחד יחזור לעולם הקטן שלו, אבל לרגע אחד יש לנו כל כך הרבה במשותף, והכול מסתכם בשיר שפתאום מקבל עוצמה מיוחדת. שיר שלכמה רגעים מרגיש כמו חוויה דתית טהורה, וגורם לך לשכוח מאש הגיהינום שבוערת בחוץ.

לאחר בדיקה גיליתי כמה דברים שחיזקו את הרגשתי. השיר נכתב במקור ב-1922 על ידי סופרת בריטית בשם אלינור פרג'ון והיה מעין שיר תפילה נוצרית אבוד. הוא נכלל באלבום אנתולוגיה Children Bells תחת השם: "שיר בוקר (ליום הראשון של האביב)". ואם זה לא מספיק, אז את צלילי הפסנתר הבלתי נשכחים של השיר תרם ריק וויקמן, אשף הקלידים הבריטי שמזוהה בעיקר עם פועלו בלהקת "יס". החגיגה נמשכה, אחד החבר'ה שלף את האקורדיון שלו, והמשכנו לנגן שירים של סטיבנס לצד שירי פולק קוויבקים שעד היום אני מצטער שלא רשמתי את האקורדים שלהם. לא זכיתי למנוחת אחר הצהריים המתוכננת, אך מילאתי את המצברים כאילו התעוררתי משנת חורף.

אם עד לאותו הרגע ממש אהבתי את האלבום הזה, אז מאותו הרגע הבנתי שהוא נכנס אצלי לרשימת הגדולים. Morning Has Broken הוא אולי השיא, אך כל שיר ושיר עומד בסטנדרט הגבוה של קודמו. The Wind שפותח את האלבום, הוא קצר וקולע ומוביל אל Rubylove, שמטיס אותך לאלף האיים עם צלילי הבוזוקי, וסטיבנס שמפזם ביוונית. Tuesday's Dead היה להיט שהפך לפריט חובה בהופעותיו, ומאחורי השיר Moonshadow אפשר למצוא את הסיפור של העטיפה ושל האלבום.

מסע צבעוני

"טיזר ופיירקאט" הוא לא רק שמו של האלבום אלא גם שמו של ספר ילדים שכתב ואייר סטיבנס ב-1972, בו הדמויות טיזר והחתול פיירקאט מנסים להחזיר את הירח שנפל על ביתו של טיזר למקומו בשמיים. את הספר הפסיקו להדפיס כבר מאמצע שנות ה-70, אך פלאי הטכנולוגיה של אמזון שלחו לי אותו עד הבית, ואפילו במצב סביר.

מהסיפור הפיקו סרטון מצויר קצר, מעין קליפ לשיר Moonshadow שמראה את המסע הצבעוני שתופסים טיזר ופיירקאט על הירח בחזרה לביתם, שם הם מבקשים מהינשופים להחזיר אותו למקומו. Peace Train, שחותם את האלבום, הוא אחד מלהיטיו הגדולים של סטיבנס. לדבריו זהו המסר שלו למיליונים. חשוב שאנשים ירגישו שיש עוד תקווה וכחלק מהאנושות ומהאסלאם זוהי תרומתו לשלום. סטיבנס ממשיך לנגן את השיר בהופעותיו גם בימינו, כשהרבה אנשים חושבים שהקשר היחיד בין האסלאם לרכבות הוא פיגוע המוני.

אז הנה המלצה לתפילת בוקר קטנה שלוקחת שלוש דקות. לא צריך לכרוע על הרצפה או לעשות נמק בזרוע, וזה לא משאיר סימנים על המצח. צריך רק לדאוג לשעון מעורר דרך המחשב, ולכוון אותו לשעה המיועדת כשהרמקולים בעוצמה סבירה, והשיר שטעון בנגן הוא Morning Has Broken. אחרי כמה פעמים כאלה זה כבר לא כל כך נורא לקום.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אחלה מאמר
מושיק טל 23.12.2007
 
 
2. אני עדין תוהה...
ל 31.12.2007
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©