הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
Carpe Diem
 
בוקר בוקר ניהל שגיא פלדמן מלחמה עם העייפות והרצון לחזור ולישון, עד שביום אחד הכול השתנה
מאת שגיא פלדמן | 08.02.2014
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

פתיחת יום באופן מיטבי זה בר הישג? אני לא מנסה להיות פילוסוף או קואצ'ר אלא לשתף בבוקר שגרם לי להבין שאני לא חייב לתכנן את הטיסה הבאה, כדי לפתוח את היום בעודי יושב רגל על רגל. "יום רביעי, ארבע פעמים כי טוב" פרק כ"ג פס' ב' מאת שגיא פלדמן. בדומה לכל בוקר שיגרתי פקחתי את עיניי, כשעין שמאל נלחמה עם הימנית מי תיפתח קודם. מלחמת העייפות בשיאה, והפועלים בבניין הסמוך לא עשו עמי חסד והתחרו כנראה בהטלת פטיש למרחק תוך כדי קריאות עידוד נלהבות.

 

איזה בוקר מחורבן - זו המחשבה היחידה שעלתה לי בראש. רק רציתי לחזור לישון, אך יום הסידורים, חלק בלתי ניפרד מהשגרה, מנע ממני לעשות זאת. יום סידורים - איזה ביטוי מגוחך. כנראה הזדקנתי אם תיארתי אותו כך. נשכבתי בסלון והחלטתי להמשיך בשלווה סטואית. האזנתי לשיר הנוסטלגי Top Of The World של להקת ה-Carpenters שמזכיר לי בקרים מלאי אנרגיות ובאותו רגע החדיר בי ניצוצות של תקווה ליום מוצלח.

 

ברגע אחד הבוקר התהפך על כנו. גווני האפור שידרגו את צבעם, וההחלטה לקחת את היום בקצב איטי גרמה לי להרגיש שיש לי את כל הזמן בעולם. לרגעים ספורים עטיתי את סינר הסופר נני ובפרץ של יצירתיות הכנתי ארוחת בוקר מפנקת שלא תבייש את מסעדת בנדיקט אך עלותה מזכירה יותר את המחירים ב-Cofix. כשהקפה, כמובן, על חשבון הבית.

ארוחה שלא תבייש את "בנדיקט" אך עלותה מזכירה יותר את המחירים ב-Cofix
תצלומים: SXC

 רגל על רגל, קרני השמש מפיצות אור בסלון, ארוחת בוקר ערבה לחך, והמוסיקה הלטינית ברקע, בקצב של אושר, מיטיבה עימי, פשוט תענוג. אז החיים לא ישתנו בגלל בוקר אחד וההחלטה להפסיק את המרדף האינסופי אחר הזמן היא אכן לא קלה לרובנו, אך כדאי ליהנות מהדברים הקטנים: הקפה של הבוקר בצמוד לעיתון שקוראים מהסוף להתחלה, מקלחת מפנקת בלי לשכוח לשיר כאילו אתה מופיע בקיסריה (רק בלי לצפות למחיאות כפיים מהפנטן או ה-Head And Shoulders) מוסיקה טובה לעמקי הנשמה או חיוך טיפשי למראה שמביע אהבה עצמית.

 

זו לא עובדה מדעית שהזמן בבוקר עובר מהר יותר, אבל מעטים יתווכחו איתי על כך. אנשים רבים מתכננים תוכניות מבעוד מועד וקמים לבקרים שגרתיים, לעבודה הקבועה, ללימודים, לפגישות עסקים או אפילו לדברים מהנים יותר כמו טיול או טיסה, ומרגישים כפופים לאדון הזמן שממלחיץ אותם וגורם להם לרוץ לכל מקום כמו סוסים עם רטייה.

 

האם ביצוע פעולות קבועות ובנאליות בלחץ זה דבר רע? הייתכן כי כחברה אנחנו מייחסים לזמן חשיבות גבוהה מערכו? לא ניתן לענות באופן חד משמעי על שאלות אלו. מצד אחד ישנם אנשים שהשגרה מטיבה עמם, ומהצד השני עומדים מחפשי הריגושים, כמוני, שמסתובבים עם חכה דמיונית שתופסת ריגושים 24 שעות. זמן הוא ללא ספק בעל ערך אך מנה של פרופורציה בפתיחת היום היא נוסחה לזינוק מוצלח. אותי לימדו שהזמן לא עוצר, אז עד שיקום האיינשטיין הבא שימצא את הסוד להשהייתו או לפחות יוסיף שעה נוספת ביממה, תיזכרו שמצפן הזמן בידיכם ובכדי לחיות את הרגע עליכם לבחור צפון  משלכם.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
12 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. ממש אהבתי...
טובי 09.02.2014
 
 
2. אין עלייך שגיא !!!
טל בללי 09.02.2014
 
 
3. טור יפייפה!
רון פלד 09.02.2014
 
 
4. :)
נטלי 09.02.2014
 
 
5. מרענן
בורווז 09.02.2014
 
 
6. מדהים
שני 09.02.2014
 
 
7. אחלה כתבה!
Twek 09.02.2014
 
 
8. מהמם!
עמית לוי 09.02.2014
 
 
9. מיוחד שונה ויפה!
ניר ליבושור 09.02.2014
 
 
10. תודה !
שגיא פלדמן 09.02.2014
 
 
11. כמו צנחן שיודע לפתוח מצנח בדיוק בזמן-באת לי עם זה, מתי ספר?!
טוטו 12.02.2014
 
 
12. כמה שזה שגיא !!!
zusha 14.02.2014
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©