הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מפונקים, נמאסתם
 
הכלכלן הפרובוקטיבי שלמה מעוז מביע את דעותיו הנחרצות בראיון ל"הזיקית": על האשכנזים שיצאו לרחובות בקיץ 2011, על מחירי הדיור שרק עלו מאז, על הצורך בפעולות דרסטיות כדי לשפר את הנגישות להשכלה גבוהה, ובעיקר על הגזענות שפוגעת בכל חלקה טובה
מאת יונתן אגרוקר | 19.09.2013
 

ל"הזיקית" דרושים עוד כתבים וצלמים. כל הפרטים : כאן

 

מיום היוולדי הרגשתי שייכות לחברה הישראלית. הייתי פטריוט ציוני, לעיתים כש"התקווה" מתנגנת באירועים חשובים אני מזיל דמעה, ובשלוש שנות שירותי הצבאי בחיל קרבי צעדתי בראש וחינכתי את חייליי כי טוב למות בעד ארצנו. אולם לאחר הראיון עם הכלכלן הבכיר, שלמה מעוז, שיניתי את השקפותיי ופקחתי את עיניי - לא זו המדינה לה פיללתי. גזענות, אפליה ומדינות אי השוויון בהסוואה מודרנית מציגים מציאות אחרת. מדינת ישראל זכתה בהרבה פירות משובחים, אבל רק שכבה אחת, השולטת, נהנית ממנה ושומרת עליה כעל בבת עינה.

 

את שלמה מעוז אין צורך בעצם להציג. הסקנדלים אליהם היה קשור בשנים האחרונות, והופעותיו התכופות בכלי התקשורת (במיוחד ב"לילה כלכלי" ערוץ 10). בכל זאת כדאי להזכיר שהוא יליד עיראק, מרצה ופרשן בתחום הכלכלה, שימש כדירקטור ב-15 חברות ציבוריות בישראל, כולל כעשר שנים בתפקיד הכלכלן הראשי בבית ההשקעות אקסלנס נשואה ממנו פוטר בן לילה בשל התבטאותו כי בית המשפט העליון סובל מנפוטיזם. הוא מדבר על המחאה החברתית ונזכר בהבדלים התהומיים בין היום לצעירותו, כשרצה להצטרף לפנתרים השחורים. "כשאנחנו יצאנו להפגין, השוטרים היו באים עם סוסים ואלות ושוברים לנו את הראש, אחרי יום אחד לא חזרתי לשם. למה אני צריך לסכן את החיים שלי, שישברו לי את הראש?". המזרחי מכה את המזרחים בהוראת השלטון הלבן, הוא טוען. ולכן, גם לגבי המחאה של קיץ 2011 היה צורך לחכות לאשכנזים שירצו להיאבק. עובדה: כשוויקי כנפו ניסתה - היא לא  הצליחה.

 

אבל הוא טוען שהמחאה החברתית לא השיגה את מטרתה. להפך, מאז המצב במדינה רק הידרדר. "היא הביאה לכך שעסקים נסגרים או מהגרים לחוץ לארץ". לדבריו, כתוצאה מעודף רגולציה ומניסיון לפייס את הרחוב ההשקעות בארץ יורדות, שיעור האבטלה עולה, ואנו צפויים לראות האטה כלכלית כבר ברבע הראשון של השנה. "הרחוב לא צריך לנהל את המדינה, אם הרחוב רוצה לנהל שילך לכנסת" הוא מציע. המחאה הייתה על בעיית הדיור, ולכן כדאי שנשאל את השאלה הפשוטה אם מאז התקרבנו או התרחקנו מהדירה? "המחאה הייתה על דיור, דיור ודיור. עכשיו אין דיור וגם עבודה לא תהיה".

 

נושא נוסף בו עסקה המחאה היה הריכוזיות, ופה משתמש הכלכלן בביטוי על ראש הגנב בוער הכובע. "מי שהכי ריכוזי זו הממשלה שיש לה את הריכוזיות הכי גדולה בחשמל, במים ובקרקע. אני בעד חוק הריכוזיות, אך האם עשו משהו בחוק הריכוזיות של קרקעות? האם עשו משהו בחוק הריכוזיות של אדריכלים שמצליחים לתת אישור לתוכניות בנייה בערים? האם אישורי הבנייה עלו? במקום עודף הרדיפה, הבולשביזם והפופוליזם כלפי הטייקונים, כדאי שהממשלה תתקן את העיוותים והריכוזיות אצלה". לטענתו, צריך להוריד את מחירי הדיור והקרקע ולפטר מהנדסים שלא מאשרים תכניות בנייה. מצד שני אנשים צריכים לצאת לחפש עבודה ולא להתפנק. בשלב הזה הוא מפנה אצבע מאשימה גם כלפי אלו שיצאו לרחובות "חלק גדול הוא אנשים מפונקים, השכבה השלטת שמאבדת את ההגמוניה".

מעוז: "הרחוב לא צריך לנהל את המדינה, אם הרחוב רוצה לנהל  - שילך לכנסת"
 תצלום: מורן חלפון, רוטשילד 2011

לדבריו, מחירי הדיור הלא שפויים הם תוצאה של מדיניות הממשלה בה המדינה, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל וקרן קיימת, שולטת במלאי הקרקעות. השכבה השלטת לא מרפה מהקרקעות שהיא מחזיקה בהן ודואגת רק לאינטרסים של אנשים שקרובים אליה "שיש להם קרקעות או שנותנים להם קרקעות בהקצאה ולא באמצעות מכרז. יש לא מעט שטחים לאורך חוף הים, בקיבוצים, במושבים ובאזורים מסוימים, אבל אז מטילים את מלוא העומס על השכבה שדיברנו עליה".

 

הוא שולל בכל תוקף את הטענה כי אין כבר מקום לבנות במדינה. "לא חסר קרקע במדינת ישראל. אפשר לבנות לגובה, לשנות טאבו, לפטר מהנדסי עיר שמתמהמהים ולבנות יותר, אבל כל זמן שאין מספיק בנייה המחירים עולים ושכר הדירה יהיה גבוה. למרות שהנושא הזה בכותרות קרוב לשש שנים יש פה אימפוטנטיות של הממשלה שלא עושה דבר". לדעתו אין לממשלה שום עניין להוזיל את מחירי הדירות. הוא צופה כי רבים לא יוכלו להחזיק מעמד ויעזבו את הארץ. כיום יורדים מהארץ 5,000 איש מדי שנה. לפני המשבר הכלכלי העולמי ירדו 20,000. מעוז בטוח כי ברגע שתהיה התאוששות בכלכלה העולמית - גלי העזיבה הגבוהים יחזרו.

 

למרות שהכלכלן הבכיר סיים את התקופה הסטודנטיאלית שלו לפני המון שנים, הוא מזכיר שיש להילחם בעד השוויוניות בנגישות להשכלה. סטודנטים במכללות נאלצים לשלם פי שלושה ויותר מהלומדים באוניברסיטאות. הוא טוען כי זוהי אפליה, ומספר כי הבנים שלו משלמים פרוטות באוניברסיטה למרות שהם שייכים לשכבה החזקה יותר, בעוד ששכבות חלשות נאלצות לשלם סכומים גבוהים בהרבה, לעבוד וללמוד בעת ובעונה אחת. "כרגע יש אפליה לרעה כנגד הסטודנטים במכללות, וזה נובע מדברים היסטוריים שהשכבה השולטת מסרבת להרפות מאחיזתה, אותם אנשים ששולטים במועצה להשכלה גבוהה".

 

הוא גורס כי זהו המשך ישיר של  מגמה שהחלה מקום המדינה. הקבוצה המסוימת ששלטה אז במדינה בתחומים שונים כמו בזה של ההשכלה הגבוהה דואגת יותר לילדיה מאשר לאלו של אחרים. מעוז  מציע פתרון לאי השוויון בנגישות להשכלה על ידי חלוקה שווה של הכסף הציבורי. "לא מתפקידה של המדינה לתת סבסוד לאזרחים מסוימים ולאחרים לא. הממשלה צריכה לתת לכל אזרח קופון בשווי 18,000 לשנה, 54,000 לשלוש שנים שבאמצעותו הוא יוכל לרכוש השכלה איפה שהוא רוצה. רק אז יהיה ניתן להשוות במחירים בין האוניברסיטאות למכללות. אם הייתי סטודנט עכשיו, הייתי קודם כל מעלה למודעות את האפליה לרעה של הסטודנטים במכללה. דבר שני, הייתי מוציא קמפיין, ואז עושה הפגנות, עד כדי השבתה של כל המוסדות במדינה".

מעוז: "נראה לך שכשתשנה את השם, הסיכוי שלך למצוא עבודה יישאר שווה?"
תצלום מסך מ"הפנים האמיתיות של השד העדתי". אמנון לוי עם אחותו ואחיו

לאחרונה שודרה הסדרה הדוקומנטרית "הפנים האמיתיות של השד העדתי" של אמנון לוי שהתמקדה באפליה ותפסה כותרות רבות בתקשורת. ניתן היה לראות איך מתוכנית לתוכנית מצטיירת מציאות עגומה. המסקנה היא שהמציאות בשטח מושפעת מהאפליה העדתית והגזענות בחברה הישראלית חיה ובועטת. כשמעוז מתבקש להביע את עמדתו בנוגע ל"שד העדתי" טון הדיבור שלו  משתנה. "מי קבע שזה 'שד'? אני נראה לך כמו שד? אף פעם לא שמעתי שקוראים לפמיניזם ה'שד הפמיניסטי'. מי קבע שזה שד? אותם אנשים שאתה מקשיב להם? האם לכולם יש נגישות להון בצורה שווה? האם לכולם יש נגישות לבריאות? האם לכולם יש נגישות לחינוך? האם לכולם יש נגישות שווה לקרקעות או שרק לקיבוצים ולמושבים ולאלה ששדדו את חופי הים? זה מה שצריך לשאול".

 

בשורה התחתונה, האם יש אפליה וגזענות או לא? "סטודנטים צריכים לדעת שהם שקופים. כשאתה חושף איפה אתה גר, את שם המשפחה שלך, בין אם הוא אשכנזי או מזרחי, את המין שלך ומאיזה עדה אתה, ערבי, דרוזי או אתיופי, האם כל אלו לא ישפיעו על קבלתך לעבודה? האם נראה לך שכשתשנה את השם אז הסיכוי שלך למצוא עבודה יישאר שווה? כן או לא?". הנושא הזה, רואים, מרתיח את דמו כל פעם מחדש. ומה עושה הממשלה לצמצום האפליה העדתית? לדבריו, "מדיניות הממשלה לא קובעת. זה סוסייטי, החברה הישראלית עדיין גזענית. וצריך לבער את נגע הגזענות. כל אדם שמתגלה כגזען צריך מיד לפטר אותו.

 

מדינת ישראל היא גזענית, ואנשים שקוראים רק כותרות תורמים לגזענות על ידי כך שהם מסיטים את הנושא לדברים שוליים. במקום לטפל בנושא הקרקע, נגישות לעבודה ולבריאות". לטענתו הגזענות מגיעה מהשכבה השלטת שלא רוצה שההגמוניה תשתנה, הגזענות מתחילה בבית המשפט העליון שהוא ברובו של אשכנזים. הוא בית משפט של לבנים, שאומרים שאין גזענות". מדינת ישראל היא במקום הראשון בהעסקת עובדי קבלן במערב. סטודנטים רבים עובדים במהלך התואר כעובדי קבלן. מעוז גורס כי אין שחור ולבן. צריך גם אחוז מסוים של עובדי קבלן. "כשלא היו עובדי קבלן אנשים לא רצו לעבוד, לא הייתה להם מוטיבציה, אבל הייתה להם קביעות, ואי אפשר היה לפטר אותם.

 

מצד שני, יש עובדים חרוצים שמגיע להם, לאחר כמה שנים, להיות עובדים מן המניין". לדעתו, המדינה הלכה יותר מדי רחוק עם עובדי הקבלן ועכשיו היא נסוגה. וטוב שכך. "אם לא יהיו בכלל עובדי קבלן זה גם לא טוב. יש עבודות זמניות, ארעיות לפרויקטים, ואני לא רוצה שהבולשביקים של שנות ה-50, המפא"יניקים, יחזרו. העוול הכי גדול שהיה במדינת ישראל בתקופה של המפא"יניקים שלא היו עובדי קבלן. שהם עשקו את המדינה, גנבו את הקרקעות, המים, ההשכלה, המשרות וגנבו את הדעת". הוא עוצר לרגע ומפציר בי לכתוב במדויק כל מה שהוא אומר "כדי שלא נחזור לתקופת מפא"י שעשתה הרבה אבל דפקה חלק גדול מהאוכלוסיה בשם הצדק, כאילו צדק. מי שעובד יפה וכו' אני אקבל אותו לעבודה, אבל לבטל לחלוטין את עובדי הקבלן זה לא מקובל עליי. איפה שיבטלו לחלוטין את עובדי הקבלן - תצוף תופעה של אנשים שלא רוצים לעבוד. מצד שני לא לתת לאנשים זכויות זה גם לא מקובל. כמו שאמרתי, אין שחור ולבן".

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
4 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. צודק 100%
גל וענונו 19.09.2013
 
 
2. שחיתות
יוסי 20.09.2013
 
 
3. מדויק ונכון
עידן ס 20.09.2013
 
 
4. מלך
ליבי מקרוב 27.04.2014
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©