הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
של מי הרשימות האלה
 
כשמבלים אלימים לא מורשים להיכנס למועדון, הם טוענים לגזענות ולרוב הם טועים. אליאור פרייליך מעדיף שיישארו בחוץ
מאת אליאור פרייליך | 25.06.2013
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

שני צעירים תקפו את מרקוס פדרסן, שחקן הנבחרת הצעירה של נורבגיה בכדורגל, בכניסה למועדון בתל אביב. מעניין אם הם ידעו שמדובר במי שכבש שער מול נבחרת ישראל במסגרת טורניר היורו שמתקיים בארץ.  אני מנחש שהמחשבה על נקמה על רקע ספורטיבי לא עלתה בראשם. הם כנראה החליטו לנפץ בקבוק זכוכית על ראשו כי שתו יותר מדי או שהמראה הסקנדינבי שלו לא התאים לנוף התל אביבי. האלימות סביב סצינת המועדונים בארץ רק הולכת וגוברת. כשאותם מבלים אלימים לא נכנסים למועדונים, חלק מהם טוען לגזענות, לפעמים הם צודקים, אבל לרוב הם לא.

 

כל מי שנוהג לבלות מכיר את הסיטואציה - אתה מחכה בתור למועדון, מעט צפוף בכניסה. בינתיים אותו בחור שראית ליד האוטו שותה וודקה מתמקם לידך. הוא צועק וריח של אלכוהול נודף מפיו. הוא דוחף על מנת להתקדם, ובדרך מסנן גם איזו קללה עסיסית על האימא של הסלקטור. גם אם לא כולם יודו בזה, כשהוא לא מורשה להיכנס מיד תחושה של הקלה שוררת בלב, מפלס האלימות ירד. אגב, זה לא משנה אם אותו צעיר אלים הוא אשכנזי, מזרחי רוסי או אתיופי. כשמדביקים פרצוף או צבע עור להתנהגות זו טעות. מספיק לבחון את התנהלותם עוד בטרם כניסתם למועדון, כדי להבין את מה שרוב המבלים כבר הפנים בדקה של התבוננות - מקומם בחוץ.

 

אם אלה פני הדברים, אז מדוע עולה טענת הגזענות כשמבלים לא מורשים להיכנס למקומות הבילוי? התשובה פשוטה, חלק מהמפיקים של אותם מקומות הם אכן גזענים. בתוכנית אולפן שישי נחשף מפיק שסירב לנפק כרטיסים לצעירים למסיבה באילת, בגלל שהרינגטון בסלולרי של אחד מהם היה שיר ים תיכוני. חלקם גם לא טורח להביט יותר משתי שניות על מישהו שצבע עורו כהה, ולו במעט, משלהם. זו גזענות לשמה. אך כשצעקת הגזענות עולה מפי אלה שהמושג לבלות בעבורם דומה יותר למלחמה, סילחו לי שליבי לא מתמלא ברחמים.

המראה הסקנדינבי שלו לא התאים לנוף התל אביבי. מרקוס פדרסן
תצלום: Steindy תצלום לובי: sxc

מי שנקלעים לדילמה הקשה ביותר הם בעלי המועדונים. חוקים המגינים על מבלים שלא מורשים להיכנס למועדונים בגין אפליה או גזענות כבר עברו בכנסת, ואף מיושמים בשטח. בעל מועדון שמואשם בכך, יכול לשלם מחיר כבד בדמות קנסות של מאות אלפי שקלים, ואף בסכנה של סגירת המקום. מצד שני, כשיש מקרי אלימות המשטרה יכולה לסגור את המועדון לתקופה לא קצרה, שפוגעת באופן ישיר בהכנסות שלהם. שלא נדבר על המוניטין בעיני המבלים האחרים, שיורד לרצפה מהר יותר מהבחור שקיבל אגרוף מהערס התורן בו נתקל בטעות ליד הבר.

 

אולי אם אחד מאותם סלקטורים יעמוד מחוץ לכניסה ליד המבלים, יהיה לו קל יותר להבחין מבעוד מועד בבעיתיים. אולי אם המשפט האלמותי "אתה לא ברשימות" יגובה במעשים, ולא יופנה רק כלפי חלק מהנוכחים, תחושת האפליה תדעך. הגישה של חלק מהבעלים, על פיה הם הקורבן, היא מוטעית. ברוב המדינות בעולם מתבצעת סלקציה במועדונים, גם כאן הדבר אפשרי, אם עושים אותו בחוכמה וברגישות. התחושה שנוצר תהליך המסנן אנשים על פי קריטריונים שלא תמיד מוגדרים, היא לא נוחה, גם בעבורי, אך בחברה כה אלימה, הוא הכרחי. גם אם כתוצאה מכך גם אני אישאר בחוץ מדי פעם.

 

החוקים הגורפים נגד בעלי המועדונים, והצפת הנושא על ידי פולטיקאים וידוענים שקופצים על רכבת הגזענות בכל פעם שהיא עולה לכותרות (מי אמר קובי פרץ?) לא באמת פותרים את הבעיה. הפנמה שהישראלי המכוער הוא לפעמים גזען, אבל בעיקר אלים, אולי תהווה צעד נוסף לפתרון. פדרסן הנורבגי, שנזקק לתפרים בראשו, כבר הבין את זה, ולחופשה בישראל הוא כנראה לא יחזור. 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©