הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איפה סינדרלה
 
יונתן אגרוקר מהמר: במונדיאל 2014 תנצח נבחרת קטנה ומפתיעה שתקרא תיגר על הקבוצות הגדולות מברזיל, ספרד וארגנטינה
מאת יונתן אגרוקר | 14.06.2014
 

 

רגע האמת הגיע: תקופת המבחנים וגם מונדיאל. בברזיל 2014 ישנן שתי נבחרות שיכולות, כמו באגדות להפוך לסיפור סינדרלה או לדוד שמנצח את גוליית כמו בתנ"ך. מיליארד בני אדם בעולם ייכנסו למצב רוח רומנטי, ויאמינו שהאנדרדוג האמתי יגיע עד לסוף הטורניר. אלופה חדשה זה טוב ויפה, אבל אלופה בלתי צפויה היא מחזה מרהיב. למשל, בלגיה שתקרא תיגר ואורוגוואי שתרגש עד דמעות.

 

שש שנים שספרד, גוליית מספר אחת, שולטת ללא עוררין בטורנירי הכדורגל הבין לאומיים: יורו 2008, מונדיאל 2010 ויורו 2012. בזכות החיזוק הנוצץ בדמותו של האזרח הברזילאי-ספרדי דייגו קוסטה, לא נמצאו הרבה נועזים שיהמרו נגדה. ובכל זאת, בשלבי הנוקאאוט ייתכן שהמזל ייגמר. יש כישרון ויכולת אך הפעם זה לא יספיק. שלושה שלבי נוקאאוט נגד נבחרות מובילות הן הדרך לגמר. וזה ייעצר באחד השלבים. ספרד היא ספרד, אך בכדורגל לפעמים לא הטובים מנצחים אלא אלה שנלחמים טוב יותר. סגל שרובו שבע מתארים רוצה מאוד להוסיף עוד תואר לארון. אבל הצד השני רוצה הרבה יותר.

 

ברזיל, גוליית מספר שתיים מארחת וארגנטינה, גוליית מספר שלוש, היא הנבחרת עם הסגל הטוב בטורניר. היא רעבה, מוכשרת, ועם השחקן הטוב בעולם, מסי, שמאוד רוצה להיזכר בקרב הארגנטינאים בנשימה אחת עם מראדונה. וזה יקרה רק אם יביא את גביע העולם. שתיהן יגיעו רחוק אך יקרסו ברגעי הלחץ. את הגמר האידיאלי ביניהן כנראה שניאלץ השנה לראות רק בחלומות. יש יד שמכוונת מלמעלה, והפעם, לצערם הרב של הארגנטינאים, לא מדובר ביד האלוהים.

המזל עלול להיגמר באחד משלבי הנוק אאוט. דייגו קוסטה
תצלומים: Carlos Delgad

נבחרת בלגיה עשויה להפתיע במיוחד הפעם. לאחר טורניר מוקדמות מצליח  עם שמונה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו מרגישים כי הפאזל מתחיל להתחבר. הנבחרת, שלא העפילה בחמש הפעמים הקודמות לטורניר גדול, מגיעה למונדיאל כשהיא מדורגת בדרג הראשון. התפנית החדה בהצלחתה התחילה לפני 14 שנה, כשההתאחדות הבלגית החליטה על הקמת אקדמיות מפוארות בכל מחוז. המטרה הייתה לדאוג ל-20 שעות אימון לפחות בשבוע בלי לפגוע בלימודי השחקנים. תלכיד הכישרונות הקיים מעיד על הצלחה אדירה.

 

גברת סינדרלה, נבחרת בלגיה היא המלכה החדשה של הטורניר. צעירה, יפה ותוססת. מושלמת בכל איברי גופה. כל שחקן בכל עמדה על המגרש נהדר. וכשמסתכלים על הברגים המרכזיים נתקלים באחד השוערים הטובים בעולם, טיבו קורטואה, שלקח העונה אליפות שערורייתית עם אתלטיקו מדריד, השחקן הטכני והמחונן, אדן הזאר, מנהיג בדמות וינסנט קומפני והחלוץ שיעשה את הפריצה רומלו לוקאקו. מדובר בנבחרת כישרונית אך חסרת ניסיון עם ממוצע גילאים מאוד צעיר של שחקניה. היא תגיע לשלבים הסופיים, ושם ניווכח אם העולם אכן שייך לצעירים.

 

אורוגוואי, זוכת קופה אמריקה (אליפות יבשת אמריקה בכדורגל) ב-2011, יודעת שזהו הסיכוי האחרון של דור השחקנים הנוכחי והנפלא שלה לזכות בתואר החשוב ביותר. מדינה שאוכלוסייתה שלושה מיליון תושבים בלבד יצרה דור של זהב, שהכדורגל זורם בדמו. ההרכב המזדקן שלה כמעט שלא השתנה מאז הזכייה לפני שלוש שנים. השינויים המינוריים עשויים לשחק לטובתה, שכן שיטת המשחק המוטמעת והיכרות השחקנים הן ערך שלא יסולא בפז בטורניר בו מקובצים כדורגלנים שלא רגילים לשחק כקבוצה.

 

לואיס סוארס מסמל את הרוח של הנבחרת. אחד המשחקים הטובים ביותר במונדיאל הקודם היה ברבע הגמר מול נבחרת גאנה. בהארכה, בדקה ה-120, במצב של 1-1, שחקן גאנה נוגח לשער היריבה וסוארס, שאבדו סיכוייו להגיע לכדור עם הראש, הודף עם שתי ידיו. הכרטיס האדום נשלף והוא יורד מהמגרש ממרר בבכי. דקה לאחר מכן, הפנדל הוחמץ ובקרב בעיטות עונשין אורוגוואי העפילה לחצי הגמר. אותה הצלה לא ספורטיבית מנעה בפעם הראשונה מנבחרת אפריקאית להגיע לחצי הגמר. החלוץ הפנומנלי הפך לשחקן המושמץ בעולם באותה תקופה.

 

השחקן הטרגי פועל כפי שהוא עושה בכל משחק בו הוא לובש את המדים התכולים - נותן הכול ומוכן למות בשביל הנבחרת. אזרחי אורוגוואי ואוהדי הנבחרת בעולם סוגדים לו. משחק ההקרבה שלו בעבור המדינה הוא מעשה עילאי. וכך פועלת הנבחרת כולה, כתלכיד של לוחמים שעובדים זה בשביל זה או יותר נכון למען המולדת.

 

 העיתונאים שקראו לו בוגד צריכים לבדוק את עצמם בציציות, ולשאול  מה ההבדל בין נגיעת היד של סוארס לבין "יד האלוהים" של מארדונה, שהשתמש בידו כדי לכבוש שער ב-1986. אולי אם סוארס היה מביא את הגביע, כפי שעשה מראדונה העיתונאים היו סוגדים לו.

 

הפעם האחרונה בה נבחרת שלא נחשבת מאריות היבשת זכתה במונדיאל הייתה לפני 64 שנה, ב-1950 בברזיל. המנצחת הייתה אורוגוואי. מאז עברו הרבה מים בנהר אך לא היה חדש תחת השמש. דווקא הפעם אנו עדים לשתי נבחרות אנדרדוג מובהקות שעשויות להפתיע. בלגיה, הצעירה והכישרונית, והנבחרת ההיא שיודעת שזה עכשיו או שכנראה היא תצטרך לחכות עוד 64 שנה, מי יודע אולי שוב בברזיל.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. איזו כתיבה!
דריה 14.06.2014
 
 
2. O-E-P
שגיא 15.06.2014
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©