הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיסמאות סרק
 
הקשר בין הביטוי "עורף חזק" שהפוליטיקאים חזרו עליו בלי הרף במהלך מבצע צוק איתן למציאות הוא מקרי בהחלט. אילן ארנון קיווה שמדובר בנבואה שמגשימה את עצמה
מאת אילן ארנון | 15.08.2014
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

לפי תאוריית הנבואה שמגשימה את עצמה אם נאמין במשהו מספיק חזק ונפעל כאילו שאנחנו רוצים שיקרה הוא לבסוף יתממש. אין דרך אחרת להסביר מדוע הביטוי עורף חזק חזר על עצמו כל כך הרבה פעמים, במיוחד מצד פוליטיקאים שמחפשים הסכמה משותפת אם לא כדי לנסות לגרום לנבואה להתממש. כי בפועל, כל קשר בין עורף חזק למציאות, במהלך צוק איתן או בכל מבצע אחר, הוא מקרי בהחלט.

 

עורף חזק לא נמדד ברוח הגבית שאנו נותנים לחיילינו, שהיא אומנם מבורכת אך, מן הסתם, לא ניתנת לעוררין, שכן התמיכה בהם היא ברורה מאליה. הם צעירים, גיבורים ומחרפים את חייהם למעננו. עורף חזק גם לא נמדד בהסכמה הכוללת לצאת לפעילות קרקעית. כמובן שזה חשוב, בעיקר לדרג המדיני, אך ההרגשה שהגיע הזמן להיכנס קרקעית כבר לא סבלה דיחוי. גם כאן זה היה מובן מאליו, נוכח המציאות הבלתי נסבלת של תושבי הדרום. שני הדברים הללו הם סממן לעורף שמבין שכבר אין ברירה, שמבחינה מבצעית הגיע לנקודת האל חזור והאין ברירה. זוהי לא חוזקה אלא הסכמה מיואשת. מה שמגדיר עורף חזק הם הדברים הלא מובנים מאליהם, תעצומות הנפש, ההתנהלות מאחורי הקלעים, איפה שלא קל ונוח, היכן שלא צפוי וברור. שם בדיוק נכשלנו כישלון חרוץ ואיבדנו כל רסן.

 

בראש ובראשונה, והידוע ביותר, ההתנהלות זה כלפי זה. הימין נגד השמאל, היהודים נגד הערבים, ישראל נגד העולם ולהיפך. האופן בו נראינו במהלך המבצע לא הזכיר ולו במעט חוזק. היינו מפולגים, עוקצניים ואלימים יותר מתמיד. הריבים הפנימיים הללו היוו את שיא החולשה העורפית. הפילוג נבע מתחושת חוסר אונים מכיוון שלאף אחד אין פתרון. לכולם הייתה הרגשה שהדברים שוב חוזרים על עצמם. תחושת חוסר וודאות שמתבטאת בתסכול פנימי רב, היא העורף החלש ביותר שקיים.

האם יעמוד בהבטחתו לא להעלות מיסים ולשלם פיצויים? לפיד
תצלומים: חדשות ערוץ 2

בנוסף, כדי ליצור עורף חזק, העורף צריך לדעת שיש לו גב מהמדינה בזמני לחימה, מה שלא קרה בפועל. האמירה שהעורף מוכן לכל לחימה באשר היא, מתבטלת ברגעים בהם הוא סובל מבעיות כלכליות חמורות. כמובן שתושבי הדרום נפגעו לחלוטין אבל הפגיעה לא פסחה גם על שאר המדינה: תיירות, מסעדנות, פרסום ואטרקציות. כל אלה פשוט פסקו עם תחילת הלחימה. בהמשך, כשיחזור השקט הזמני, יתחילו גם הנזקים שאחרי. פיטורים, סגירת עסקים וקיצוצים כואבים לכיס של כל אחד מאתנו, מצפון ועד דרום. אומנם שר האוצר מבטיח פיצויים, אבל גם ביטוח לאומי מבטיח להיות שם בעת הצורך, ואני מאמין שהנקודה הובנה.  

 

הפגיעה הכלכלית היא גם במורל שביטול קייטנות, הופעות מחו"ל חתונות ואירועים של מעל 300 איש, לא תרמו להעלאתו. הרי בריחה ונהנתנות רגעית הן המפתח העיקרי להתרוממות הרוח במצבים קשים. כמו שאמנים מופיעים בפני חיילים, כך גם העם זקוק לאמנים שלו, שלא הגיעו. יפי הנפש יכולים לטעון עד מחר שאין זה הזמן לחגיגות אבל האמת היא שהחגיגות הללו הן בדיוק מה שמשאיר אותנו שפויים. מי יכול לחיות במצב קיומי של מלחמות מסביב לשעון בלי  לשמוח?

 

מלחמות, מוצדקות ככל שיהיו, אף פעם לא הופכות עורף לחזק. העורף יכול להסכים איתן ואף לתמוך בהן, לתת להן גב ולהיות בטוח בצידקתן,  אך הוא אף פעם לא ייהנה מהן. האמירה העורף הוא חזק פשוט איננה נכונה, במיוחד בדרך בה התנהלנו במבצע האחרון. צריך לדעת את זה לפני שאנחנו שולפים בקלות כזו את צמד המילים הללו, על מנת שנבקר את המדינאים שמנסים לפמפם לנו זאת ללא הפסקה, כדי לגייס אותנו בכל פעם מחדש. אלא אם כן, בדרך פלא, המנטרה הבלתי פוסקת הזו תגרום לנבואה סוף סוף להגשים עצמה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©