הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תור הזהב של הביישנים
 
אחרי שנים של סחבת, החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים מתחיל לתפוס תאוצה ואחוז המעשנים יורד. נעם נחום אופטימית, ומאמינה שבקרוב ננשום אוויר יותר צח
מאת נעם נחום | 07.07.2013
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

חוסר ההתחשבות של המעשנים הוא בלתי נסבל. בשבוע שעבר חשקתי בכוס בירה צוננת ומרעננת, ונסעתי לבר הקרוב. כשפתחתי את הדלת, הופתעתי לגלות עננת עשן שכיסתה את רוב המקום. זה נראה ממש כמו סצנה מסרט - כשנכנסתי, שערי הפזור התבדר ברוח שלא הייתה אלא היה עשן סיגריות. היה עליי לגשש את דרכי באפלה המסרטנת, כדי למצוא מקום לשבת. כמובן שאחרי המקרה הזה לא חזרתי לשם. אני מעדיפה לחשוב שמקומות כאלו הם נדירים. 

 

לעומת זאת, שמחתי לגלות שבמועדון הבארבי בתל אביב יש מאבטחים, שמסתובבים בקהל וצדים מעשנים. הם נראים כמו כלבי פוינטר שמחשפים אחר עננות קטנות של עשן. מאוד מבדר לצפות בהם, בחורים גדולים ומאיימים שניגשים למישהו שזה עתה הדליק סיגריה, ולוחשים לו בטון מאיים ובמבטא רוסי שיכבה אותה. אני לא אשקר, יש בזה סיפוק. גם ככה המקום קטן ומחניק, להוסיף לו עשן סיגריות זה כבר מוגזם ואגואיסטי.
   
בשנת 1983 חוקק החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעשן. אבל מתברר, שרק בשנת 2007, 24 שנים אחרי שיצא, הוא באמת יושם. מקום בשם אוויטה בר, בתל אביב, נקנס בסכום של 3,100 ש"ח פיצויים על מעשן פסיבי שנכח במקום. באותה שנה הוגשה תביעה נגד רשת ארקפה על כך שאיפשרה ללקוחותיה לעשן בחוץ, בסניף של קניון רמת אביב. מאותו רגע העולם השתנה ללא היכר. מקומות נתבעו על ימין ועל שמאל, לקוחות פוצו, סיגריות נקטעו בעודן באיבן. זאת הייתה התקופה שהמודעות לנושא הזה, צפה על פני התקשורת. תור הזהב של הלא מעשנים, אם תרצו.

ל
אחד העובדים הדליק סיגריה במעלית, וגרם לפינוי כל הבניין בשל הפעלת גלאי העשן
תצלום לובי : sxc

בכל מקום היו סטיקרים עם הציורים של הקברים. "מעשן, מעשן, מעשן, ביישן". עישון פסיבי חדר למודעות שלנו. אנחנו הביישנים קלטנו שעלינו לצאת ולהילחם עבור הבריאות שלנו. אז לקחנו את הלפידים והקלשונים, ובנימוס רב ביקשנו ממעשנים במקומות ציבוריים שיכבו את הסיגריה. כמובן שאלו שמכבים את הסיגריה, חייבים לזרוק אותה על הרצפה ולזהם את הסביבה. אבל זה כבר נושא לטור אחר. אז המודעות לנושא עלתה יחד עם המחירים. על פי הערכות, בשנת 2012 עמדה צריכת הסיגריות הלאומית על כ-415 מיליון חפיסות, שזו ירידה של 2.7% לעומת 2011. המשמעות של המספר הפנומנלי הזה היא שמשקי הבית בישראל במהלך שנת 2012, הוציאו כ-7.1 מיליארד ש"ח על צריכת סיגריות. למי שרוצה, יש מחשבון הוצאה על סיגריות באינטרנט. 

 

מלבד מקומות בילוי, שחלקם כנראה לא מפנים את המסר, וצריך לקבל קנס של 10,000 ש"ח ולחילופין להיסגר לצמיתות, נכללים בחוק למניעת עישון גם מקומות עבודה. השורה התחתונה אומרת שקיים איסור מוחלט לעשן בכל אזור במשרד שלא הוגדר כאזור עישון. נשמע לגיטימי. אחרי הכל מי רוצה לשבת כל היום במשרד ולנשום אדי סיגריות. זו הקרבה קטנה למען טובת הכלל. אך שוב ישנם אנשים שסדר העדיפויות שלהם לוקה בחסר. רק השבוע הייתי בבניין משרדים שגלאי העשן החל לצפור, כי אחד העובדים לא היה יכול להתאפק עד שיגיע במעלית ללובי, ומשם לרחוב. לא, הוא היה חייב להדליק את הסיגריה בתוך הבניין, להפעיל את האזעקה ולשלוח את כל העובדים ליציאה מחשש שפרצה איפשהו שריפה. הרי זה עניין של חיים ומוות.
  
השימוש בסיגריות החל בסביבות המאה התשיעית. אם כן, אין סיבה לחשוב שהן ייעלמו בקרוב מן העולם. אך תור הזהב של הלא מעשנים עוד לא תם, ואין סיבה לא להיות אופטימיים. אחוז המעשנים צונח בכל שנה. אמנם באחוזים מעטים, אך זה עדיין עדיף על פני כלום. דייב בארי, הומוריסט, סופר ועיתונאי אמריקאי אמר פעם: "פופולריות הסיגריות הייתה מתרסקת בן לילה אם היה רשום על האריזה 'סיגריות מכילות שומן'". אולי כאן טמון הפתרון.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מסכימה
מאיה 07.09.2013
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©