הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רעל תודעתי
 
יונתן אגרוקר כואב את סיפורו העצוב של הכדורגל הישראלי, שהפך בשנים האחרונות לזירה גזענית ואלימה
מאת יונתן אגרוקר | 27.12.2014
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

הרסו לי את ההנאה מכדורגל ישראלי. לא אכפת לי שהרמה לא משהו, ש-44 שנה לא היינו במונדיאל. אפילו לא ממחירי המזון היקרים במגרשים. כרגע כל מה שחשוב הוא שנהיה בני אדם.  במגרש הכדורגל אתה נחשף לקללות, גזענות, אלימות פיזית. בקיצור רעל תודעתי. גם הצופה במרקע הטלוויזיה לא יכול שלא להיחשף לכך. מגרשי הכדורגל הפכו לזירת מלחמה, מעין תחליף לא רשמי לקרבות הגלדיאטורים ברומא העתיקה.

 

התגרה ההמונית שפרצה במרץ 2012, בסיום משחק ליגת העל בו ניצחה מכבי פתח תקווה את הפועל חיפה בתוצאה 2-1, הפכה לסימן דרך. המראות הקשים של ספורטאים בכירים מתקוטטים ביניהם בצורה קשה, אכזרית וחסרת ספורטיביות לחלוטין, עוררו סערה גדולה. נראה היה כי התפנית קרבה, ואכן מאז ועד היום אנו עדים לשורה של מחדלים ואירועים קשים שלא משאירים מקום לספק - הכדורגל הישראלי סובל מבעיה קשה המצריכה טיפול שורש דחוף.

 

הוועדות, המסקנות וההצגה התורנית בתקשורת שבישרה על טיפול  מהיר ויעיל הציגו תקווה. אך ב-20 באפריל, חודש בלבד לאחר האירוע הקשה, הנושא עלה שוב לסדר היום כאשר במשחק כדורגל בליגה הלאומית פרצה קטטה המונית בין שחקני בני לוד ואוהדיה לאלה של הפועל רמת גן. לימור לבנת, שרת התרבות והספורט באותה תקופה, לא הביאה בשורה, וכך, לאורך כל שלוש הקדנציות שלה  היא כשלה במציאת פתרונות.

חטף מכות מאוהד בזמן משחק. ערן זהבי
תצלום: ניר קידר. תצלום לובי: צביקה הלפרין

במשחק הדרבי של תל-אביב, בתחילת נובמבר 2014 נחצה קו אדום בוהק נוסף, כאשר אוהד של הפועל תל אביב ירד לכר הדשא, והיכה את כוכבה הגדול של מכבי תל אביב, ערן זהבי. השופט החליט לתת פרס לאוהד התוקף, ובחר להרחיק את השחקן שהותקף. כן, קראתם נכון - שחקן חטף מכות מאוהד, ולכן הורחק מהמשחק. לא די בכך שהשופט בחר להמשיך את המשחק (מעניין אם היה מקבל החלטה דומה, אילו  הוא היה המותקף) באותו רגע המשחק איבד ערך ספורטיבי, גם בין השחקנים וגם בין מחנות האוהדים, עד שפוצץ כעבור כמה דקות.

 

נראה כי לאוהדים מותר לעשות הכול - לשיר שירי שואה, לאחל מוות לאנשי הקבוצה היריבה ולנהוג בגזענות בצורה הדוחה ביותר. נהמות כלפי שחקנים כהי עור הפכו לתופעה שכיחה, שחקנים ערבים סופגים גידופים וקללות דרך קבע, מאוהדי הקבוצה היריבה וגם מאוהדי הקבוצה שלהם, אלה שבשבילם הם נלחמים על כר הדשא, ורק בשל היותם ערבים.

 

קבוצות מהמגזר הערבי מקבלות יחס עוין מקהל האוהדים וכך גם שחקנים שבוחרים להביע דעה פוליטית. במשחקים חמים כמו זה של הקבוצה הבכירה במגזר הערבי בני סכנין נגד בית"ר ירושלים, עלויות האבטחה והשיטור גבוהות מאוד ופוגעות בקבוצה מבחינה כלכלית. המשחק האחרון ביניהן שהתקיים באצטדיון דוחא בסכנין, התנהגו אוהדי בית"ר באלימות, תוך קריאות של "מוות לערבים" ו"כהנא צדק" ומעשי ונדליזם חמורים בשירותי האצטדיון. הם שברו והרסו  הכול והמקום נראה כמו לאחר מלחמה.

 

מטרת הספורט היא הנאה, ונדמה שתכונה זו מתמוססת לצד האיבה. אני מרגיש לא בנוח להגיע למשחקי הכדורגל והמחיר הגבוה שאני משלם על הכרטיס מקנה לי רעל הנכנס לתוך התודעה - חוסר כבוד בין איש לרעהו, גזענות ואלימות, בעיקר מילולית. התיוג הבלתי נמנע של פוקדי המגרשים עם ברבריות ושטחיות מספר סיפור עצוב, שמשכיח את העובדה שאותו סיפור בכלל נוצר כדי לשמח, לא?

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©