הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצאת מהקופסה
 
מאז ששרה וכטל גילתה את "הסרטים הזרים" שלא נוצרו בהוליווד ובנותיה, ושיש ביניהם מצוינים ממש - היא ממליצה לא להתעצל, ולחפש אותם. ההנאה מובטחת
מאת שרה וכטל | 27.12.2014
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

כשאני מתחילה לדבר על סרט זר, התגובה הרווחת של חבריי לשיחה היא, במקרה הטוב, מבט מזוגג. לפעמים  היא בוטה יותר בסגנון של "מה לי ולזה?". הרי מה הטעם לראות סרטים בשפה שאיני מכיר ושל תרבות שאינה מעניינת אותי, ולמה בכלל להתעניין בסרטים מעבר לאלה שמוצעים בסינמה סיטי? אך למען האמת, מאז שגיליתי מה קיים מעבר לגבולות הוליווד, אני כבר כמעט שלא מסתכלת אחורה. וכשאני בוחרת להקדיש שעה וחצי מהחיים שלי לצפייה בסרט, הוא בדרך כלל אחד ששווה את זה, ובעיקר כשהמבחר שלי הפך רחב הרבה יותר.

 

אמנות במיטבה אמורה לאתגר אותנו, לחדש משהו וליצור בתוכנו איזשהו דיאלוג, מחשבה או רגש. אך מבחר הסרטים שמוצע בבתי הקולנוע המרכזיים, בקושי מצליח לגרד כמה סרטים טובים בשנה, ולכן הרחבת אופקים לתכני קולנוע אחרים מהווה הזדמנות למצוא יותר סרטים שיטלטלו, יהממו ויצחיקו אותנו כמו שצריך.

 

סרטים זרים באופן אוטומטי נחשבים לנחלתם של ה"מבינים" הפלצנים וההיפסטרים, אך לרוב, אנשים כלל לא טורחים להתעניין ולבדוק אולי הם יכולים לדבר גם אליהם. לכן, ההמלצה שלי היא לצאת מהקופסה ולשבור את ההרגל. שכן, בסופו של דבר, ההבדל בין מי שרואה סרטים ממקור מוגבל לבין מי שמרחיב את אופקיו קצת מעבר - זהה להבדל שבין אדם שנוהג ללכת תמיד לאותו מקום, לכזה  שמבקר במקומות שונים. מי שמטייל במגוון מקומות מגלה דברים חדשים, מעניינים, מאתגרים, והוא כנראה יהיה איש שיחה קצת יותר מרתק, ובעל ידע ותרבות  עשירים יותר.

הגרסה האמריקאית נראתה כמו עותק זול  של השוודית. "נערה עם קעקוע דרקון"
לובי: תצלום מסך מ"מחוברים לחיים"

המפגש הראשון שלי עם סרט זר התרחש במהלך שנות העשרה, כאשר באופן מקרי יצא לי לצפות ב"המבוך של פאן" דרמה ספרדית העוסקת בסיפורה של ילדה בתקופה של אחרי מלחמת האזרחים בספרד, ונע בין המציאות הקשה בה היא חיה לבין עולם הפנטזיה, שהוא ספק דמיון שלה, ספק לא. רותקתי לסרט שהיה שונה, דרמטי, מרגש, מעניין, מפחיד ומאתגר. הסתדרתי עם הכתוביות, ועד היום זהו סרט שאני חוזרת אליו בלי שיימאס.

 

תופעת הורדות הסרטים כמעט שלא הייתה קיימת באותן שנים, כך שהתמזל מזלי לחוות את הגילוי של סרטים זרים בשנית. זה היה כשהלכתי לראות את הסרט השוודי "נערה עם קעקוע דרקון" (2009) רק בלי לשים לב שזה בשוודית. כמעט קמתי וברחתי, כי מה לי ולסרט שוודי? אבל נתתי  צ'אנס ושוב רותקתי. הסרט היה שונה וכל כך טוב. הבמאי לקח את הסיפור מהספר של סטיג לרסון המנוח, והציג אותו באופן קצת שונה, אם כי מוצלח מאוד. מדובר בסרט ארוך, אבל מותח מאוד ועם דמויות מרתקות.

 

שנתיים לאחר מכן, יצאה הגרסה האמריקאית לסרט, אך היא נראתה כמו עותק זול וחיוור אל מול הסרט השוודי. בעוד שהמקור הלהיב אותי, ורצתי לקרוא את הספרים ולצפות בסרטים הבאים שיצאו בסדרה - הגרסה האמריקאית גרמה לי להבין בצורה ברורה יותר שאי אפשר להסתפק רק בסרטים תוצרת הוליווד. כתוצאה מכך, עברתי לחפש המלצות מבלוגים ואתרים שמתייחסים לשלל הסרטים המוצאים בשוק הגלובלי והתמכרתי.

 

אז איזה תירוץ עוד נותר כדי לא לנסות לראות מה יש לתרבות הזרה להציע? הגישה לכל תוכן היא קלה מתמיד, הודות לאנרכיה השוררת באינטרנט. כמו כן, ישנם בתי קולנוע (סינמטק תל אביב, למשל) שמקרינים סרטים כאלה. ואם אתם מפחדים מכתוביות, אל חשש. לא מדובר במשהו חדש עבור מי שמתמודד עם רמת אנגלית של בגרות בתיכון.

 

אם  ההמלצה שלי התקבלה עליכם,  כדאי למתחילים  לראות את "מחוברים לחיים". סרט צרפתי שיצא ב-2012, ודווקא זכה לאהדה גם מהמיינסטרים. מדובר בסרט קליל, מצחיק, מרגש וחמוד שמאוד קל להתחבר אליו. הכרחתי לא מעט מחבריי לצפות בו ואף אחד עוד לא התחרט. החיסרון היחיד שכרוך בחשיפה לעולם תרבות עשיר הוא שכעת יש יותר מדי סרטים שאני רוצה לראות ומעט מדי זמן. בקושי מספיק כדי לקרוא עיתון בבוקר או לראות פרק בן 20 דקות של "משפחה מודרנית". אכן בעיה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©