הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תלמדו להתקייץ
 
אחרי שברח לקיץ הברזילאי עם גלישה ואננס וסמבה, שגיא פלדמן יאכל הפעם את החורף הזה כאן, כשלגופו דובון אכפת לי. אז עכשיו הוא מנסה בהצלחה חלקית להתחמם לאור הזיכרונות
מאת שגיא פלדמן | 14.12.2013
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

ברגע שמשנים את השעון לשעון חורף המשפט שמיד יוצא מפי הוא "יש, הרווחנו שעה" ועל השפתיים מיד נמתח חיוכון שמגיע מכל הלב, אך עם הרבה כאב. כשהחורף בא, ניתן להרגיש זאת מיד: קמים בבוקר בשעה הרגילה, אך העייפות מאיימת לנצח אותנו והמאבק של היציאה מהפוך גובה מחיר כבד. הבגדים הקצרים שמטפסים למעלה בארון עד לעונה הבאה, והדוד שצריך לתמרן את התפעול שלו כדי לקבל את המקלחת האידיאלית בסוף יום מפרך.


רבים אומרים שהם אנשים של קיץ, אבל בינינו - בן אדם של קיץ זה לא אחד שהולך כל יום לים, מכור למלבי או לא סובל את החורף. אלא זה משהו שנולדים איתו, שמושרש אצלנו עוד מהיותנו תינוקות. כשכבר באולטרא סאונד רואים אותך עם גלשן ומשקפי שמש מדמיין דולפינים. בחורף השמש מסיימת את עבודתה לקראת רבע לחמש ולא משנה לאן נלך. הכי מבאס זה להתחיל משהו באור יום ולסיים אותו כשחשוך. בתור אחד שעובד במלצרות אני יודע זאת טוב מאוד, כי החלומות שלי נעים בין שתיית סחלב חם עם חלב קוקוס וקינמון לשתיית סיידר חם עם יין. ואפילו שהחורף תורם להגדלת המומחיות שלי בהכנת  מרקים (כמו מרק בטטה עם נגיעות של שמנת ומרינדת תרד שלא גובלת במאמץ או מרק בצל מוקרם שבשבילי כבר מזמן פאסה) אין באמת משהו שמפצה על קרן שמש חמה ומלטפת.


חוק מרפי תמיד יתפוס אותנו בגשם. כשבחוץ 12 מעלות או "קריר אך נעים" כמו שדני רופ החזאי הלאומי אומר, המטר יתפוס אותך שתי דקות אחרי שיצאת. אז אתה יודע שאלוהי המרפי עמך, בתוספת מנה מכובדת של מקלחת מקפיאה. ישנם המכנים את הגשמים "גשמי ברכה" אך אני ממש לא חקלאי והדבר האחרון שמדאיג אותי זה מצב המים במדינה. החורף הקודם היה בשבילי תקופה זורחת, משום שברחתי מהארץ בעיתוי המושלם. אני מאוד אוהב את ישראל אבל כל אדם שתשאלו היכן הוא מעדיף לבלות את החורף כאן או בברזיל, לא יניד עפעף ויבחר, כמוני. 

כבר באולטרא סאונד רואים אותך עם גלשן ומשקפי שמש מדמיין דולפינים
תצלום: זהר שעוני. תצלום לובי: ירדן סגל

סגרתי דיל עם החורף שנתראה בשנה הבאה, ונפרדנו כידידים. בזמן שאני חוויתי את אוסף חוויות הקיץ העשיר ביותר בחיי - שכלל ארוחות בוקר מפוצצות בפירות טרופיים, אסאי לקינוח (שכמו הבננה שאומרים עליה שהיא פצצת אנרגיה צהובה, הוא דומה יותר לכור אטומי שלא מפסיק להתעשר באנרגיה) ימים שטופי שמש מלאים בגלישה, שגרמו לי בתור פולני לשנות את הצבע ממש כמו זיקית, ואיך אפשר בלי סמבה מקומית לסגירת ערב מוצלח.

 

שלא לדבר על שעות שלמות של חוסר מעש תוך כדי התבוננות בשקיעה מרהיבה רוקנו אותי מכל מחשבה אך הזכירו לי לא מעט את חבריי בארץ - כמה שהם סובלים כרגע. הים, שהוא לי כמו אוויר לנשימה נלקח מהם לכמה חודשים, סשן המטקות השבועי ייאלץ לחכות ובירה צוננת היא מושג שבכלל לא קיים אצלם בחורף. הם ייאלצו להסתפק בכוס תה עם לימון ולהסתכל בתמונות שלי קורן ומבלה גם בשבילם. אחרי הכל, בשביל מה יש חברים.

 

החורף אף פעם לא קרץ לי. אני בן אדם של קיץ בכל מהותי, מכף רגל ועד ראש, במובן הפיזי והנפשי. אני חם, חייכן ואוהב. יש בקיץ משהו שמוציא ממני את הטוב ביותר: אנרגיות של שיא וכוח שלא נגמר. מעין ילדותיות כזאת שאין לה סוף, טירוף חושים. לכן גם בחורף אני נשאר בן אדם של קיץ, רק עם כיסוי מסוקס של דובון אכפת לי. אף פעם לא הבנתי את האנשים שאומרים שהם כל כך אוהבים את החורף ומחכים לו. הרי יש בו משהו כל כך מדכא. אני לא מבין גם את אלו שמחפשים בן\בת זוג לחורף. בסתיו אתם משחררים אותם לתקופת המתנה? יש אפשרות להארכה? נשאר לי רק לאחל לכל אוהבי החורף ללמוד להתקייץ. כי זה מה שאני הולך לעשות. או לפחות לנסות.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כתיבה מדהימה
ניר ליבושור 19.12.2013
 
 
2. אחלה טור!
יונתן 28.01.2014
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©