הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אז סיננתי
 
מרי רבין התנתקה לשבוע מהוואטסאפ, קצת השתעממה מהשקט, ובסוף ספרה את הדקות עד תום הצום
מאת מרי רבין | 14.04.2014
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

אני רוצה לפתוח  בכמה תודות. קודם כל לחברתי הטובה, שכשהתייעצתי איתה על איזו התמכרות כדאי לי לוותר שבוע היא נתנה את הרעיון הנהדר הזה. תודה לאנשי הקשר שלי, שגם אם לקחו להם יום או יומיים להבין שקיבלו הודעת SMS רגילה, הם בכל זאת ענו לי. תודה למשפחה היקרה שלי, שדאגה לא להחסיר ממני את התמונות שנשלחות בקבוצה המשפחתית, אלה שמציגות את הלו"ז היומי של אחייניותיי בנות השלושה חודשים. הרי אין מצב שלא אתעדכן בשאלה איך שהן נראות בעגלה או על השטיח או עם הסרט המוגזם על הראש. ולבסוף, תודה ענקית מכל הלב למערכת "הזיקית" שנתנה לי את האפשרות המדהימה ליהנות משבוע שקט ונטול חפירות מיותרות.

 

לא חשבתי שיהיה לי כל כך קל להתנתק מהאפליקציה שלקחה את רובנו תחת חסותה. או כמו שבחור שיצאתי איתו לפגישה כושלת אמר "אם את לא בוואטסאפ - את לא קיימת". דווקא בחור נחמד ומלומד, חבל רק שדיבר שטויות. תמיד טענתי שמי שירצה להשיג אותי, ימצא את הדרך. אז זהו, שלא. אין ספק שהאפליקציה הזאת שינתה את פני העולם. רבים לא האמינו בי, ואמרו שבתור מכורה רשמית לוואטסאפ, אין מצב שאצליח לא לפתוח את ההודעות.

 

אז כן, אני מודה ומתוודה שאת האפליקציה עצמה לא מחקתי. פשוט דחפתי אותה לקבוצת האפליקציות המיותרות שרדומות בתוך ריבוע המכונה אצלי "כל מיני" והגדרתי שלא אקבל התראות על עדכונים. אבל את העיקר - לא להיות מחוברת לוואטסאפ במשך שבוע - עשיתי. אז לאלו שתהו אם קרה לי משהו, הכול בסדר. מעריכה את זה שנזכרתם שיש דבר כזה שנקרא שיחת טלפון כדי לברר אם אני חיה.

 

אבל בואו לא נמהר לשבח את האפליקציה הנהדרת הזו, אשר מאפשרת לשלוח קבצי אודיו למתעצלים להתקשר, לשלוח תמונות וסרטונים בקלות ובמהירות, ואף לשוחח עם כמה אנשים במקביל בזכות הקבוצות הידועות. רגע, התכוונתי בעצם להגיד שסוף סוף היה לי שקט מצליל ההודעה המוכר, שצץ אצל כל בן אדם שני ברחוב, ולכן אין לדעת לעולם מי המאושר שזכה לקבל הודעה.

מעבירים תמונות מצחיקות לפני השינה ומתכתבים עד שהעיניים נעצמות
תצלום : sxc

ובעיקר זכיתי להתעלם מהשטויות הנאמרות בקבוצות שרלוונטיות בדיוק לחמש דקות. כמו זו שתמיד אוהבים לפתוח כדי לקבוע באותו ערב לאן יוצאים, אבל את לא תהיי הראשונה לצאת ממנה לעולם, כי לא נעים שיראו ש"מרי עזב/ה את הקבוצה". ברור שזה הכי מעליב. זה הולך ככה: שם הקבוצה: "מה עושים היום?!?!?!!??!". בחורה א': "אז קבענו בג'פניקה תל אביב ב-22:00??". שאר הבנות בקבוצה: "כןןןןןןןןןןןןן נתראההה". וואו. אני כל פעם נפעמת מחדש מעומקן של השיחות בקבוצות האלה.

 

כמובן שלא אזלזל בערך הכי חשוב של הוואטסאפ, זה שלא פעם גרם לי למלחמות עולם עם האנשים שבאמת קרובים אליי, הלא הוא "נראה/תה לאחרונה". חס וחלילה שלא יעלה בדעתי לא להגיב להודעה, כי אחרת אותו מישהו/י יראה שהייתי מחוברת ולא עניתי. מדובר בשתי מילים שקובעות את סדר היום שלך. שלא לדבר על משמעותו של סימן ה-ווי המופיע. הרי אף אחד לא באמת יודע מה מסמל וי אחד ומה שניים, אבל העיקר שלבנות ישראל יהיה תירוץ להגיד "מופיע שני וי. הוא קרא והתעלם. זה נגמר בינינו".

 

בפתיחת השבוע הצהרתי באמצעות סטטוס בפייסבוק על כוונתי לא להיות מחוברת שבוע שלם בוואטסאפ. הלוואי שכמות הלייקים שקיבלתי הייתה גם כמות האנשים שהיו מדברים איתי בהודעות SMS הרגילות. היה משעמם, אין ספק. וואטסאפ היא סוג של אפליקציה שמעבירה את הזמן. בין אם זה בשיעור ארוך, שלא רוצה להיגמר, אז מעבירים תמונות מצחיקות זה לזה או אפילו לפני השינה, כשמתכתבים עד שהעיניים נעצמות. אין ספק שהאקשן היה חסר. בנוסף, יכולתי לחוש היטב את החיסרון באפליקציה כאשר התקשרו אליי ממספרים לא מזוהים ולא יכולתי לבדוק במי מדובר.

 

מזל שעליתי על טיסה

 

אבל אחד מתפקידי הוואטסאפ עבורי, ואני מאמינה שגם עבור רבים, הוא  החלפת משמרות במקום העבודה. אז אין לי את מי להאשים בכך שלא ידעתי שאין צורך שאגיע למשמרת שישי בוקר, וכל זאת אחרי ליל חמישי מפרך של איבוד עשתונות בבר השכונתי. וכך התייצבתי בשבע בבוקר כדי לקבל את פניהם של אורחי המלון.

 

 מה שכן, אין אמון באפליקציות האלו. במהלך השבוע שמעתי לא פעם שוואטסאפ קרסה ולא היה ניתן להתחבר אליה. אפשר היה לתרץ את זה בכך שהיא פשוט לא הייתה מסוגלת לתפקד בלעדיי. וכאשר אני לא מחשיבה את עצמי כמרכז העולם, אפשר לנחש שהשינויים שפייסבוק עושה כדי לדמות את האפליקציה הזו לרשת החברתית שלה גורמת לנו לבעיות התחברות. למי שלא מעודכן, פייסבוק רכשה לאחרונה את האפליקציה בסכום של 19 מיליארד דולר. סכום מכובד בהתחשב בכך שיש מעל ל-450 מיליון משתמשים בה.

 

אז הנה עבר שבוע, הייתי גיבורה והחזקתי מעמד. לא הרגשתי מחוץ לעניינים ולא הרגשתי מנודה מהחברה. כיף לקחת פסק זמן מהשגרה ולנסות לא להיות כבולים לטכנולוגיה המתקדמת שמשתלטת עלינו. שכחתי כבר מה זה להרגיש לא מחויבת לענות באותה שנייה להודעה, ואפילו לא אתבייש לומר שלא פעם סיננתי שיחות נכנסות בידיעה שלאותו אדם לא יהיה מושג אם הייתי או לא הייתי עם הטלפון הנייד שלי באותו רגע.

 

מה שכן, לקראת סוף היום השביעי והאחרון, הרגשתי כאילו אני בעיצומו של צום יום הכיפורים. מרוב התרגשות שהגיע הסוף, מצאתי את עצמי סופרת את השעות ואת הדקות עד לרגע שאוכל לפתוח מחדש את האפליקציה. כשהגיע הרגע המיוחל, חיכו לי  אינספור הודעות ותמונות לראות. מזל שעליתי באותו לילה על טיסה לאמסטרדם, זו הייתה דרך מעולה להעביר את הזמן.

 

בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©