הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניפגש בבית המשפט
 
מאחר שדין מודן לא יכול לסבול את המצב המייאש בו תקועה אומה עם היסטוריה כמו שלנו, הוא מציע דמוקרטיה מסוג חדש
מאת דין מודן | 26.01.2015
 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

"קורח הטייקון/ מכר אותנו, איך מכר/ ולנו מה נשאר/ עוד ארבעים שנה במדבר". במילים אלו נחתם השיר "קורח הטייקון" שנכתב על ידי יענקל'ה רוטבליט, אבל לא לשם המוסיקה אני כותב, כי אם  לשם ההליכה במדבר. הכיצד ארץ אשר הוקמה בזעת אפיים ובעבודת עמל, הפכה למעוז של נאפוטיזם ושחיתות. איך ארץ שהייתה כולה מובטחת בחלב ודבש, בהבטחות של אומה דמוקרטית אוונגרדית וסופר מוסרית, נהפכה לארץ לעולם לא.


ובארץ לעולם לא הייאוש שולט, "לעולם לא יהיה צדק" הם צועקים שם.
"זאת השיטה, חביבי, לעולם לא יהיה משהו אחר" עונים להם. בארץ לעולם לא, יושבים המאוכזבים מול מראות, ומשכנעים את עצמם כל היום שבמדינה הזאת לעולם לא יהיה טוב יותר. ארבעים שנה הלכנו במדבר לעבר הארץ המובטחת, ואני שואל שמא הגענו? ואם כן, אז למה אנחנו עדיין סובלים? אסור לנו לוותר על הארץ המובטחת, שנאמר: "יגעת ומצאת תאמין", הרי כולנו כאן מאמינים, אז למה רווח בינינו הייאוש?


התייאשנו כי עובדים עלינו, "בקיץ, בחורף, בצהריים עובדים עלינו ישר בעיניים". הורגלנו והרגלנו את נבחרי הציבור שלנו לפעול ככל העולה על רוחם, ללא ביקורת ומתן התחייבויות שונות לציבור. לדוגמה, יאיר לפיד שנישא על הבטחותיו הכלכליות לעבר משרת שר האוצר, ובפועל לא הוריד את יוקר המחייה.

סוגיית האמון היא הבטן הרכה שלנו. טרכטנברג
תצלום : מתוך "אולפן שישי", ערוץ 2. לובי: מתוך חדשות ערוץ 10

עכשיו תורו של משה כחלון, לוחם התקשורת, לזרוע הבטחות בתחומי השחיתות, יוקר המחיה, הריכוזיות והתחרות במשק, ולצידו נשמעים קולותיהם של מנואל טרכטנברג, לפיד, זהבה גלאון, אלי ישי ושלי יחימוביץ'. שוב אנו עדים למאכניזם שהורגלנו אליו, בו אנחנו מעודדים יצירת לוקשים מנופחים והבטחות כוזבות, ובו זמנית מתעודדים מהן, נמשכים לצבעוני ביותר ומוצאים בו את הגאולה הקרובה.

 
עם ישראל היקר, אנחנו הולכים מיואשים במדבר, לוגמים ממעיין של שקרים ותוהים מדוע צימאוננו לא נפסק. וזה בדיוק הזמן לדרוש מאנשי ציבור להתחייב משפטית להבטחותיהם, כי רק כך נצליח להפוך את ארץ לעולם לא לארץ המובטחת. לא מספיק שנציג ציבור מתכתב איתך בוואטסאפ או מקיים איתך דיון בחוג בית פרטי, עליו להכיר בעובדה שהישראלי חווה מפלות ופרשיות פוליטיות אולי יותר מכל עם אחר בעולם, ועל כן סוגיית האמון היא הבטן הרכה שלו.


מדינת ישראל רוויה בשררה ובשחיתות, בשיטת סדר לי ואסדר לך, בקונפליקטים חברתיים כלכליים וביטחוניים ולכן היא זקוקה לאנשי ציבור איכותיים המקיימים הבטחות, כאלו המוכנים להתחייב בדין מול ציבור בוחריהם ולעשות עבורם את המירב. מצע הבחירות של כל מפלגה ילווה בחוזה בחירות בו היא מתחייבת מול מצביעיה, בתמורה לקולותיהם, לקדם ולהוביל רפורמות, ולחוקק חוקים בהתאם לרמת ההיתכנות ולסדרי העדיפויות שלה. כך שאם כחלון, למשל, מבטיח להוריד את מחירי המזון, עליו להתחייב בחוזה משפטי מול מצביעיו, ואם הבטחותיו ישאו אותו אל על, הרי שהוא מחוייב להקדיש את כל כולו לשם שלמות החוזה.


באמצעות השיטה הזאת ארץ לעולם לא תהפוך לארץ לעולם כן. הייאוש המנוון מתפורר בטחנות הצדק, ורוח התקופה מחייבת היווצרות שיטה הכופה פוליטיקה חדשה ואחראית הדורשת במתחם הסבירות את התחייבותם האישית של נבחרי הציבור שלה. אם הפוליטיקאים ימשיכו לקיים הבטחותיהם כפי שטייקונים מחזירים חובות, אז נותרו לנו עוד ארבעים שנה במדבר הישראלי. הניסיון לדרוש התחייבות משפטית הגונה יכול להוביל להיווצרותו של דור חדש של פוליטיקאים אחראיים, הגונים ובעלי יכולת אמיתית לנהל משא מתן ולהביא הישגים.


והנה דוגמה מצוינת: האם הבית היהודי אינו מחויב לספר היסטורי כתוב, החופן בתוכו צווי עשה ואל תעשה? האם חברי הבית היהודי מרשים לעצמם להפר את הבטחותיהם בתחומי החברה והדת? הרי הצבעה בעד הענקת זכויות שוות לבני זוג חד מיניים תהווה הפרה חמורה של הנהלים והחוקים המוסכמים בקהילה הדתית לאומית. בדומה למחויבות הבלתי מתפשרת הזאת, אני מאמין כי על כל מפלגה להתחייב באופן מובהק לקהל מצביעיה, תוך שקיפות ונגישות מקסימליים. זהו המסע האחרון שלנו, מארץ לעולם לא - לארץ המובטחת.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כל מילה בסלע
יונתן אגרוקר 05.02.2015
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©