הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שווה לייק?
 
נוי ארווס מסמנת את הסכנות שבפרסום סטטוסים מצייצים, ומציעה לקחת את הפוסטים בהומור
מאת נוי ארווס | 26.04.2014
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

האסוציאציה הראשונה שעולה בראשי כשאני שומעת  "סטטוסים מצייצים" היא הומור. ואם אהיה כנה לרגע, לעיתים הומור רדוד.  מה קורה כשבעמוד מצליח, שמעורר תגובות רבות וגורף אלפי לייקים על כל סטטוס או תמונה, מתפרסמים פוסטים שעלולים לפגוע בקהילות שלמות? האם הוא צריך להמשיך לקבל בימה או שמא יש להגביל את התכנים שמתפרסמים בו? אין על כך תשובה חד משמעית. וכל אדם, בהתאם לערכים בהם הוא דוגל, יגיב באופן שונה.

 

כל מי שחי היום בישראל וחבר בפייסבוק, שמע על סטטוסים מצייצים. נכון להיום עוקבים אחריו כמעט חצי מיליון איש, והוא זוכה לתהודה רבה בקרב הגולשים שמספקים לכל סטטוס ותמונה אלפי, אם לא עשרות אלפי, לייקים, תגובות ואף שיתופים. העמוד מבליט את הדברים שקיימים בעיקר בארץ, אך גם מחוצה לה. הסטטוסים שמופיעים בו מוקצנים מאוד ובדרך כלל משקפים את האמת. כן, גם את זו שאנו מתכחשים לה.

 

התכנים בעמוד אמורים להילקח בהומור ולא באופן אישי. המטרה היא לחשוף את העוקבים לנושאים מעניינים ומצחיקים (כל אחד וחוש ההומור שלו). בגלל שהעמוד זוכה להצלחה רבה כל פוסט שמתפרסם בו צריך להיות שקול ומחושב על ידי המנהל אבי לן, שלא יכול לפרסם כל העולה על רוחו. עליו להיות רגיש מאוד, לשים גבול ולדעת מתי נחצה קו אדום. 

 

לפני זמן מה פורסמה השוואה בין חרדי אמריקאי לחרדי ישראלי כמו: "חרדי אמריקאי מכבד נשים, חרדי ישראלי מדיר נשים ומשפיל אותן" ו-"חרדי אמריקאי לומד בבתי ספר יוקרתיים, חרדי ישראלי נשאר בור ולומד תחום אחד בלבד". הנושאים החמים המסוקרים בכלי התקשורת מגיעים לעיתים תכופות לסטטוסים מצייצים, אך מאופיינים בפן הומוריסטי ולעיתים אף קיצוני, היוצר סערה ומצליח להשיג עוקבים חדשים לעמוד.

שימוש בסטיגמות וסטראוטיפים שברור כמה הם רחוקים מהאמת
תצלום: sxc. תצלום לובי: סטטוסים מצייצים

זה ברור ומובן שקיימת כאן הכללה, הרי לא כל החרדים הם כאלה. זה בדיוק כמו שבאינטרנט רצות בדיחות עדתיות רבות, ויש אנשים שצוחקים מהן ויש שנפגעים. כל אחד מפרש את הדברים באופן שונה, בהתאם לדעותיו וערכיו. ההצלחה של סטטוסים מצייצים לא קרתה במקרה. עצם הקצנת הדברים, גם אם לכיוון השלילה, הפכה את הדף למפורסם. כיום אינך יכול להגיע לזה אם אתה משעמם. בתור אחת שאין לה שום קשר אישי לחרדים, עליי להודות שהפוסט גרם לי לגחך. הוא אומנם מלא בסטיגמות ובסטריאוטיפים שיש לנו, הציבור החילוני על החרדים בארץ ובחו"ל, אך גם אני יודעת שזה רחוק מהאמת.

 

זמן הפרסום מעלה בי תהיות רבות אם היה זה בכוונה תחילה, דווקא לאחר כניסת שבת, כשציבור זה נמצא הרחק מהמקלדת והעכבר. יכול להיות שהייתה סוג של רתיעה לפני הפרסום ומי שהחליט  ידע שיהיו לכך השלכות, אך בכל זאת חיכה לכניסת השבת כדי להימנע מתגובות החרדים. אבל כמו תמיד יש אנשים שהדבר לא נוגע להם באופן אישי ובכל זאת כתבו תגובות קיצוניות על כך שזו בושה לפרסם דבר כזה ועוד אחרי כניסת שבת. אם כבר התקבלה על ידי העורך ההחלטה לפרסם היה נכון לעשות זאת בכל יום ושעה אחרים.

 

לעיתים, הגבול בין תוכן פוגעני לתוכן שניתן לצחוק ממנו הוא דק מאוד. בסופו של דבר מי שלא מרוצה מהתכנים שבעמוד לא חייב להמשיך לעקוב אחריו. אחד היתרונות של הפייסבוק זה שניתן להימנע מצפייה בתכנים שלא לטעמנו. מי שלוקח באופן רציני וקשה את הדברים, כנראה מקומו לא שם. מי שעוקב אחרי העמוד אמור ליהנות מהתכנים בו, לצחוק מהם ולהבין שהכול נכתב ברוח טובה ובהומור.

 

כל עוד לא פורסם משהו שפוגע באופן אישי באדם כלשהו, אין למנהל העמוד שום סיבה לתת דין וחשבון לאף אדם. חילוקי דעות תמיד יהיו, לא משנה מה יתפרסם שם, והעורך לוקח זאת בחשבון. לא מתפרסמים בעמוד דברים מוגזמים, עובדה שישנם רבים שכן אוהבים לקרוא את התכנים, ממשיכים לעקוב, לעשות לייקים ולשתף. 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©