הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קשה להחליט
 
דנה שטרן מספרת על הקושי להיזרק מהלימודים לעולם העבודה. על הבחירות הלא פשוטות, ועל ההשלכות שיש להן לטווח ארוך. כי החיים, מה לעשות, לא מה שחשבנו
מאת דנה שטרן | 05.01.2014
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

בעוד חודשיים אני נדרשת כסטודנטית למשפטים, למצוא התמחות. התחרות והמירוץ להתמחות די מזכירים את המירוץ לחיים. כאילו כל המשך התעסוקה שלי מונח על הכף והבחירה היא גורלית. לא פלא שמתחילות לצמוח לי שערות לבנות ואני מרגישה אבודה. כבר שנתיים אני מחכה לשנה האחרונה, להפסיק להיות הסטודנטית הענייה שכל הזמן לחוצה מהעבודה או מהמבחן הבא שלה. אבל עכשיו, כשהרגע כמעט מגיע, וצריך לקבל החלטות חשובות אני מבינה שזה לא כזה מזהיר לצאת לחיים האמיתיים.

 

אומרים שהם מתחילים אחרי השירות הצבאי, אבל בעצם זה קורה רק אחרי הלימודים. כשהמסגרת שהייתי בה שלוש שנים מסתיימת, ואני צריכה לעבור מראיון לראיון, ובחינות הקבלה לא מסתכמות ביציבות היד שמחזיקה מגש. זה הרגע בו עשיתי  חשבון נפש ושאלתי את עצמי, אם באמת השקעתי בלימודים או בזבזתי את הזמן והתעוררתי מאוחר מדי, אחרי כולם. בשנה השנייה ללימודים, כשרוצים להתקבל לקורסים וקליניקות, צריך המלצות מהשנה הראשונה, ולמי שלקח זמן להבין מה קורה סביבו פספס את הגל, ונשאר מאחור.  כדי להמשיך להתקדם כמו כולם מנסים למצוא עבודה בתחום שתספק לך  ידע, וכמובן שתוסיף שורה במסמך שמייצג אותך, קורות החיים. אך גם העבודה דורשת ניסיון, ואם איש לא זורק לנו קצה חוט - מאיפה נתחיל לרכוש ניסיון? איך נוכיח מה אנחנו שווים?

 

הלחץ ממשיך גם בקורס הכנה להתמחות בו מדגישים בכל דקה את התחרות בין הסטודנטים. הרי במדינה שלנו מספר עורכי הדין ביחס לאוכלוסייה הוא הגבוה ביותר ועל כל משרת התמחות מתמודדים עשרות, אם לא מאות, סטודנטים כמוני. כדי לוודא שאישאר לחוצה מבהירים היטב שהתחום בו אבחר הוא זה שילווה אותי לאורך כל החיים. לא פחות. במידה שאתמחה בדיני משפחה לא יקבלו אותי בהמשך למשרד פלילי. גם אם הבנתי רק במהלך העבודה, שלעסוק בענייני גירושים לא מובילים אותי למימוש עצמי, והעבודה עם עבריינים דווקא כן - הסיכויים שאצליח לשנות כיוון קרובים לאלו שאראלה ממפעל הפיס תתקשר.

אנחנו ממהרים להתחיל ללמוד בלי לדעת בוודאות שזה מה שאנחנו רוצים
תצלומים: SXC

לא ניתן להתעלם מכך שהמקצועות שאנחנו אוהבים הם אלו בהם המרצה אהוב עלינו. הוא עושה את מירב הקורס, הופך אותו ממשעמם למעניין, משיעור שמבריזים ממנו לכזה שתופסים בו מקום כבר בהפסקה. אך רבים לא יודעים שהלימודים הם לא החיים האמיתיים, ולא מסמלים את מה שמתרחש בפועל. לא כולנו נחשפים לפרקטיקה האמיתית, וכשמגיעים להתמחות מגלים עולם שונה לגמרי, תחום שלא בהכרח מעניין או מספק אותנו, אבל לא נותרה ברירה, וכל עוד אנחנו לא מחליפים מקצוע נישאר איתו כל החיים.

 

ההליך הזה קיים לא רק במשפטים אלא מתחיל כבר מהחינוך בילדות  וממשיך בתיכון כשצריך לבחור מגמה בטענה שהיא תלווה אותנו גם באוניברסיטה. לאחר מכן, בסיום השירות הצבאי מרחפת השאלה "מה אתם הולכים ללמוד?". בשנים האחרונות, הגל של טיול לאחר השירות הצבאי תפס תאוצה ושכחנו שבעבר הרימו גבה על טיולים מסוג זה. אמרו שהם לסטלנים ושאלו אם לא חבל לבזבז שנה. כיום אלו הסיבות שגורמות לנו לתהות כשמישהו פורש בשנה השלישית ללימודים או מאריך את הטיול שלו ומחליט ללמוד רק בהמשך. אנשים אלו נתפסים לנו כוותרנים לטובת תענוגות החיים, כחסרי יציבות, כשבעצם ייתכן שהם אלו שחיים נכון ולא אנחנו.

 

אנחנו ממהרים להתחיל ללמוד בלי לדעת בוודאות שזה מה שאנחנו רוצים, בלי שנתנסה בדברים מסוימים, כולל קורס או שניים. במידה שהצלחנו לבחור אבל לא התקבלנו, רובנו מרים ידיים מהר, הרי לא נרצה לשרוף עוד שנה על פסיכומטרי, שיפור בגרויות או מבחני קבלה חדשים אלא נלך ללמוד תואר כללי שלטעמי מבזבז את המשך החיים. זה לא מתבטא בסוג התואר אלא בוויתור לעסוק במשהו שאוהבים.

 

בסקרים שנערכו על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה וחברת "פאנלס" עולה כי המקצועות הנחשקים ביותר הם רפואה, הייטק, עריכת דין, הנדסה וטייס -  לא מתוך אהבה למקצוע אלא מתוך רצון לספק את ההורים ולעבוד בעיסוק שמסווג כמכובד.  אסור לנו לוותר על הסיפוק העצמי, ללמוד רק מתוך תאווה לכסף ולהיות מקובעים להחלטות שיובילו אותנו לקום כל בוקר ממורמרים לעבודה. אנחנו חייבים להעז ולזכור שאף פעם לא מאוחר מדי לחלום ולשנות, כי בסך הכל המטרה לא חשובה אם לא נהנים מהדרך.

 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. דנה, אהבתי מאוד את הטור
מורן ברגמן 07.01.2014
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©