הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נישאר ידידים, בינתיים
 
אחרי שהשתעבד למענה, שגיא פלדמן נפרד במכתב מרגש ממי שהשפיעה עליו כל כך
מאת שגיא פלדמן | 10.12.2014
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

מוזה שקפצה לה לבקר בחום של החדר השמאלי של הלב, היא לא בשבילך אלא בשבילי. נזכרתי בך המון בתקופה האחרונה. אבל כמו תמיד איתך זה רק תאריך רחוק מלהיות חתונה. כן, אפשר לומר שיש בך מן הבלעדיות אך את לא אחת ויחידה. עם הזמן קמות לך מתחרות, חלקן קלילות, האחרות עדיין מבשילות. ואני בשלי, טועם מהמגוון בלי לערבב בשר וחלב.

 

זה התחיל אי שם במפגש בין יד שמאל עם התפילין, קריאת התורה וההפטרה, כששערות השפם החלו לצוץ, וכשקלטתי שצריך להפסיק ללכת עם הספידו המביך לבריכה. אומנם לא הבנתי הרבה, אבל החותם שלך השתרש בתת-המודע. לקראת השחרור מהצבא השיחות עלייך בקרב החבר'ה היו שכיחות, ההורמונים התחילו לבעוט והלב לצרוח, הצתת בי להבה, מודה, יש בך מין סקס אפיל, להיות עם ולהרגיש בלי. רטט טהור, בלי שום דבר מחשיד או מפליל, איתך זה עולם אוטופי, רחוק מלהיות רגיל.

 

יש את אנשי החליפות, כאלה שבמרדף החיים מוותרים עלייך, בלי לעצור רגע ולחשוב - חיי פלא? אימא אדמה? מלכות לתקופה קצרה? פראיירים. אז תדפקו משכורת לא נורמלית ויהיה לכם בית גדול, כלב ואפילו גינה, אבל בסיום המירוץ תתחרפנו ותחיו באשמה. בסופו של דבר כמעט כולם רוצים בך, בלי הבדל דת גזע ומין. קרעתי בשבילך את התחת, השתעבדתי למערכת מסביב לשעון, גם כשעיניי נעצמו וידיי התעייפו, ראיתי את הכסף מול הפנים הזעתי והמשכתי. הרי, בינינו, כמה דולרים ואת כבר לא שמורה, מעלים את הצעת המחיר ואת משנה גזרה, לילות של טירוף חושים שינו מצב צבירה. 

בתקופה שגרתית קיים בי חשש להזכיר אותך, מהפחד שאקבל כאפה מצלצלת
תצלומים: SXC

גרמת לי להיות עצמי. לגלות  את האני, להתגבר, להתבגר, ללמוד שפות רבות ברחבי העולם, להכיר חברים לכל החיים, ללמוד מהי עצמאות, לוותר על האגו, וכן גם לפעמים להרגיש דביל. אבל היה כיף, לא? למרות הפדיחות והרגעים המשפילים. בזכותך נשמתי אוויר פסגות, הרגשתי אושר טהור והזלתי דמעות של שמחת נפש, אלוהים ישמור.

 

מודה אני לפנייך, אהובתי. כן, אני אדם מאמין שלא נוטה לשמאל, ורחוק מלהיות בימין. אני התגלות השגיא. לא חרדי אלא יותר חילוני מסורתי. לא מתפלל, יותר בכיוון של מוקיר. ובתקופה כזאת שגרתית קיים בי חשש להזכיר אותך, מהפחד ששוב נהפוך לאחד, שהכול יתעורר ואקבל שוב סטירה או כאפה מצלצלת. בחירת לבי, אני לא בוגד ולא מדחיק, רק קורץ לאחת האחרת.

 

חופשה יקרה שלי, ברור לי שבהתחלה לא הבנת על מה כל המהומה. הרי הקדשתי לך חתיכה מהמוח ופיסה מהלב, כתבתי לך מילים חמות, חרטתי זיכרונות ומילאתי יומנים בסיפורים על ארמונות. את צריכה להבין, מאזן החיים כתב לי מחויבויות קודמות ולכן אני פותח את הלב, מצטמרר ומרגיש שזו פרידה. מוטב כך אך כואב. החלטתי לקחת תקופת צינון, להתנזר. את יודעת, יש מסלול בחיים די סטנדרטי ומגעיל, המשכתי לשנת לימודים נוספת. אז לעת עתה אנחנו נפרדים, מבטיח שניפגש בקרוב. אפשר להישאר ידידים?

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אין עליך!
נוי א 11.12.2014
 
 
2. תגובה
שי 21.01.2015
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©