הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היה שלום וולט, אתגעגע
 
לירן עבדי צפה בפרק האחרון של "שובר שורות" ומתקשה להיפרד. החוויה הזאת תלווה אותו לפחות עד סדרת הדרמה הבאה שתיצור מסע רגשי כל כך משובח
מאת לירן עבדי | 05.10.2013
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

זהו, זה נגמר. הפרק האחרון של "שובר שורות" ששודר השבוע, סימן את סופה של התמכרות קשה אותה מעולם לא צפיתי. וזה לא שביקשתי להפסיק מתישהו, אבל מתברר שגם לתמרונים העלילתיים המסועפים ביותר יש סוף. פרק מספר 62 בסדרת הדרמה עטורת השבחים והתארים לא גרר את הגופה, וסיפק לצופיו את רגעי השיא הגדולים ביותר שנראו אי פעם על מסך הטלוויזיה. בזמן שניתוחים, ביקורות ושאר ספקולציות עוד יתעוררו משאריות הפרק והעונות הקודמות, אודה לכל מי שבזכותו צפיתי בדבר הנפלא הזה.

 

תודה לסקיילר, בגילומה של אנה גאן המפתיעה, שחידשה לי עד כמה אני יכול לשנוא דמות פיקטיבית. עד הרגע האחרון, אשתו של גיבור הסדרה הייתה נחושה בדעתה להפיל את הגאון הרשע לו נישאה, גם אם זה יעלה להם בפירוק המשפחה. וולטר ווייט מעולם לא הרים עליה יד, אבל ההתעללות המנטלית שעברה סקיילר, לא נופלת מאלפי מלקות יומיות. טקס האמי שהתרחש בשבוע שעבר, הספיק לספוג גינויים ממיטב המבקרים אודות הבחירה בשחקן הדרמה הטוב ביותר, כשפסח על גיבורי הסדרה. לפחות בקטגוריה אחת חברי האקדמיה עשו צדק, והעניקו לגאן את פרס שחקנית המשנה בדרמה. וכמה שזה הגיע לה.

 

תודה להאנק, בגילומו של דין נוריס, שהראה לנו שליחות מהי. הוא העדיף להיקרא הסוכן שניידר רגע לפני שעבר לעולם המוסר, אליו הפרוטגוניסט לעולם לא יגיע. או שהוא היה בכלל האנטגוניסט בסיפור? את הטשטוש שבין הנכון לשגוי יוצרי הסדרה התמידו להשאיר באוויר. הם הציגו איש חוק מורכב, שלא בוחל בשום אמצעים כדי להשיג את מטרותיו הצדקניות, גם במחיר חייו. וולטר ביקש ממנו לנקוט במשנה זהירות אבל האנק מעולם לא הקשיב, גם כשהובן לו שהייזנברג הוא לא מישהו שכדאי להתעסק איתו. האלטר אגו של וויט למד בדרך הקשה, מה קורה כשכוח בלתי ניתן לעצירה פוגש עצם שלא ניתן להזזה.

סופה של התמכרות קשה. Sapan, Paul, Gilligan, Cranston and Collier
תצלום : Thomas Attila Lewis. תצלום לובי: Gage skidmore

תודה לסול, הלא הוא בוב אודנקירק, עורך הדין הססגוני והממולח. שיטותיו המצועצעות להציל מידי החוק את עצמו, את וולט ושאר לקוחותיו אף פעם לא אכזבו. גם כשהקשר בינו לבין וולט כבר מזמן לא התבסס על יחסי לקוח ומספק שירות, הם מעולם לא עלו על שרטון, וסול המשיך לשמור ולהגן עליו. גם אם וויט כפה עליו את מרותו לא פעם במהלך העונות, לא רק הפחד על חייו ליוו את סול בנסיונו להוביל את וויט לישועה כלשהי. אחרי צפייה בשני הפרקים האחרונים לעונה, אפשר להגיד שהוא גם הצליח במידה מסוימת. לשמחת המעריצים, הצופים לא נפרדים סופית מסול, וכבר עכשיו עובדים על ספין אוף, שיעסוק בחייה של הדמות טרם פגישתה עם וויט. לצד הבימוי והכתיבה של יוצרי "שובר שורות", בטוח שזה יהיה מעניין.

 

תודה למייק וגאס, ג'ונתן באנקס וג'יאנקרלו אספוזיטו, שהראו לי איך אפשר לנהל אימפריית סמים בלי לאבד נימוסים והליכות. דייקנות, קפדנות, מוסר עבודה ומסירות חסרת פשרות לעסק הסמים המשגשג, גרמו לנו להשתאות ברצינות כה גדולה לגבי מקום עבודה כל כך מפוקפק ובלתי חוקי. על הדרך, יוצרי הסדרה תיארו מהו קפיטליזם אמריקאי ששומר על 96% טוהר, ולא מפסיד שום דולר שאפשר להרוויח. כי כל אמריקאי אמיתי יודע שמאחורי כל הכנסה עומדת הכנסה גדולה עוד יותר. תשאלו את הייזנברג.

 

תודה לג'סי פינקמן, אהרון פול המרגש, שבשורת איוב אצלו זה עוד יום רגיל במשרד. הבחור הצעיר עבר אינסוף מהפכות בשנתיים עלילתיות, וכך זכינו במוטציה סבוכה ברגשות שהתעוותה אל מול עינינו. סגנון הדיבור וגם הלבוש שלו השתנו, וככל שהעונות עברו, התנהגותו הפכה לבוגרת ומנוסה יותר. פני המלאך המתוקות של פינקמן עברו טרנספורמציה מרתקת, והתחלפו לאורך העונות בתווי פנים נטולות שמחת חיים, שמשדרות בעיקר דיכאון עמוק של אדם המתחנן לשחזר את חייו. אחרי שכבר קיבל שני פרסי אמי בזכות תפקידו בסדרה, אין ספק שמפול המוכשר עוד נזכה בעתיד להופעות בלתי נשכחות נוספות.

 

תודה לווינס גיליגן, היוצר הגאון והמוכשר שעומד מאחורי יצירת חייו הגדולה ביותר, כנראה. המסע המטלטל שהוא ברא, העמיד מולנו מראה ששנאנו להביט בהשתקפות שלה. לפני שבוע, בראיון בטלוויזיה לקונאן אובריין, הבמאי סיפר שבבניית הדמות של ווייט הוא בחן עד כמה הצופים ימשיכו להעריץ אדם, למרות הדברים שהוא עושה, ואנחנו הצופים אף פעם לא אכזבנו. סגדנו לאיש שמחסל דמויות על ימין ועל שמאל, ממיס גופות כשצריך להעלים "ראיות" ומפעיל מניפולציות מתקדמות כדי להשאיר את הראש מעל למים, ולהימלט מידי החוק כל פעם מחדש. אהבנו את זה, כי רצינו שהוא ינצח, גם כשזה אומר שצריך לחסל ילד שתעה במדבר רק כי הוא ראה יותר מדי. העיקר שוולט ינצח.

 

תודה אחרונה מגיעה לשחקן בראיין קרנסטון. וולטר ווייט אומיסטר וויט והייזנברג האגדי. הדמות החזקה והמורכבת ביותר שהופיעה על מסך הטלוויזיה הראתה בכל פרק כיצד אדם יכול להשתנות מהקצה אל הקצה, ולאו דווקא במובן הטוב. כל עונה חידדה את תכונותיו, ותיארה בפניי מה אגו יכול לעשות לאדם שלא פוזל למשפחה או לערכים שלו מדי פעם. הפרק האחרון הביא את הכפרה אליה הצופים המתינו בתאוות בצע, שמזכירה את תאבונו של וויט לכסף ועוצמה. שום מסלול חיים דומה לא היה מסתיים בטוב. לכן, מותו היה קשה מנשוא אך צפוי באותה מידה. רצינו שהוא ימות כמו שרצינו שהוא יחיה, והייזנברג כמו הייזנברג, מת היכן שהרגיש הכי חי בעולם. היה שלום וולט, אתגעגע.

 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. יצירת מופת!!
מורן ברגמן 14.11.2013
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©