הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בסוף תניפו ידיים כמו אלופים
 
מאחר ששגיא פלדמן התחיל להתמכר לאורח חיים ספורטיבי, הוא ממש חושב שזה טוב לכולם, ושולף שלל תיאורים מפתים לכל דיכפין
מאת שגיא פלדמן | 24.01.2015
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

מי האמין שחוסר מנוחה עשוי להוביל לשקט המתבקש? לאחוז כדור ביד אוהבת, להכות במטקה בכל הכוח, לרוץ בלי לעצור או לשחות בים כמו דולפין משוחרר. מין תזזיתיות ממושכת, העיקר להיות בפעולה - לא משנה איפה, למה, עם מי וכמה. משהו  אך ורק בשביל עצמך, קינוח לנפש שעטוף בשכבות של מאמץ ממושך. לא קל לאהוב את הדברים הקטנים של החיים. כולנו רודפי הישגים, ובעולם קפיטליסטי, שבו העבודה פולשת אפילו לביתנו, קשה לשנות הרגלי חולין ולקחת פסק זמן.

 

אתם זוכרים מתי בפעם האחרונה השרירים שלכם התכווצו, ולא מקור? קופץ לראשכם הרגע בו הזעתם ואפילו חייכתם תוך כדי? זכורה לכם השעה שכל כך חיכיתם לה, וידעתם שהיא רק שלכם? כנראה שבזה הרגע אתם מחמיצים פרצוף, מלקים את עצמכם, ונשבעים בפעם המי יודע כמה שתוציאו את נעלי הספורט מהארון, ולא רק בזמן הניקיון. באימון שגרתי בחדר הכושר הבחנתי באדם מבוגר, כזה שיש לפחות שבעה עשורים של חיים מאחוריו, ועדיין הוא בעל אנרגיות משלו. מרגיש צעיר עם בלורית מרלון ברנדו המעטרת את ראשו וחליפה ספורטיבית, סטייל כריסטיאנו רונאלדו.

 

הבחור רץ ממכשיר אחד לאחר, כמעט מבלי הפסקה. רואים שהגב מתחיל לאותת לו שהוא עייף והידיים מסמנות לו שינשום קצת, אבל הוא יודע שזה הכול עניין של גישה. מנגד, נחשפתי למראה עצוב, אך מרגש, של בחור בשנות ה-40 לחייו, כזה שכבר מזמן היה אמור לעזוב את הקן, אך הוא עדיין נתלה על אביו ונעזר בו כדי ללכת. הוא לא נכנע למחלה שמגבילה אותו ומאיימת לנוון את שריריו אלא צוחק עליה. מדווש באופניים, אומנם באיטיות, אך בכל סיבוב החיוך גדל. ממש "ניצחון הרוח".

שרירים שלא ידעתם על קיומם יהיו תפוסים במשך שבועות
תצלום: Bruna Cagnin. תצלום לובי: sxc

הסיטואציות הללו הראו לי את היופי שבספורט ואת המוטיבציה הגבוהה שמראה שהדרך שבה אתה בוחר לחיות, תעיד על מי שאתה. הרי אנחנו יכולים להתעצל וללכת לישון אחרי יום עבודה מפרך ואנחנו מסוגלים לשבת כמו בטטות, במשך שעות ארוכות, בהתלבטות על בחירת סרט או לבחור בתעוזה ולצבור שעות של פעילות גופנית. "שעות האושר" כמו שאני מכנה אותן ומתכוון לזמן הזה שמחזק מבפנים ומעניק אנרגיות חדשות לכל היום.

 

אם השתכנעתם לעצתי, סביר להניח כי תחילה תקומו לבקרים שטופי קללות, תברכו במיוחד את "ההוא" ואת הזמן שהקדשתם לקריאה של הטור שלו. עיניכם יסרבו להיפקח, רגליכם יהיו קפואות ושרירים שלא ידעתם על קיומם יהיו תפוסים במשך שבועות. תפחיתו במזון לא בריא, אך אל תימנעו ממנו לגמרי, כי גם את האויבים שלנו עדיף לשמור קרוב אלינו.

 

לאחר שהעייפות תחל להתפוגג והאימון יהפוך להרגל - בחדר הכושר החדשני, בשיעור היוגה היומי או בריצה בפארק העירוני - תרגישו שזה חלק בלתי נפרד מכם. אתם תתמכרו בצורה מסחררת ותחושו סיפוק, ולא רק מהספורט. כל דבר בחייכם יקבל יותר משמעות, כל פעם מחדש. זה יתחיל מקשירת השרוכים בקשר כפול והדוק ויסתיים במקלחת חמה ומפנקת. תבחרו את הדרך הנכונה - תחצו את קו הסיום, תבקיעו את שער הניצחון ותניפו ידיים כמו אלופים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. תענוג
ניר 25.01.2015
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©