הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הקסם של הסטריאוטיפ
 
שווייץ - על כל הירוק, ההרים והנהרות, והאווירה הכפרית – שבו את ליבו של אילן ארנון. הוא ממליץ: לא לתכנן, לשכור מכונית וליהנות מכל רגע
מאת אילן ארנון | 16.09.2014
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

אני וחברתי טסנו לשווייץ בלי שום תכנון מקדים לגבי מה עושים במהלך הטיול ומתי. מראש סימנו כמה עוגנים אך לא ידענו כלל מה יקרה בין לבין. וזה עבד לגמרי. אבל נתחיל מההתחלה. לטוס לשווייץ זה לא סיפור כל כך יקר. חברות לאו קוסט טסות מתל אביב גם לבאזל שבצפון המדינה, וגם לז'נבה שנמצאת בדרומה. המרחק בין הערים הוא כשעתיים וחצי נסיעה בכלי רכב, ועדיין שתי האפשרויות מונחות על השולחן. כבר התחלה נוחה.

 

לטייל בשווייץ זה בעצם לטייל בסטראוטיפ שלה. היא אכן ירוקה בצורה קיצונית, באמת יש שם הרים ונהרות בכל פינה, וגם הטענות - לגבי אווירה כפרית, שקטה ושלווה,  ואנשים נחמדים - נכונות.

 

את טיולנו הספונטני התחלנו בעיירה קטנה ליד עיר הבירה ברן הנמצאת כשעה נסיעה מבאזל בה נחתנו. חיכו לנו שם קרובי משפחה של חברתי, והם פתחו לנו את הטיול במפגש עם חיי היומיום של המקומיים. הם אלה שלמעשה הציגו בפנינו את הסטראוטיפ השוויצרי במלוא הדרו. האב עובד כרוקח בעיירה והאם עובדת בחצי משרה במשרד הדואר. הם מגדלים זוג בנות בלונדיניות וחברותיות להפליא, ומטפחים גינת ירק מעוררת כבוד ובית חמים עם רצפת פרקט, כמובן. עוד לא התחלנו את הטיול וכבר נאנחנו אנחת קנאה לנוכח החיים הפסטורליים שפגשנו זה עתה. כמה קסם.

בארץ שלווה, אין צורך בתכנונים מורכבים. סטוקהורן
תצלומים: אילן ארנון

ביומיים הראשונים הסתובבנו בברן ובציריך. בשווייץ בכלל ובערים האלו בפרט, אין מבנה, פסל או אזור מסוים שאני יכול להצביע עליו ולומר: "זה מדהים, אסור לפספס" אבל ההסתובבות הנינוחה ברחובות, ההתבוננות בכנסיות ובבתים השמורים של פעם, מספקים קסם מיוחד בזכות עצמם. הערים בשווייץ רגועות, יפות ונעימות. אפשר לשבת על כוס קפה או לשוט בנהר. להסתובב סתם כך בלי מטרה זו התוכנית הטובה ביותר שאני יכול להמליץ עליה.

 

סיימנו את החלק האורבני והמשפחתי של הטיול, ויצאנו במכונית שכורה לעבר ז'נבה. אין לי מספיק מילים לתאר עד כמה השכרת רכב משדרגת את הטיול. זו לא הפעם הראשונה שאני מטייל כך בחו"ל, וגם לא הפעם הראשונה שהיא מעניקה לטיול שלי תוספת משמעותית – חופש, את היכולת להגיע למקומות נידחים שבלעדיה לא אגיע לעולם. את ההרגשה שאתה כמעט מקומי גם בעיירה הכי שכוחת אל אליה הזדמנת. בביטחון מלא אני יכול לומר שהארצות בהן טיילתי עם כלי רכב נחרטו לי יותר בזיכרון.

 

גם עם המכונית המשכנו בקו הספונטני שלנו, והמשכנו לגלות כמה הסטריאוטיפים על שווייץ הם נכונים. היו לנו שלושה ימים כדי לגמוא  מרחק של  שעתיים וחצי נסיעה. אז נסענו בדרכים הצדדיות, המפותלות ושכוחות האל. עלינו על הר מצד אחד רק כדי לרדת ממנו בצידו השני. כל מה שצריך זה GPS ואתה בטוח לנסוע בכל דרך שהיא. אז עצרנו במפעל שוקולד מקומי, עלינו לתצפית על האלפים, ראינו מפלים בצידי הדרך, ביקרנו בטירות, נסענו דרך כפרים וישנו בצימר שנמצא באזור הררי של כרמים המשקיף לאגם ז'נבה היוקרתי. במשך שלושה ימים היינו רק אנחנו, האוטו והמרחבים. לא צריך יותר מזה בחופשה, ובמיוחד בשווייץ.

 

בראייה לאחור, אין לי המלצה חד משמעית לגבי מה לעשות בשווייץ. יש לי רק המלצות כלליות באיזה אופן לטייל. בארץ כל כך פשוטה ושלווה, אין צורך לעשות תכנונים מורכבים. אין פחד לפספס איזה מגדל אייפל מקומי. לא צריך למהר לשום מקום, סתם להסתובב בערים ולנסוע בדרכים צדדיות. זה היה בדיוק הסטראוטיפ שדמיינתי - והוא עבד.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. באה לי טוב הכתבה הזו :))
מאיה 19.09.2014
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©