הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נוסחה מנצחת
 
הסרט "שכנים" מספק לצופים הומור גס ושרוט במקום מבט שנון וסאטירי על החברה. לירן עבדי מאמין שגם זה מספיק לפעמים
מאת לירן עבדי | 03.06.2014
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

אם כבר נגזר עלינו ללכת בדרך החברתית המקובלת, להתחתן ולהוליד 2.4 ילדים, לפחות שזה יהיה בסטייל. זה אפשרי ואפילו הכרחי, כפי שמלמד הסרט "שכנים". אחרי Get Him To The Greek ההזייתי ועד ל-"יס מן" המוצלח, הבמאי המופרע לפרקים ניקולס סטולר חוזר לסיבוב קומי נוסף, ומטפל הפעם בתסמונת פיטר-פן של הילדים/מבוגרים הנצחיים, מהנושאים החביבים על הוליווד. לטובת העניין גויס, איך לא, סת' רוגן שכבר מחליק באלגנטיות לדמות הסטלן הממוצע. הפעם דמותו של רוגן אפילו חובקת תינוקת, ומציבה רף חדש של דמות האבא המגניב. אשתו, המגולמת על ידי רוז ביירן שמשדרת נינוחות קלאסית ברוב סרטיה הופכת ב-"שכנים" למגושמת ומביכה עד עונג. זאק אפרון משלים את הצלע השלישית בסדרת הכוכבים, עם יכולות משחק שממתגות מחדש את הקריירה שלו, לא פחות.

 

עלילת הסרט התבניתית לא מכבידה על הצופים: זוג הורים צעירים לתינוקת נאלצים להתמודד עם שכניהם החדשים, חבורת סטודנטים פרועה מאחווה מוחצנת שלא עושה להם חיים קלים. כבר בדקות הראשונות מבינים את הצורך בסיפור קליל, אחרת מתי יהיה זמן לבדיחות שעוסקות בסמי הזיה, חיקויי בטמן וקרבות בין אביזרי מין? ההומור הוא החלק החזק ביצירה השרוטה. גם אם לרגע מצליח להשתרבב מסר מעניין שדורש מבט מעט חכמולוגי, הבמאי מיד משנה נושא ומראה לנו עד לאיזה גובה עפה דמות שישבה על כרית אוויר שטמנו לה הסטודנטים כהלצה.

יש בסרט משהו מחתרתי שמזכיר את הקומדיות הכיפיות בתקופה נשכחת. אפרון
תצלומי מסך מתוך הסרט

הבדיחות עפות ב-"שכנים" בקצב כה מסחרר שגם חדי העין יפספסו מבחר קומי נדיב של הומור עצמי, החל מעקיצות קטנות על החברה האמריקאית ועד להפשטת אופיו של סטודנט הקולג' הממוצע שלא חושב על העתיד כי שימור קדושת האחווה ומסיבות הם הדברים הכי חשובים בעולם כרגע. כשלא מפספסים את הבדיחות, זוכים הצופים להומור וולגרי במיוחד. הן אמנם אינן חוטאות בסוגת ההפרשות הגרוטסקיות של הוליווד הילדותית לפעמים, אבל עדיין לא מדובר בסרט שצופים בו לצד גורם בעל דעות קומיות שמרניות מדי. ועדיין, הבוטות לא מפריעה למהלך הסרט. גם כשמרגישים לרגע שנחצה גבול הטעם הטוב, קל לסלוח לדמויות הלבביות שעושות חשק לחיות כמוהן או לפחות ליהנות מהשטויות שלהן.

 

ב-"שכנים" המרעננת יש משהו מחתרתי שמזכיר את הקומדיות הכיפיות בתקופה נשכחת, לפני שתעשיית הקולנוע האמריקאית השקיעה יותר בתוכן ופחות בסרטי סמים-קלים-אירועים-קשים דוגמת "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" "פרויקט X" "+21" ודומיהם. אלא שלפעמים הסרט חוטא בכך ופוזל לסוגה המאוסה. אולי משום כך מנת האינטליגנציה היומית וההכרחית לצופים מסוימים לא תופק בסוף הסרט. אפילו משחקי מילים או מבט שנון וסאטירי על החברה אין כאן. אבל ליהוק מדויק להפליא והומור מחייב שעושה צחוק על הבריות דרך שימוש בנוסחאות מנצחות, יש בשפע. ולפעמים זה יותר ממספיק.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©