הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שקט חדש
 
טיול של חודש במזרח הרחוק מטלטל את עולמו של יונתן אגרוקר. הוא איבד עניין באקטואליה לה היה מכור, ומוצא את טעם החיים בלעדיה. וכן, גם הוא סקרן לדעת כמה זמן זה יחזיק
מאת יונתן אגרוקר | 08.11.2013
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

לפני שבועיים חזרתי מחופשה של חודש במזרח הרחוק, שכללה ניתוק מוחלט מההווי הישראלי ומאמצעי התקשורת הישראלים. החופשה הזו גרמה לי לבחון עד כמה באמת חייב לצרוך תקשורת. מעבר לפלאפל, לחומוס ולביטוי הנדוש ש"הכול עשר" - ישראלי בעיניי זה מי שחייו עמוסים מבוקר ועד ליל ברצף אירועים, ותשדירי החדשות והעיתונים מהווים חלק בלתי נפרד מהם. אלה צצים בכל מקום וכל כך חשוב להתעדכן בהם, עד כדי הפיכתם לשגרה של מתח ולחץ תמידי. המצב הביטחוני, ההצצה בחייו של האחר ומקרי הזוועה הנוראיים שמתרחשים ממטולה ועד אילת, נותנים לאזרח הישראלי משהו ייחודי שאין בשום מקום אחר. יש שיאמרו שכך החיים הופכים למעניינים יותר ויש שיטענו כי מדובר בפגיעה בשקט הנפשי.

 

כסטודנט לתקשורת וכמי ששואף להוביל לשינוי חברתי, אני מוצא לנכון להיות מעורה בנושאים המרכזיים העולים לסדר היום. "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" מונחים באופן קבוע אצלי בתיק ואת "הארץ" אני נוהג לקרוא פעם בשבוע בספריית המכללה. הקינוח עבורי הוא שיטוט יומי ב"דה מרקר" והצצה במיטב הכתבות שמציפות את עמוד הפייסבוק שלי וממלאים את יומי במנה גדושה של אקטואליה. אך ההתעסקות התמידית בנושא גורמת לי לעצבנות ותסכול, בעיקר בנושאים הכלכליים. חוסר השוויון והצדק בחלוקת המשאבים במדינה, הגזענות והאפליה הם נושאים הקרובים לליבי, שלרוב פוגעים בשמחת החיים שלי.

 

הדיונים האקטואליים שעולים מהכתבות הללו גולשים לדיונים בין החברים בשכונה, ממשיכים לאלה שחולקים עמי את ספסל הלימודים, ולא נגמרים גם במשמרת הלילה בעבודה. חבר אחד שמח על הדיון המעמיק ומסביר שאינו יודע עד לאן המדינה עוד יכולה להידרדר, וחבר אחר כלל לא מבין מה הטעם בשיחות המעמיקות הללו. בסופו של יום, העובדה שאני מעורה במה שקורה בעיתונים ובמהדורות החדשות שואבת ממני יותר מדי אנרגיה המוקדשת לצפייה, מחשבות שליליות והתעסקות בלתי פוסקת.

בשעה 20:00 אני מקפיד שלא להיות נוכח בסלון ביתי
תצלום: כותרת המהדורה המרכזית. תצלום לובי: עיתונים של היום

ואם נחזור לטיול, אז בימים הראשונים במזרח הרחוק לא מצאתי זמן להיכנס לאינטרנט ולהתעדכן, כשההתלהבות מהמדינה החדשה והרצון להספיק כמה שיותר בעטו את המחשבות השליליות החוצה. אך ככל שעברו הימים, מצאתי את עצמי עם יותר זמן פנוי. פתאום האינטרנט היה זמין לי בכל עת, אבל העדפתי לשבת על שפת הים, לבהות בעננים, לחשוב על דברים שלא ברומו של עולם ופשוט ליהנות מהשלווה והרוגע ולהתעסק רק בעצמי. מצד אחד, חשבתי שיש דברים שאי אפשר לשנות במדינה או שלוקח הרבה זמן לעשות זאת. מצד שני, החיים במדינה אחרת גרמו לי לתהות עד כמה זה נכון להתעסק בקונכייה שנקראת "הנושאים החברתיים והכלכליים במדינת ישראל". 

 

במזרח, עולם שלם נגלה לפניי וראיתי את הדברים מנקודת מבט אחרת. שגרת חיי עברה טלטלה רצינית. מיום ליום מעטו מחשבות טורדניות להיכנס למוחי, ואט אט חשתי בהנאה שמציפה אותי. הרגשתי שאכן מתרחשים הרבה מאוד דברים שנוגעים לנו, ואף יכולים לעניין, אך ההתנתקות מהם מוציאה שמחת חיים אחרת. אין לי כרגע דרך להוכיח זאת, אך ההרגשה שחדרה לתוכי הייתה שאני כבר לא מקבל מידע רווי אינטרסים. אין בלבול בתהליך קבלת ההחלטות שלי, וכעת אני עושה מה שטוב לי באמת ומשרת אותי. התנתקתי מהתקשורת והתחלתי לחשוב באופן צלול וברור יותר על ההחלטות החשובות שלקחתי ואני עתיד לקחת בחיי, וצלילות הדעת והפשטות חזרו למקום הראוי להם.

 

לפני שבועיים חזרתי לארץ ומאז לא פתחתי עיתון. בשעה 20:00 אני מקפיד שלא להיות נוכח בסלון ביתי ואתרי האינטרנט היחידים שעולים במחשב קשורים ללימודים או לספורט, וכך נוח לי. הבעיה היא שנהייתי אדיש לעוולות החברתיות - הן פחות מפריעות לי ואני כמעט שלא מנסה לשנות או להשפיע. אולי זו תופעה זמנית, ימים יגידו. ידוע שאת טבע האדם קשה לשנות בגיל הזה, ולכן גם אם אסרב ואמשיך להעלים עין, ישנה מציאות ישראלית והיא חזקה יותר מהכול.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
3 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אדיר
יוסי 10.11.2013
 
 
2. יפה כתבת;-)
אסתר 10.11.2013
 
 
3. עד הטיול הבא!
שגיא 01.02.2014
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©